כסף קטארי זרם לאוניברסיטאות בארה"ב - ועכשיו הוא מזין אלימות

עד לפני שלושה שבועות, הסוגיה הזו לא עניינה אף אחד באופן מיוחד. הכסף זרם בצינורות המקובלים, מתחת לפני השטח באין מפריע. הכל כדי להיות שם ב"יום פקודה". לא מדובר בזרימת הכסף הקטארי לרצועת עזה בחסות ובעידוד ממשלת נתניהו, אלא בזרימת הון קטארי לעוד כיוון, פחות צפוי - האקדמיה האמריקאית.

על פי מחקר שפרסם ב־2022 איגוד האקדמאים הלאומי בארצות הברית, מחקר שלא עורר רעש גדול מדי באותה עת, בעשור שבין 2001 ל־2021, דווקא אחרי פיגועי ה־11 בספטמבר, הקטארים תרמו סכום אדיר של 4.7 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארצות הברית. על קבלת חלק מהכסף, הן לא דיווחו כנדרש על פי חוק.

אירוע שהמתין לרגע הנכון

למעשה, קטאר נהפכה לתורם הזר הגדול ביותר לאקדמיה האמריקאית בשני העשורים מאז אסון התאומים. לאוניברסיטאות היוקרה אין משחקי מונדיאל שיאפשרו חיטוי, ולו במקצת, באור השמש לזרועות התמנון שקטאר שולחת בכל כיוון שבו היא מזהה, בחוכמה רבה יש לומר, מוקדים של השפעה. מה שמתחולל מאז פרוץ המלחמה בקמפוסים של אוניברסיטאות היוקרה האמריקאיות, מוסדות ותיקים שנתפסים כמעוזי אוכלוסיית ה־WASP ((White Anglo Saxon Protestant, הוא אירוע רב משתתפים שאורגן מראש והמתין לרגע הנכון. הרגע הזה הגיע אחרי הטבח של ה־7 באוקטובר.

על כך יעידו כמה מהתקריות שאירעו בארצות הברית בימים האחרונים. באוניברסיטת אמהרסט השלווה והיפה במסצ'וסטס נעצרו 57 סטודנטים אנטי־ישראלים לאחר שהתפרעו והשתלטו על בניין המנהלה. בטוליין שבניו אורלינס, עוד מוסד ותיק ומוכר, התבצעו מעצרים בעקבות קטטה שפרצה בין סטודנטים יהודים לקבוצה פרו־פלסטינית. הקטטה החלה אחרי שמפגינים פרו־פלסטינים שנסעו בטנדר שמזכיר את זה של מחבלי חמאס שפלשו לישראל, החלו לשרוף את דגל ישראל ולא רק להניף את דגל פלסטין.

באוניברסיטת קופר־יוניון הפרטית הקטנה באיסט וילג' בניו יורק, בסצנה סוריאליסטית, החליטה ההנהלה לנעול את הסטודנטים היהודים בספריה כדי להגן עליהם מפני המון זועם של מפגינים פרו־פלסטינים שדפקו על הדלתות והחלונות. זאת אחרי שפרצו דרך המאבטחים בקמפוס. באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון הגדיל אחד הסטודנטים לעשות כאשר הקרין מסרים אנטישמיים על קיר הספרייה - "שחררו את פלסטין מהנהר עד הים" ו"תהילה לקדושים המעונים שלנו". במהלך השבוע האחרון התרבו עדויות של סטודנטים יהודים וישראלים ברחבי ארצות הברית שמספרים כי הם חוששים לשלומם לנוכח התרבות ההפגנות והאירועים האנטישמיים, שהופכים אלימים יותר ויותר.

בשבוע האחרון נראה כי באוניברסיטאות עצמן מתחילים להבין כי האירוע יצא מגבולות התפיסה הפרוגרסיבית שפורחת בקמפוסים וכי מדובר כאן במשהו אחר, שמשרת אינטרסים עמוקים ומאורגנים הרבה יותר. היסטורית, אוניברסיטאות הן כמובן מוקד של רוח חופשית וחשיבה ביקורתית, אבל המהירות שבה מתארגנות ההפגנות, וזמינות המשאבים עבורן, מעלות תהיות כמו אלה שעלו בימים האחרונים גם בלונדון, לנוכח הפגנות ענק עם כמויות אדירות של דגלי פלסטין שחולקו במהירות לרבבות המשתתפים. מבלי שהבינו, או הבינו אך חשבו שמדובר ברוחות נעורים בלתי מזיקות, נראה כי אוניברסיטאות העלית הפכו למדגרות של אנטישמיות, כאשר אוכלוסיית הסטודנטים הפרוגרסיבים לוהקה לתפקיד האידיוט השימושי התורן.

בארצות הברית סברו כי העמקת שיתוף הפעולה עם קטאר וקבלת תרומות לשם הקמת שלוחות של אוניברסיטאות היוקרה האמריקאיות הן עוד דרך להרחבת העוצמה הרכה שלה, אך בפועל הכיוון היה בדיוק הפוך. דרך ההון העצום שלה, קטאר סוללת את הדרך להעמקת השפעת הצללים שלה על יותר ויותר תחומים ואזורים גיאוגרפיים. האוניבריסטאות האמריקאיות שקיבלו את המימון המשמעותי ביותר מהקטארים ובהן קורנל, ג'ורג'טאון, נורת'ווסטרן וקרנגי מלון, הקימו שלוחות בדוחא בירת קטאר. קורנל, הנמנית על ליגת הקיסוס האמריקאית, פתחה בית ספר לרפואה בתמורה ל־1.8 מיליארד דולר, ג'ורג'טאון קיבלה 750 מיליון דולר עבור בית ספר לממשל ונורת'ווסטרן הקימה בית ספר לעיתונות עבורו היא קיבלה 600 מיליון דולר ב־2007.

לכאורה, לא מדובר באירוע חריג בעידן הגלובליזציה של העשור הקודם, שהרי גם הטכניון קיבל תרומה מהמיליארדר הסיני לי קשינג כדי להקים שם שלוחה. אלא שבמקרה הקטארי, הנתח המכריע של התרומות מגיע מקרן קטאר, מלכ"ר שהקימה הממשלה ב־1995 כדי לקדם את החינוך ואת המדע במדינה.

על רקע זה, נאלצו גם מיטב המוסדות האקדמיים לבצע "התאמות" בשלוחות שלהן שהוקמו במה שמכונה "עיר החינוך" בפאתי דוחא, כמו הוצאת חלק מהספרים הליברליים מדי מרשימת הקריאה או חתימה על הסכם שיתוף פעולה בין בית הספר לעיתונות של נורת'ווסטרן עם כלי תקשורת שנוי במחלוקת כמו אל ג'זירה, שמדברר את חמאס.

בדיקה שערך עוד ב־2020 ISGAP, המכון ללימודי אנטישמיות ומדיניות שאלי ויזל שימש כנשיא הכבוד שלו, העלתה ממצאים מטרידים. המחקר מצא קשר ישיר בין היקף התרומות מקטאר ומדינות מפרציות אחרות לבין נוכחות של קבוצות פרו־פלסטיניות שמככבות היום בקמפוסים ובראשן SJP ((Students for Justice in Palestine. בחלק מהאוניברסיטאות ארגנו קבוצות SJP הפגנות וימי זעם מיד ב־8 באוקטובר, עוד לפני שישראל ערכה תקיפות משמעותיות בעזה.

אפילו קלודין גיי, אותה נשיאת הרווארד, שהיתה הראשונה להיקלע לעין הסערה, כבר מבינה שהדברים יצאו מכלל שליטה. בדומה לשבת שעברה, גם באחרונה היא השתתפה בארוחת שבת בבית הלל של האוניברסיטה, כאשר בניגוד לדבריה המהוססים לפני שבוע, הפעם היא היתה הרבה יותר נחרצת. אחרי ציטוטים מהתנ"ך גיי הודתה בפה מלא כי "לאורך זמן רב מדי הרווארד עשתה מעט מדי כדי להתמודד עם הנוכחות המתמשכת של האנטישמיות, אשר לה היסטוריה ארוכה ומבישה אצלנו". גיי הודיעה על הקמת קבוצת יועצים שתגבש המלצות כיצד לטפל בהתרחשויות.

רבים יעדיפו לשוב לישראל

רוחות אנטישמיות הן אכן לא דבר חדש באוניברסיטאות היוקרה האמריקאיות, וקיומה של אוניברסיטת ברנדייס, שהוקמה כ"הרווארד היהודית" בתקופה שליהודים היה קשה להתקבל לשם, היא העדות הטובה ביותר לכך. עם זאת, בשבועות האחרונים הסחף חזק מדי והפגיעה התדמיתית עמוקה. זאת עוד לפני שורה של אנשי עסקים יהודיים ברובם בשלב זה, שמכריזים על עצירת תרומות ומזהירים כי לא יעסיקו בחברות שלהם בוגרי אוניברסיטאות שמאפשרות הפגנות אלימות נגד ישראל.

אף שבינתיים מדובר בכסף קטן, בוודאי מול הכסף הקטארי הערוך ומוכן להזרמה, יש עוד משהו שמתחיל ללא ספק להדאיג את נשיאי האוניברסיטאות. בכולן קיימת נוכחות מרשימה של מרצים ודוקטורנטים יהודים וישראלים. אלה נחשבים למוחות הטובים ביותר, בעיקר במדעים וברפואה, ועליהם נלחמות לא רק האוניברסיטאות האמריקאיות בינן לבין עצמן, אלא גם המוסדות האקדמיים בישראל שהיו רוצים לראות אותם בבית. במציאות הנוכחית, לא מן הנמנע כי רבים יעדיפו עתה לשוב לישראל אחרי המלחמה, גם במחיר של תנאים כלכליים פחות טובים. כך, כנקמה הטובה ביותר לזרמים האנטישמיים, פרסי נובל העתידיים, שהאוכלוסיה היהודית בכלל והישראלית בפרט מחזיקות בהן במשקל לא פרופורציונלי לגודלן, יירשמו על שמה של ישראל במקום ארצות הברית.