דו"ח: מאות אלפי פעוטות חשופים לנזקים התפתחותיים ורגשיים בגלל המלחמה

עשרות אלפי עד מאות אלפי ילדים בגיל הרך ועוּבּרים שחשופים במלחמה למתח ולחץ קשים עלולים לסבול מנזקים התפתחותיים לכל חייהם. בין הנזקים האפשריים: הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, הפרעות קשב וריכוז ופגיעות נפשיות והשכלתיות. בפרט, בחודש הראשון למלחמה 661 אלף פעוטות (עד גיל 5) נחשפו לשיבושים מעוררי סטרס. כך עולה מפרק השלכות המלחמה בדו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב למחקר חברתי כלכלי המתפרסם היום. עוד עולה מהדו"ח שהסיכויים של פעוטות ועוברים משכבות חזקות להתאושש מהנזקים גדולים בהרבה משל ילדים משכבות חלשות.

חוקרי המכון כותבים כי "מאז פרוץ המלחמה ילדים רבים בישראל חשופים לעקה (סטרס) בשל האזעקות התכופות והדי הפיצוצים, ולשיעור לא מבוטל מהם גם הופרעה השגרה ובוטלה השתתפותם הסדירה במסגרות החינוך והטיפול".

לדברי החוקרים, "יש לזכור שהגיל הרך הוא התקופה המעצבת ביותר בחיי האדם. ישנה הסכמה בקרב חוקרים כי חשיפה לרמה גבוהה של עקה ומיעוט גירויים חיוביים פוגעת בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד. עקה אקוטית, שעלולה לפגוע בהתפתחות הילד, נוצרת על פי רוב בתגובה לגורמים סביבתיים שליליים כמו עוני קיצוני, הזנחה ותזונה לקויה, אלימות במשפחה או אירועי מלחמה".

כך, למשל, נמצא כי בקרב ילדים בגילאי 7-2 שנחשפו לחוויות קשות בזמן מלחמת לבנון השנייה, כמו שמיעת הדי פיצוצים ואזעקות, ריצה למקלטים או חשיפה למראות של אנשים פצועים או נזק לרכוש, "התגלו לאחר מכן סימפטומים משמעותיים של עקה כמו חרדת נטישה, פחד, בכי מופרז, קושי להירדם ועוד". במחקר אחר נמצא כי 80% מהילדים בגילאי שנה עד 5 מהעיר שדרות שנחשפו באופן כרוני לאירועי מלחמה בילדותם המוקדמת חוו מאוחר יותר בילדותם סימפטומים של הפרעת דחק פוסט־טראומטית או הפרעת קשב וריכוז.

מחקר נוסף מצא כי חשיפה של נשים בהיריון למלחמה "משפיעה לרעה על ההישגים ההשכלתיים של ילדיהן שנים לאחר מכן, בייחוד אם הן התגוררו באזורים סמוכים לאזורי המלחמה". במכון מציינים ש"במלחמה הזו גם ילדים ונשים בהיריון במרכז הארץ חשופים לעקה (אם כי כנראה ברמות נמוכות יותר), אם בשל אזעקות חוזרות ונשנות ואם בשל הטראומה הלאומית הכללית".

הם מזכירים שהילדים היו חשופים לשיבושים במסגרות, למתח, לדאגות ולפחדים כבר במשבר הקורונה. "הנזקים הולכים ומצטברים". לכן, "יש לשער שההפרעות המצטברות של המלחמה יבואו לידי ביטוי בעיכוב התפתחותי ובקשיים רגשיים ולימודיים בעתיד".

אבחנה נוספת העולה מהדו"ח היא פערים משמעותיים ביכולת להתאושש מהנזקים בין ילדים משכבות חזקות וחלשות. "בעוד ילדים רכים הגדלים במשפחות עניות סובלים מההשפעות השליליות של נסיבות חיים או אירועים מעוררי עקה לכל אורך חייהם, לילדים מהשכבות החזקות בחברה יש סיכוי רב יותר להתאושש מהנזקים הללו". הדו"ח קבוע ש"הדבר מדאיג במיוחד בישראל, שבה הפערים בין שכבות אוכלוסייה על רקע חברתי־כלכלי עמוקים יחסית".