מחירי החשמל, המים והארנונה יוקפאו; מסי החד"פ והסוכר יבוטלו

בהתאם להבטחות הבחירות קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים החלטה להקפאת מחירי החשמל, המים, הארנונה, ובחינה של הקפאת מחירי הדלק והמוצרים בפיקוח. בנוסף, יבוטל המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה, ותיבחן השבת המס ליבואנים שכבר שילמו את המס על סחורה שטרם נמכרה לצרכנים.

מה שלא מופיע בהצהרה הוא האופן בו הממשלה מתכוונת להקפיא את מחירי החשמל והמים, בעיקר כאשר מדובר בשני משקים סגורים. כלומר, כל פעילות משק החשמל ממונת על ידי תעריף החשמל אותו אנחנו משלמים וכל פעילות משק המים ממומנת על ידי תעריף המים. התעריפים נקבעים על ידי הדרגים המקצועיים (מועצת רשות המים ומועצת רשות החשמל) בהתאם לתחזיות על הצריכה הממוצעת ועלויות הייצור. הדרג הפוליטי מנוע מהתערבות בקביעת התעריפים. הממשלה תוכל להעביר סבסוד חיצוני לתעריף החשמל והמים על מנת להוריד את התעריפים, אבל, סבסוד של הממשלה יגיע מתקציב המדינה – כלומר מהמסים שאנו משלמים.

קווי היסוד זהירים מאוד בכל הקשור לעידוד שילוב גברים חרדים בתעסוקה, אך למרות מדגישים כי "הממשלה תפעל לצמצום הפערים בחברה, ובכלל זה במגזרים החרדי והערבי, בעיקר בתחומי התעסוקה והחינוך". מעבר לכך, הממשלה הנכנסת הצהירה כי היא מתכוונת "לחזק את מעמד העובדים" באמצעות הגדלת מס הכנסה שלילי, ולהגדיל נקודות זיכוי בגין ילדים. שני הצעדים הם תמיכה ממשלתית לשכבות החלשות שלוקחות חלק בשוק התעסוקה.

אחד הסעיפים המטרידים נוגע לקרן לאזרחי ישראל הידועה גם בשם קרן העושר, קרן זו מקבלת כספים מהיטל מיוחד שהמדינה הטילה על הרווחים מהגז והנפט הישראליים, וכספיה משמשים למטרות חברתיות וכלכליות בלבד. קווי היסוד מבקשים לשנות את חוק הקרן כך שיהיה אפשר לעשות שימוש בנכסי הקרן למימון תשתיות תומכות דיור או תחבורה. חשוב לציין, כי המצב החוקי כיום הוא שהקרן חוץ תקציבית ומנוהלת על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר מתוך "ראיה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם, ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים". כבר היום יש אפשרות עקרונית להשקיע בתשתיות, אם הועדות המקצועיות משתכנעות כי מדובר בהשקעה שתניב פירות לדורות הבאים, הניסיון לשכתב מחדש את החוק הייחודי, מעלה את החשש כי בכוונת הפוליטיקאים להפוך את הקרן שנועדה לדורות הבאים, למעין "קופה קטנה" של תקציב המדינה.

בשונה מהצהרות פוליטיקאים בממשלה הנכנסת על ביטול של רפורמת החקלאות, קווי היסוד החליטו לקדם רפורמה חדשה בחקלאות, אך עד שזו תקודם הוחלט "להקפיא רפורמות בחקלאות שגובשו על ידי הממשלה, ככל שהן לא נכנסו לתוקף אוטומטי", המשמעות היא שכל הרפורמות העיקריות, כמו ביטול המכסים וביטול התכנון בענף הלול בעוד עשור, לבינתיים נשארים בתוקף. עם זאת, תקנות הגנת הצומח שאמורות להקל על הייבוא החקלאי ארצה, לא יועברו בכנסת הנכנסת.

קווי היסוד של הממשלה מדברים על הצורך בחיזוק המשמעות והאמינות הפיסקלית במיוחד בעת משבר כלכלי. עם זאת, הצהרה זו לא עולה בקנה אחד עם ההתחייבויות הפיסקליות העצומות למפלגות הקואליציה השונות. תחת הכותרת התנהלות תקציבית של הקואליציה, מופיעים שני סעיפים שכמעט סותרים זה את זה: הראשון קובע כי לא יהיה ניתן לקדם חקיקה פרטית שעלותה התקציבית מעל ל-50 מיליון שקל ללא תמיכת 61 חברי כנסת. כיום, המצב הוא שיש צורך ב-50 חברי כנסת כדי להעביר הצעות חוק שעלותן מעל כ-6 מיליון שקל, ההצעה הנוכחית באה להגביל יותר את היכולת של חקיקה פרטית תקציבית. עם זאת, הסעיף השני קובע כי לצד אישור תקציב המדינה לשנת 2023 תאושר תכנית כלכלית רחבה בהיקפה, לצורך התמודדות עם יוקר המחיה ועם ההאטה הצפויה בכלכלה העולמית. סעיף זה מרמז על הרצון להגדיל משמעותית את תקציב המדינה, בניגוד להצהרה הכללית על "משמעת ואמינות פיסקלית".