הפתרון של משרד השיכון למשבר הדיור: עידוד פירבור בגליל, בנגב וביו"ש

לכלכליסט נודע כי משרד הבינוי והשיכון עומד להמליץ למועצת רמ"י לייצר תמריצים נוספים לעידוד ההתיישבות הכפרית וזאת, באמצעות סיבסוד משמעותי למחירי קרקעות שישווקו ע"י רמ"י בגליל, נגב ואיו"ש.

המהלך מוגדר ע"י מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, כחלק מ"ראייה כוללת", שנועדה לפתור את משבר הדיור. מדובר פה במהפך תפיסתי. אם עד היום המדינה הגבילה את התפתחות הישובים הכפריים/קהילתיים, כחלק מגישה תכנונית השמה דגש דווקא על פיתוח המרחב העירוני, הרי שהממשלה הנוכחית מדברת כמו בימי הקמת המדינה, על פיזור אוכלוסין. ההבדל הוא שאז זאת היתה התיישבות כפרית. כיום אלה פרברי וילות.

הבשורה הגדולה של מפת העדיפות הלאומית שמשרד הבינוי והשיכון פרסם בשבוע שעבר, היתה סיבסוד הבנייה בהתיישבות הפריפריאלית, הן בישובים עניים והן בכאלה שנמצאים בסמיכות לגבול, או ליד ריכוזי התיישבות ערבית. היישובים ברשימה שהתפרסמה, יהנו מסבסוד בהוצאות תכנון ופיתוח לתשתיות ציבוריות לבנייה חדשה, רוויה וצמודת קרקע. הרוכשים יוכלו לרכוש דירות בהנחה של 50% ומגרשים בהנחה על הוצאות הפיתוח בטווח שבין 20%-70%. את בשורת סבסוד הקרקע המשווקת, עליה נתבשרנו היום, ניתן לראות כצעד משלים.

לפי המלצת משרד הבינוי והשיכון למועצת רמ"י, תוגדל תקרת ההנחה על רכישת קרקע באזורי עדיפות לאומית מ-400 אלף שקל ל-800 אלף שקל לחסרי דירה ותינתן הנחה נוספת למשרתי מילואים - עדיין לא ברור כמה. בנוסף, יבוטלו תקרות גג של המענקים ליישובים בדירוג סוציו אקונומי גבוה יחסית (8-10) ותינתן בהם הנחה כוללת. גם במקומות שבהם זה היה פחות מקובל, ושאין תב"ע מתאימה, ישווקו מגרשים קטנים בגודל של 250 מ"ר.

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון | צילום: יואב דודקביץ

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אמר לכלכליסט כי שיווק המגרשים המוזלים ישולב בהסכמי גג למועצות האזוריות: "עד היום לא היתה מקובלת התפיסה שהמרחב הכפרי מהווה פתרון ליחידות דיור. בסופו של דבר שווקו רק כמה עשרות מגרשים בהתיישבות הכפרית בנגב והגליל ואיו"ש בשנה. אנחנו באים היום בראייה כוללת, לפיה, הכפרי לגמרי חלק מהעניין, אנחנו רוצים לראות הסכמי גג גם במגזר הכפרי עם מינימום שיווק של יח"ד בהתאמה דיפרנציאלית למספר שנים. יש פה תפיסה חדשה לפיה אנחנו רואים את המרחב הכפרי חלק מהמשחק של פתרון בעיית הדיור.

"במקביל, אנחנו מגדילים את ההנחות לחסרי דיור ומקטינים את המגרשים. היישובים האלה, בחבל משגב, בעמק יזרעאל ועוד בגליל בנגב והמרחב הכפרי בכלל מזדקנים בשנים האחרונות, אנשים נוסעים בבוקר לעבודה וחוזרים בלילה, אין ביישובים גני ילדים, ומוסדות ציבור. ומאד קשה למשפחה צעירה להרשות לעצמה לקנות שם קרקע כשמגרש עולה 1.5 מיליון שקל. אני עדיין לא יכול לגלות הכל, אבל אנחנו עובדים בנוסף להצעות האלה על פתרונות שונים לעידוד ההתיישבות בפריפריה העירונית ובניית אלפי יח״ד, כך בנוף הגליל, טבריה, עכו וכרמיאל".

פרופ' ערן פייטלסון, המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, וחבר איגוד המתכננים, יוצא נגד המהלך: "מצד אחד אומרים שצריך להקטין את ההסתמכות על הרכב הפרטי, מצד שני מקימים ישובים חדשים שבהם ההסתמכות על הרכב הפרטי היא טוטאלית. אין שם תחבורה ציבורית. זה בניגוד מוחלט לשיח על פירבור והמשבר האקלימי. דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת זה עיירות הפיתוח בפריפריה. אלה נמצאות בשוליות כפולה. גם כלפי המרכז וגם כלפי ההתיישבות החקלאית. מי יבוא להרחבות האלה? ברור שלא מת"א או אזור המרכז. זה יבוא על חשבון ערי הפריפריה. להגיד שזה ישפיע על מחירי הדיור זה מופרך, כי ההרחבות האלה הן בשוליים. הבעיה בשוק הדיור זה לא ההיצע, אלא הביקושים. להפנות את מעט הביקוש להרחבות האלה בנגב ובגליל, יקבור לחלוטין את ערי הפריפריה".

אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע: "מצד אחד, המערכת התכנונית והמדינה רוצים לחזק את הישובים העירונים בהסכמי גג שעולים מיליארדים. מצד שני, המדינה מאפשרת הקמה של יישובים קטנים חדשים במרחבים האלה, וגם מרחיבה יישובים פרבריים. צריך להפוך את העולם כיום כדי למצוא מתכנן שיגיד שהקמת יישוב חדש זה דבר טוב. אבל פוליטיקאים אוהבים חדש, אוהבים יקר, אוהבים לגזור את הסרט. על הנושא החשוב ביותר לא מדברים: מה קורה לערים הקיימות בעקבות ההתנהלות הזו? אני לא מדבר רק על כך שמושכים את האוכלוסייה החזקה ליישובים הקטנים ומשאירים את הערים מוחלשות".