בבנק ישראל מכחישים: הנגיד לא יודיע היום שאינו מעוניין להמשיך בתפקיד

בבנק ישראל מכחישים את הדיווח הבוקר (ב') בגל"צ לפיו הנגיד אמיר ירון יודיע היום על כך שאינו מעוניין לכהן בכהונה נוספת בתפקיד.

"הדיווח הבוקר בגל"צ על כך שהנגיד ימסור היום את החלטתו בדבר המשך הקדנציה אינו נכון. כפי שמסר עד כה, הנגיד ימסור את ההחלטה מצידו בדבר הארכת קדנציה סביב תקופת החגים", נמסר מהבנק.

יצויין כי שאלת הארכת כהונתו של ירון אינה תלוי רק ברצונו, אלא בהחלטתם של שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו. השניים עשויים להכריז על סיום כהונתו בעקבות הביקורת הפומבית שמתח על השינויים המשטריים ועל כך שהוא הצביע באופן עקבי על נזקים כלכליים שנגרמים כתוצאה מקידומם.

בגל"צ גם דיווחו כי פרופ' ליאו ליידרמן הוא מועמד מוביל לתפקיד נגיד בנק ישראל. ליידרמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וכיום היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, הכחיש זאת בתוקף ומסר כי "במצב הנוכחי הוא אינו מעוניין בתפקיד" וכי "הוא רוצה להמשיך בתפקידיו באוניברסיטת ת"א ובבנק הפועלים". ליידרמן גם ציין כי לא נעשתה פנייה אליו מכיוונה של הממשלה, וכי הוא ממליץ לממשלה "לעשות כל שביכולתה כדי להשאיר את אמיר ירון לקדנציה נוספת". נזכיר כי לפני כעשור, פרופ' ליידרמן היה מועמד יחיד לתפקיד נגיד בנק ישראל, אך הסיר את מועמדתו מטעמים אישיים בתוך ימים ספורים לאחר המינוי.

ההתנגדות המידית של ליידרמן עשויה ללמד על כך שיהיה לסמוטריץ' ולנתניהו קושי לגייס כלכלנים עולמיים בעלי שם לתפקיד נגיד בנק ישראל. בפעמים האחרונות תהליך איתור הנגיד היה ארוך ומתיש, אך הפעם התהליך צפוי להיות אף מאתגר יותר לממשלה, שכן רוב ככל כלכלני המאקרו הבולטים בעלי זיקה לישראל הביעו התנגדות כלכלית חריפה להפיכה המשטרית.

אחד התרחישים הסבירים ביותר שעלו בימים האחרונים הוא שנתניהו וסמוטריץ' יפעלו כהרגלם במינויים בכירים, ימתינו עד לרגע האחרון, ואז ימנו את ממלא המקום למינוי זמני, ואם הכל ילך כשורה המינוי הזמני יהפוך למינוי קבע. אם תרחיש זה יתממש, הרי שהנגיד הבא יהיה המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר. יש יתרון נוסף במינוי המשנה לנגיד לתפקיד הנגיד, שכן הוא כבר עבר את אישור הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

היום ב-16:00 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית. ההערכות הן כי הבנק לא יעלה את הריבית ויבחר להותיר אותה על כנה ברמה של 4.75%, שכן מדובר ברמת ריבית ריאלית חיובית (בהקשר זה: רמת הריבית של בנק ישראל מינוס האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה) שמרסנת את פעילות המשק, והביאה לירידה בקצב עליית המחירים.