באוצר מתנגדים לטיוטת חוק האקלים: "יעד בלתי אפשרי שיביא לעלויות דרמטיות במשק"

האוצר נגד המשרד להגנת הסביבה: לאחר שהבוקר (ה'), השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הפיצה את טיוטת חוק האקלים למשרדי הממשלה במטרה לקדמו בוועדת שרים לענייני חקיקה בזמן הקרוב, במשרד האוצר מבהירים כי הם מתנגדים נחרצות, ותוקפים את סילמן בחריפות. למרות שהצעת החוק מממשת בפועל את ההסכמים הקואליציוניים, היא הופצה ללא תיאום מול משרדי הממשלה האחרים. באוצר מבהירים כי החוק מציב יעד בלתי אפשרי ומכנים את ההחלטה לקדמו כעת ״תמוהה״.

הצעת חוק האקלים מבקשת לקבע בחוק את התחייבות הממשלה בהסכמים הקואליציוניים לשדרג משמעותית את יעדי הפחתת הפליטות של ישראל לשנת 2030, מ-27% ל-50%, בדומה למדינות המפותחות. ישראל גם תורשה לסגת מהם אם לא תעמוד במימושם. הממשלה רשאית לעדכן בצו כי כמות הפליטות השנתית תהיה נמוכה מהיעדים שנקבעו בחוק, ״בשים לב לנסיבות הלאומיות של ישראל״. למרות זאת, במשרד האוצר סבורים ששדרוג היעדים אינו ריאלי, ועלול לגרור עלויות כבדות למשק.

לפי האוצר, ״חוק האקלים הקובע הפחתת פליטות גזי החממה בישראל ב-50% לפחות, עד שנת 2030 מציב יעד בלתי אפשרי. יעד נמוך בהרבה מזה, שפרסם בנק ישראל בדו"ח בנושא, קובע כי המדינה לא תוכל לעמוד בו, שכן טרם פותחה הטכנולוגיה הדרושה לכך. כמו כן, ברור כי ליעד כזה יש עלויות דרמטיות על המשק הישראלי, שיביאו להתייקרות החשמל. תמוה כי דווקא בתקופה בה פועלת הממשלה להפחתת יוקר המחיה, בחר משרד להגנת הסביבה לקדם החלטה שכזו״.

למרות שההסכמים הקואליציוניים קובעים כי ישראל תשדרג את יעדי הפחתת הפליטות שלה, עד היום, לישראל אין תוכנית מאושרת ומתוקצבת גם להשגת היעדים הקיימים, הצנועים בהרבה, להפחתת פליטות גזי החממה או למעבר לאנרגיה מתחדשת. ישראל היא אחת ממדינות ה-OECD היחידות שלא הגישו תוכנית הפחתת פליטות לאו״ם והנושא אף לא מטופל במסגרת חוק ההסדרים. יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה ישראל אינם גבוהים – 30% בשנת 2030, אך במשרדי הממשלה כמו גם גורמים בתחום, מתקשים להאמין כי יעדים אלו יושגו, שכן ישראל לא מצליחה לממש תוכניות לפיתוח רשת החשמל שלה, ולא משקיעה משאבים משמעותיים במעבר לאנרגיה מתחדשת בדומה למדינות המערב.

ישראל סובלת מחוסר ביצוע כרוני של החלטות ממשלה בתחום הסביבה והאקלים. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2021, הגדיר את ההתקדמות של כלל הגופים שאמורים להפחית פליטות בישראל כנעה ״בטווח שבין פיגור לאפס״. למעשה, רק 16% מהחלטות הממשלה הנוגעות לתחום האקלים בוצעו לאורך השנים.

אנרגיה מתחדשת היא הדרך העיקרית להפחית את פליטות גזי החממה במשק, אך שיעורה בהפקת החשמל בישראל מגיע לכ-10% לכל היותר. לשם השוואה, באירופה אנרגיה סולארית וטורבינות רוח סיפקו חמישית מהחשמל (22.3%) - יותר מכל מקור כוח אחר בשנת 2022. באשר ליעדי הפחתת פליטות, במדינות המפותחות עומד היעד ל-2030 על טווח של 40%-70%. בישראל, פליטות גזי החממה מצויות במגמת עליה.

בניגוד לישראל, בעולם אף מושקעים משאבים רבים במעבר לכלכלה דלת פחמן. בארצות הברית, במסגרת חוק האינפלציה, משקיע הממשל 370 מיליארד דולר במאבק במשבר האקלים ובמעבר לחשמל נקי. באירופה, מממן האיחוד את תוכנית repower eu, המנתבת מיליארדי יורו לפרויקטים של אנרגיה נקייה, הסרת חסמים והטבות מיסוי. חוק האקלים הישראלי מוגש זו הפעם השנייה לכנסת, מבלי שהוא מלווה בתוכנית מתוקצבת וסדורה למימוש היעדים שמוצגים בו.

איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, אמר כי ״חוק אקלים ללא תוכנית יישום לא שווה את הנייר עליו הוא נכתב. העולם עובר לכלכלה דלת פחמן אך בישראל מסבסדים את הדלק ומפחיתים את הבלו וגם מעכבים את החדירה של הרכבים החשמליים והאנרגיה הסולארית. ישראל תשלם מחיר כלכלי עצום בגלל התעלמות משרד האוצר ממשבר האקלים. האוצר מנותק מהחובה לצמצם פליטות גזי חממה בזמן באירופה ובארה"ב מקדמים בימים אלו מגבלות פחמן שיפגעו ביצואנים הישראליים״.

המשרד להגנת הסביבה העביר הבוקר את חוק האקלים למשרדי הממשלה, בסופו של שבוע שבו בוטל מס הכלים החד פעמיים – מהלך דגל שהוביל המשרד. בנוסף, טיוטת חוק ההסדרים שפרסם השבוע משרד האוצר, מבקשת לפגוע באופן משמעותי מאוד בסמכויות המשרד להגנת הסביבה, ובין היתר להדיח את אנשיו מכל מוסדות התכנון והבנייה בישראל, לטובת יועצים מהשוק הפרטי. בארגוני הסביבה בירכו הבוקר על הגשת החוק אך תהו לגבי תזמון הגשתו. לדברי אלעד הוכמן, מנכ״ל מגמה ירוקה, ״תזמון הפרסום תמוה עוד יותר, שכן טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה באחרונה מעידה כי סמכויותיה של סילמן בוועדות התכנון, בחוק אוויר נקי ועוד עוקרו וסורסו, וזאת מבלי שהביעה התנגדות נחרצת ופומבית בכל התחומים״.