שדה נפט שבו פעילה אקסון מוביל | צילום: איי פי
מור ואנליסט בראש: האם גם הפנסיה שלכם מושקעת בחברות מזהמות?
גופי הפנסיה המובילים בארץ השקיעו אשתקד בחברות דלקי מאובנים 57 מיליארד שקל, המייצגים כ־14% מכלל תיק ההשקעות, זאת בעוד שיעור החשיפה לתאגידים מזהמים של מדד S&P עמד על 10.6%. משקיעים בולטים בפוסילים הם דווקא מגדל ואלטשולר שחם, שהצהירו על מדיניות ירוקה
בתי ההשקעות תורמים את שלהם להאצת משבר האקלים. קופות הפנסיה, הגמל והביטוח של המוסדיים המובילים בארץ משקיעות לפחות 57.5 מיליארד שקל במניות ובאג"ח של תעשיית הדלקים המאובנים, ונראה כי דווקא גופים כמו מגדל ואלטשולר, שהתחייבו להסיט השקעות מהחברות המזהמות – הם שלמעשה השקיעו בהן את הסכומים הגבוהים ביותר ב־2022. כך עולה ממדרג "כסף נקי", קבוצה של 28 ארגוני סביבה וחברה (כגון גרינפיס, אדם טבע ודין, צלול) העוסקת בהיבטים הפיננסיים של ההתמודדות עם משבר האקלים.
"חברה מזהמת" הוגדרה במדד כתאגיד העוסק בחיפוש, הפקה, הולכה, אחסון וזיקוק של דלקים מאובנים (גז, פחם, נפט, פצלי שמן ונגזרותיהם), בהקמה ותפעול של תחנות כוח מזהמות.
המדרג, שמתבסס על נתונים גלויים של מניות סחירות ואג"ח קונצרניות סחירות, מצא כי כל הגופים המוסדיים הגדולים נתונים בחשיפת יתר למניות הסקטור הפוסילי בהשוואה לחלקו במדדים העולמיים. אם במדדים S&P 500 ו־MSCI החשיפה לסקטור דלקי המאובנים היא פחות מ־11%, אז בישראל הסקטור מהווה כ־17% מהתיק של בית ההשקעות מור, כ־14% אצל מגדל ואלטשולר שחם ו־13.5% בהפניקס.
על רקע הזינוק במחירי הדלקים ברחבי העולם בצל פלישת רוסיה לאוקראינה, בשנת 2022 שברו חברות הנפט את שיאי הרווח. גופי ההשקעה, ובהם קופות גמל ופנסיה ברחבי העולם, לא נותרו אדישים, והזרימו הון רב לקופותיהן של אותן חברות, תוך כדי חריגה מהתחייבויות להקטין השקעות בחברות דלקי מאובנים.
לפי ניתוח "כסף נקי", מנורה משקיעה כ־9 מיליארד שקל במניות ואג"ח קונצרניות של תאגידים פוסיליים, מתוכם כ־6.1 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה. הפניקס משקיעה 8.5 מיליארד שקל בסקטור הפוסילי, אנליסט כמיליארד שקל, שהם 15.4% מההחזקות, מור בחרה להקצות 22.2% מההשקעה באג"ח קונצרניות סחירות לתעשיית הדלקים המאובנים, שהם 2.6 מיליארד שקל. שני גופים בלטו לטובה במדד: ילין לפידות ומיטב, שלהם אין כל התחייבות למדיניות ירוקה.
שני הגופים היחידים שהתחייבו בשנים האחרונות להסיט השקעות מדלקי מאובנים דווקא הגדילו את החשיפה בשנה החולפת. לאלטשולר שחם היו אשתקד החזקות פוסיליות בגובה של כ־5 מיליארד שקל, כ־14% מהתיק, בהשוואה לכ־10% ב־2021. נוסף החברה השקיעה כמעט מיליארד דולר בחברות דלקי מאובנים ברבעון הראשון של 2023, למרות התחייבויותיה.
בין היתר השקיעה אלטשולר שחם בחברת הנפט האמריקאית אקסון מוביל, מהחברות הבולטות שתקופה ארוכה השקיעו משאבים בהכחשת הממצאים המדעיים בנוגע לשינויי אקלים. מתחת לרדאר, לאחר הצהרות לתקשורת בשנת 2021 על כך שבית ההשקעות לא יבצע השקעות חדשות בפחם, גז ונפט – אטלשולר "הפכה דיסקט" ושינתה את ההתחייבות: היא הודיעה כי תשקיע את כספי החוסכים בתאגידים שיש להם תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה או "להסטת הון" לטובת יעדי הפחתה. בפועל מדובר בביטול של המדיניות, שכן מדובר בהצהרה לא מדידה. לכלל החברות המזהמות ישנן הצהרות סביבתיות, אך הן אינן משמעותיות או שהחברות עצמן לא עומדות בהן – בזמן שהן ממשיכות לשחרר גזי חממה לאטמוספרה.
באסיפת בעלי המניות של אקסון מוביל, למשל, הוחלט ברוב של 90% לדחות הצעה ליישר קו עם יעדי הפחתת הפליטות של הסכם האקלים של האו"ם. "שאלנו את אלטשולר מה זה אומר תוכנית להפחתת פליטות. האם הפחתה של 1% בתוך 50 שנה זה עובד? אין להם שום קריטריון ברור", נמסר מ"כסף נקי". "הם חזרו בהם מההצהרה שלהם בלי לומר שהם חוזרים בהם, אלא רק עושים גרינווש. עדיף שלא הייתה להם הצהרה בכלל, זאת פשוט הטעיה של הציבור. הציבור שהנושא חשוב לו צריך להוציא מאלטשולר את הכסף".
למגדל יש יותר מ־9 מיליארד שקל שחשופים לפוסיליים במניות ואג"ח קונצרניות סחירות, מדובר בעלייה מ־10.91% בסוף 2021 ל־14.23% בסוף 2022. לפי "כסף נקי", מגדל הגדילה את האחזקות שלה בבזן פי חמישה, ורכשה מניות בנאביטס (שדה נפט במקסיקו). מגדל התחייבה להפחתה של 10% בשנה (עד לאיפוס בשנת 2030) בחשיפה לדלקי מאובנים, אולם אותה התחייבות לא קוימה בשנת 2022. גם אם מגדל לא עמדה באופן מלא בהתחייבותה בשנה שנחשבה לשנת שיא של סקטור הגז והנפט בעולם, היא עומדת באופן מלא מאחורי הצהרתה, המכוונת לסוף העשור. בנוסף בשנתיים האחרונות, השקיעה כ־8 מיליארד שקלים בחברות ובפרויקטים של אנרגיה מתחדשת.
בעולם ארגוני סביבה מפעילים לחץ על בתי השקעות וגופים פיננסיים כדי שאלו יסיטו השקעות מחברות שעסקיהן מושתתים על פחם, נפט וגז,אשר מתדלקים את משבר האקלים. הכסף הזורם מהסקטור הפיננסי הוא צינור החמצן של התעשייה המזהמת, בעידן שבו מדינות מתחייבות לחתוך את פליטות גזי החממה בחדות. בשנת 2021 הצהירה סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי כדי לעמוד ביעדי האקלים שהציבו המדינות ולבלום את עליית הטמפרטורה לסף של מעלה וחצי, יש צורך לעצור לאלתר פיתוח של שדות נפט וגז גדולים חדשים.
לעת עתה תעשיית דלקי המאובנים רחוקה ממגמת שינוי. ההשקעה באנרגיה נקייה היוותה ב־2019 כ־5% בלבד מהוצאות ההון של חברות הנפט והגז ברחבי העולם, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. בשנת 2022, לאחר שפלישת רוסיה לאוקראינה הובילה למשבר אנרגיה עולמי, החל מה שיכול להסתמן כהיפוך מגמה. להערכת סוכנות האנרגיה, ההשקעות באנרגיה נקייה צפויות לגדול על חשבון ההשקעות בדלקים מאובנים ב־2023, וההשקעות בפרויקטים סולאריים יעקפו בפעם הראשונה את ההשקעות בהפקת נפט. עבור כל דולר שמושקע בדלקים מאובנים, כ־1.7 דולרים מופנים כעת לאנרגיה נקייה.
ממגדל נמסר בתגובה: "השיקול המרכזי שלנו בכל השקעה הוא השאת תשואות לחסכונותיו של הציבור ולשמור על כספו. אנו עומדים במדיניות שקבענו, אך זהו מסע ארוך ומורכב ואנו מחויבים לו מאוד בהיבט הערכי ובהיבט העסקי, תוך קריאה נכונה של הסיכונים הגלובליים".
מאלטשולר שחם נמסר בתגובה: "בית ההשקעות מייחס חשיבות רבה לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בניהול השקעותיו ופעל כחלוץ בהקמת 'הקרן הירוקה' להשקעות. הוחלט לאמץ את התפיסה שלפיה החרמה גורפת של חברות או סקטורים אינה מסייעת בהכרח לחולל שינוי חיובי. להפך, ליווי ואימוץ של תאגידים שהציבו לעצמם יעדים ברורים להפחתת הפליטות המזהמות ולקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות עשוי להועיל לקדם את השינוי המיוחל".