נוחי דנקנר | צילום: עמית שעל
חושן פודטק של דנקנר ומילובר מקימות מתקן גידול נבטים ב־15 מיליון שקל
מילובר, שהיא ואמבר מחזיקות כ-40% משוק הזנת בעלי החיים, מתכננת להקים עם חושן שישה מפעלים בהשקעה כוללת של 150 מיליון שקל. ההאשמות כלפי דנקנר בגניבת טכנולוגיה נשארות תלויות באוויר
אחרי חבלי לידה של יותר משנתיים מצליחה חברת הנבטים של נוחי דנקנר, חושן פודטק, להתרומם. מילובר, חברת הזנת בעלי החיים מהצפון, הודיעה כי תקים עם חושן פודטק, שבשליטת דנקנר, מתקן ראשון לגידול נבטים לבעלי חיים בקיבוץ סער בהשקעה של 15 מיליון שקל.
המתקן ייצר 60 טון נבטים ביום. במסגרת ההסכם בין חושן למילובר נקבע כי שני הצדדים ישקיעו עד 150 מיליון שקל בהקמה של שישה מפעלים נוספים ברחבי הארץ בהשקעה כוללת של 150 מיליון שקל, אשר אמורים להפיק 600–700 טון ביום.
החיבור בין חושן למילובר נוצר בשאיפה שחושן תביא עמה את הטכנולוגיה, ומילובר את יכולות השיווק.
מילובר מחזיקה יחד עם אמבר של תאגיד גרנות ב־40% מנתח השוק של תערובות מזון לבעלי חיים. החברה מצויה בבעלות של 100 קיבוצים באמצעות שלושה ארגונים אזוריים: משקי עין המפרץ, משקי עמק יזרעאל ומשקי גליל עליון. אירית בן דוב משמשת כמנכ"לית החברה זה שנתיים, וקודם לכן שימשה כסמנכ"לית כספים של יצרנית הרובוטים לבריכות מיטרוניקס. מילובר מייבאת אבל גם מפתחת, מייצרת ומוכרת מזון לבעלי חיים, בעיקר לשוק הפטם, צאן, בקר ודגים. המחזור של החברה עומד על כ־2 מיליארד שקל בשנה, והחברה מעסיקה כעשרה מדענים בתחומי התזונה והווטרינריה.
המזון של הבקר מורכב ברובו מתערובות שמיובאות גם מחו"ל ובמיעוטן מתחמיץ שמיוצר מחיטה או תירס. הנבטים מחליפים את החלק של התחמיץ במזון.
דנקנר פנה לכיוון התחום הזה זמן קצר לאחר שהשתחרר מהכלא, שם ריצה עונש מאסר בגין הרצה של מניות אי.די.בי, שבה היה בעל השליטה. בטכנולוגיה שפותחה בחושן הנבטים גדלים במבנים סגורים, במהירות, במחזור גידול אחד לשבוע, תוך חיסכון גדול ומשמעותי בשטח ובמים, ללא כימיקלים וחומרי הדברה.
המתקן בסער אמור להתחיל לשווק נבטים כבר בתחילת 2023, משום שהקמתו איננה כרוכה בטכנולוגיה מורכבת. מילובר העדיפה לנהל שותפות מול חושן ולא להיכנס כבעלת מניות בחברה גם כשזו יצאה לגיוס הון. חושן פועלת לצד מומחים מהפקולטה לחקלאות ברחובות ומכון וולקני. המזון לבקר נצרך בעיקר בצורת תערובות ומיעוטו כתחמיץ המופק מחיטה או תירס, ואותו מחליפים הנבטים.
פעילות גידול נבטים קיימת בעולם, אבל מתקשה להציג כדאיות כלכלית גם בשל שמרנות של המגדלים. המודל של החברה החדשה יציג לרפתנים את הצעת הנבטים שבה אם הנבטים יהיו יקרים יותר מהמזון המסורתי הרפתן לא ישלם עבורו.
"נצטרך לעמול קשה לחנך את השוק", אמרה בן דוב ל"כלכליסט" אתמול. "שוק המזון לבהמות הוא שוק קשה ושמרן. בשנה האחרונה ערכנו מספר ניסויים בפיתוחים של חושן, והתוצאות היו אף יותר טובות ממה שציפינו. כשהגענו לתוצאות שהוכיחו כדאיות כלכלית החלטנו ללכת על זה בהשקעה אינטנסיבית".
למה לעבור לנבטים? בן דוב: "היתרון של הנבטים הם בין היתר בגידול שנעשה קרוב לרפת, ולא נזקק להובלה מאזורים מרוחקים. המזון הספיציפי הזה גורם לירידה בתיאבון אצל הפרה, שאוכלת 15%־25% פחות, והחלב שהיא מניבה עתיר בחלבונים ודל בחומרי הדברה, עם הערכים התזונתיים הרגילים בחלב. בנוסף, התחמיץ מאוד מזהם מבחינת פחמן. המודל העסקי שלנו במכירות הוא ששום רפתן לא ישלם אם המזון שלנו יהיה יקר יותר". לדברי בן דוב, החברה תמשיך להשקיע במערך ניסויים מסיבי תוך כדי הקמת המתקנים. המתקן הבא אמור לקום באזור תל יוסף, שם גם יש מחלבה גדולה של תנובה. בכל שנה יוקמו בין מתקן לשני מתקנים חדשים.
נושא העלויות הוא קריטי כשמדובר בשוק מפוקח כמו החלב. "ראינו בחושן תשוקה ומסירות לתחום, הערכה למה שאנחנו מביאים. אנחנו באים עם דנ"א שונה. מה שלנו חשוב זה להביא מזון יציב למדינת ישראל ולהקטין התלות ביבוא. לחושן יש תוכניות מחוץ לישראל, אבל אנחנו נהיה השותפים הבלעדיים שלהם בישראל ובקפריסין, שם יש לנו חברה-בת", אמרה בן דב.
חושן מנוהלת בידי סער ברכה, שהיה מנכ"ל חברת המים תה"ל בעבר. עם חשיפת הפעילות של חושן ודנקנר ב"כלכליסט", טען מאיר ארביב, חקלאי מהדרום, כי הטכנולוגיה שפיתח נלקחה למעשה על ידי דנקנר, והוא הוציא מכתב התראה לדנקנר באמצעות עורכי דין. ככל הידוע עד היום לא היה המשך למכתב זה, אם כי ארביב טוען שעדיין לא סיים את ההליכים בנושא.