יציבות בשקל בפתיחת שבוע המט"ח; "הלו"ז של בנק ישראל חסך לנו העלאת ריבית"

יציבות בשקל-דולר בפתיחת שבוע מסחר חלקי במט"ח המקומי – ברביעי, יום העצמאות, לא ייקבע שער יציג לשקל. הדולר נסחר בסביבת 3.65 שקלים; היורו עולה ב-0.3% ל-4.01 שקלים.

"העובדה שהחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל היא רק ב-22 במאי חסכה לכולנו כנראה רבע אחוז בריבית", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, שמוסיף: "הנתונים הכלכליים בארץ ובעולם נראים עדיין טוב מדי בכדי לעצור את העלאות הריבית ולכן, סביר להניח שאם לבנק ישראל היתה החלטה בשבועיים הקרובים, הריבית היתה עולה בעוד רבע אחוז כאמור".

הפד לעומת זאת, יספק לנו הודעת ריבית חדשה בשבוע הבא, ביום רביעי. "כפי שהדברים נראים כעת, בשבוע הבא בפד יספקו לשוק עוד מהלך של רבע אחוז כאשר באירופה גם מהלך נוסף של חצי אחוז נמצא על השולחן. נכון להיום, השוק מגלם הסתברות של 90% לעלייה של רבע אחוז בארצות הברית ובאירופה השוק מגלם הסתברות של כ-30 אחוז למהלך של חצי אחוז", מציין גרינפלד.

"בגדול השווקים כבר שם ומצפים למהלכים אלו בשבוע הבא. השאלה העיקרית שצריכה להעסיק אותנו אם כן היא לא מה יהיה בשבוע הבא אלא מה יהיה מהלך החודש הקרוב. בארץ, מדד המחירים של חודש אפריל יפורסם לפני ההחלטה של בנק ישראל. אם זה יאותת, כמו המדד האחרון, על האטה בקצב האינפלציה, בנק ישראל עשוי להחליט על עצירה של העלאות הריבית או לכל היותר על העלאה אחרונה בהחלט", מוסיף גרינפלד.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מתייחס להשלכות על הריבית על הוצאות משקי הבית ועל המשמעות לנתוני התוצר. "מדוחות הבנקים לרבעון הרביעי עולה שסך תשלומי הריבית ע"י הלקוחות הסתכמו כמעט ב-24 מיליארד שקךל, השוואה לכ-11 מיליארד ברבעון הרביעי של 2021 (לפני שהריבית התחילה לעלות.

בהתחשב בהמשך עליית הריבית מתחילת השנה, ניתן להעריך שהגידול בתשלומי הריבית לעומת המצב לפני שהחלה לעלות יסתכם ב-2015 מיליארד שקל ברבעון או 80-60 מיליארד שקל ברמה שנתית. במונחי התמ"ג מדובר ב"מחיקה" מהכספים שהיו יכולים לשמש לצריכה או להשקעות בהיקף של 3.5%-4.5% תמ"ג (מנגד, גם בירת ריבית זכות גדלה. אולם, סביר להניח שהיא תישאר ברובה בחסכון ולא תגדיל בטווח הקצר את הביקושים במשק)".

אשר לשוק המטבעות, מציין זבז'ינסקי, כי בחודש פברואר לא גדלה חשיפת נטו של המשקיעים המוסדיים למט"ח. זאת לאחר עלייה חדה בינואר. בה בעת, "החשיפה הכוללת לנכסים זרים (כולל החשיפה באמצעות הנגזרים) גדלה בפברואר ל-37.1%, שיא של כל הזמנים. ללא קרנות הפנסיה הוותיקות ופוליסות מבטיחות תשואה , החשיפה עמדה בפברואר על 43.5%".