הקמפיין הממומן של סמוטריץ' נגד פקידי משרדו רק יפגע בו

קמפיין ממומן של מפלגת הציונות הדתית ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' עומד בראשה והחל אתמול, תוקף את פקידי המשרד. בפוסט שפורסם בפייסבוק ובטוויטר נכתב כי "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בולם ומונע העלאת מסים בניגוד לדרישה של פקידי האוצר שפועלים לכך באופן מנותק".

זו כמובן לא הפעם הראשונה שיחסיו של סמוטריץ' עם בכירי המשרד עולים על שרטון, הוא כבר הספיק להאשים את הפקידים והיועצים בכך שהם מקלים ראש בדמם של ישראלים הגרים מעבר לתחומי הקו הירוק, אך הקמפיין שהחל בסוף השבוע שעבר הוא לא חלק מוויכוח שהתלהט, אלא פוליטי על מלא. שר האוצר ויועציו סבורים כי מתקפה על פקידי האוצר תעזור לציונות הדתית שמדשדשת מתחת לאחוז החסימה להגיע לתחיית מתים פוליטית.

זו מחשבה שנשמעת הגיונית, הרי שאלת היחס בין דרג מקצועי לדרג פוליטי העסיקה חלק גדול מבוחרי סמוטריץ' ערב 7 באוקטובר. כשם שלתקוף את הדרג המשפטי במשך שנים הביא לכוח פוליטי, כך לתקוף את הדרג הכלכלי בממשלה יביא לכוח פוליטי. אך השגיאה של סמוטריץ היא כפולה ומשולשת, ראשית, הקמפיין פחדני, הוא לא אמר את עמדתו המתנגדת לקיצוצים לפקידות המקצועית, אלא רק מדליף אותה בעקיפין. זו צורה שלא מוסיפה כבוד, ולא מוסיפה מצביעים. שנית, יותר משהקמפיין הזה משחיר את פקידי האוצר שהוא מכנה "מנותקים", הוא מלמד כי סמוטריץ' לא מצליח לנהל את המשרד ואין לו היכולת והמנהיגות הארגונית הדרושה משר באחד מהמשרדים המורכבים בממשלה, גם חוסר יכולת ניהולית זה לא מתכון למשיכת מצביעים.

סמוטריץ' חושב שקהל המצביעים שלו נמצא ב־6 באוקטובר, שמאבקי פקידות נגד דרג נבחר מעניינים אותם, ובכן, הם לא שם. קהל המצביעים של סמוטריץ', כמו חלקים רבים בקרב אזרחי ישראל, מצפים לראות מנהיגות עניינית שמבינה את גודל השעה, שמפנימה את הצורך בלהתייחס ברצינות לעתיד הכלכלי שגוזרת עלינו המלחמה, וסמסים שמקטינים את הפקידות ומאדירים את השר, מייצגים בדיוק את ההפך.

כבר בשבוע שעבר נשלח בתפוצה רחבה מסרון אנונימי מהמשתמש "בולמים", ובו נכתב כי "פקידי האוצר מנותקים, סמוטריץ' בולם העלאת מסים". גם הודעה זו נראית כמגיעה מכיוון סמוטריץ', כפי שניתן ללמוד הן מהשימוש בתואר "מנותקים" לתיאור פקידי האוצר, והן מהשימוש בפועל "בולם" לתיאור סמוטריץ'. גורם בסביבת שר האוצר אמר ל"כלכליסט": "לא מכיר קמפיין כזה".

העובדה ששר האוצר מנהל קמפיין נגד בכירי משרדו תוך כדי עיצוב התקציב מלמדת על חוסר האמון העמוק בין הצדדים, ומחזקת את ההערכה כי שר האוצר ינהל את תקציב 2024 באסטרטגיית ביניים, שבה הוא יבצע צעדים קוסמטיים לצמצום הוצאות והגדלת הכנסות, אך יימנע מלגעת בכספים נוגדי־צמיחה או בתיקון עיוותי מס שיפגעו במעמד הביניים.

בסוף השבוע הגיש אגף תקציבים בראשות יוגב גרדוס לשר סמוטריץ' את האסטרטגיה התקציבית ל־2024 הכוללת "חבילה פיסקאלית" עם "התאמות", כלומר קיצוצים או העלאות הכנסות המדינה או שניהם, בהיקף של 30-25 מיליארד שקל. זאת כאשר 16 מיליארד שקל יגיעו מהתאמות בצד ההוצאה (קיצוצים) ו־14 מיליארד שקל בצד ההכנסות.

בנוסף, באוצר מזהירים כי נדרש קיצוץ פרמננטי נוסף בהוצאות הממשלה של 25 מיליארד שקל כדי להחזיר את הגירעון המבני לתוואי סביר כפי שהיה ערב המלחמה וזאת מתוך הערכה כי הוצאות הביטחון, הוצאות הריבית על החוב והוצאות השיקום יזנקו לאורך זמן רב החל מ־2025 ואילך בהיקף דומה.

במסגרת הצעדים לקיצוצים בהיקף של 16 מיליארד שקל, באוצר ממליצים על ביטול של כל הכספים הקואליציוניים (5 מיליארד שקל); קיצוצים בתנאי השכר והפנסיה בשירות המדינה (3.5 מיליארד שקל); ביטול ואיחוד של משרדי ממשלה (כחצי מיליארד שקל באופן מיידי וכ־2 מיליארד שקל בהבשלה מלאה); ובעיקר קיצוץ חד בתקציבים הגמישים של משרדי הממשלה (6.5 מיליארד שקל). לנוכח העובדה כי ממשלת נתניהו־סמוטריץ' ברחה מהחלטות כואבות לגבי תקציב 2023, גרדוס מזהיר כי "הדבר הכרחי לא רק מנקודת המבט הכלכלית גרידא, אלא אף כמאמץ מרכזי בשמירה על יכולתה של מדינת ישראל ללחום לאורך זמן".

תגובת מפלגת הציונות הדתית: "הפוסט בא להבהיר כי הצעדים הללו אינם על דעתו של שר האוצר ובניגוד למדיניותו שלפיה לא נכון להטיל גזירות ומסים בזמן מלחמה".