האצבע על הדק גל ההתייקרויות היא של תנובה

מועצת החלב אישרה אתמול את ההסכם לייקור מוצרי החלב שבפיקוח ב־4.9%, וחתימתו של שר האוצר אביגדור ליברמן צפויה להגיע מיד לאחר מכן ולהוות את המשוכה האחרונה לעליות המחירים. הצעד עלול להוביל להתייקרות רוחבית בקטגוריית החלב המגלגלת למעלה מ־8 מיליארד שקל בשנה ומהווה כ־15% מסל הקניות הישראלי.

ההתלבטות אם להצמיד להעלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח העלאה של שאר מוצרי החלב, מוטלת בעיקר על תנובה, מובילת השוק האוחזת בכ־48% מהמכירות. שטראוס פעילה בעיקר בקטגוריות הלא מפוקחות ולפי הערכות לא תמהר לפעול בסיטואציה בה היא מצויה להוביל עליית מחירים, וטרה, השחקנית השלישית בגודלה בענף המחזיקה ב־10.6% בלבד מהמכירות, תתקשה להעלות מחירים מבלי שתנובה תעשה זאת במקביל, כיוון שאין למוצריה יתרון תחרותי או מותגי על פני תנובה, כזה שמצדיק מבחינת הצרכנים תשלום מחיר גבוה יותר.

ההסכם הענפי שנחתם בין ראשי הענף למשרדי האוצר והחקלאות לפני כחודשיים ואושר אתמול בדירקטוריון מועצת החלב מבוסס על העלאת מחירי החלב שבפיקוח ב־4.9% בלבד, לעומת המלצת ועדת המחירים שעמדה על 6.5%. תמורת הוויתור על הפער בשיעור ההתייקרות המגיע להן, ותוך התחייבות שלא ידרשו התייקרות נוספת עד למאי הבא, קיבלו המחלבות צ'ופר בדמות מעבר למנגנון עדכון מחירים אוטומטי. זה יאפשר להן החל מהשנה הבאה להעלות או להוריד מחירים פעמיים בשנה, בהתאם לשינוי בתשומות וללא צורך באישור השרים, בדומה לנעשה בדלק.

אלא שמאז המלצת ועדת המחירים עלה מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי שהמחלבות קונות מהרפתנים - נ"ק) בכ־21 אגורות לליטר, כך שהנזק הכלכלי שנגרם למחלבות מעליית מחיר החלב הגולמי מאז העדכון האחרון של המחירים לצרכן שנרשם ב־2018, מסתכם במאות מיליוני שקלים. אמנם במסגרת ההסכם, יורידו הרפתנים את מחיר המטרה ב־8.6 אגורות לליטר בארבע פעימות, אך אין בכך די נוכח הערכות שמחיר המטרה ימשיך לעלות כתוצאה מעליית מחיר המזון לבהמות והזינוק במחיר החשמל.

על ההשפעה השלילית של עליית מחיר המטרה, אפשר ללמוד מדוחות שטראוס לסיכום הרבעון השני, בו הציגה חטיבת הבריאות הכוללת את המחלבה ירידה של 26.3% ברווח התפעולי, שהובילה לשחיקת הרווחיות התפעולית ל־9.6% מהמכירות, לעומת 13.2% ברבעון המקביל אשתקד.

בחברה הסבירו כי "הקיטון ברווח התפעולי וברווחיות התפעולית נבע בעיקר מהשחיקה של הרווחיות הגולמית על רקע עליות מחירים של חומרי גלם, ביניהם מחיר המטרה של החלב, אריזה, שירותים ומחירי אנרגיה".

ההכרה של ועדת המחירים בפגיעה בחברות, אשר באה לידי ביטוי בהמלצה להעלאת מחירים, מעניקה לגיטימציה למחלבות שרווחיותן מהמוצרים שאינם תחת פיקוח נשחקת, להעלות גם את מחירם אחרי שלוש שנים במהלכן עלה גם מחיר החשמל, הדלק, וכתוצאה ממחסור עובדים, גם שכר העבודה.

שיקול נוסף שעלול לדחוף את המחלבות להעלות גם את מחירי המוצרים שאינם מפוקחים נוגע לכך שהסכמתן לכך שעליית המחיר הנוכחית תסתכם ב־4.9% בלבד, מותירה יתרה של 9% שאמורה להוביל להתייקרות נוספת במאי הקרוב. המעבר למנגנון התייקרות אוטומטי, בדומה לזה המתקיים במחירי הדלק, מגלגל את האחריות למחלבות. הן מצידן חוששות שייאלצו לבצע התייקרות נוספת תוך חודשים ספורים, וכן מהעובדה שמדובר בהתייקרות בשיעור חריג ביחס להתייקרויות ממוצעות של כ־4% אחת ל־3-4 שנים שנרשמו עד היום. העלאת מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח כעת, תוכל לאפשר למחלבות לספוג את ההתייקרות העתידית או לפחות את חלקה, ולהימנע מגל נוסף של ביקורת ציבורית קשה.

לצידה של תנובה ניכרת גם האווירה הציבורית: גל ההתייקרויות החל בחודשים האחרונים בחסות הממשלה. מחירי הביצים המפוקחות עלו ב־6.5% בשבוע הראשון של יולי, במסגרת הסכם שנחתם בין משרד האוצר למגדלים. משווקי הביצים ניצלו את ההזדמנות והעלו גם את מחירי הביצים שלא תחת פיקוח. בנוסף, המאפיות העלו את מחירי הלחם הלא מפוקח ואז אישרה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי גם את העלאת מחיר הלחם המפוקח בעד 36%.

בעקבות התערבות ראש הממשלה יאיר לפיד, פוצלה ההתייקרות לשתי פעימות, כך שמחיר הלחם האחיד הפרוס יעלה בתחילה ב־5.5%, מחיר החלה יעלה ב־8% ומחיר הלחם האחיד יעלה ב־5%. בדצמבר, אחרי הבחירות, מחירי החלה והלחם האחיד ישלימו את העלייה ל־21%. הצו עוד לא נחתם, כך שעליית המחירים עוד לא מורגשת.