מסיבת העיתונאים של אחים לנשק שבה נמסר על הפסקת השירות של 10,000 חיילי מילואים | צילום: יאיר שגיא
המכון למחקרי ביטחון לאומי: "החקיקה פוגעת בביטחון המדינה, יש לעצור אותה מיד"
חוקרי המכון, שבראשו עומד פרופ' מנואל טרכטנברג, קובעים כי "צבא העם בסכנת פירוק. אנחנו בדרך לצבא חלש ולמציאות שמסכנת את משוואת ההרתעה האזורית"; לדבריהם, יש לקיים "הידברות אמיתית על היסודות החוקתיים של מדינת ישראל"
חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שבראשו עומד פרופ' מנואל טרכטנברג, ומי שמנהל אותו הוא ראש אמ"ן לשעבר תמיר היימן, פרסמו היום "התרעה דחופה" שבה הם קוראים לממשלה לעצור באופן מידי את החקיקה החד-צדדית.
חוקרי המכון קובעים כי "צבא העם בסכנת פירוק. אנחנו בדרך לצבא חלש ולמציאות שמסכנת את משוואת ההרתעה האזורית, כל זאת אל מול איומים גוברים במגוון חזיתות".
במכון טוענים כי החקיקה הובילה לפגיעה בביטחון הלאומי של ישראל ולמציאות קשה שכוללת בין השאר "טלטלה עזה שעוברת על צה"ל ומערערת את יסודות צבא העם, שחיקת ההרתעה מול אויבינו, התערערות היחסים המיוחדים עם ארה"ב, החלשת הכלכלה ובפרט ההייטק והעמקת השסעים בחברה והחלשת החוסן הלאומי בכללותו".
חוקרי המכון טוענים כי נזקים אלה "יוחרפו עד מאוד" אם צד אחד יכריע את השני, ו"לכן המוצא היחיד הוא עצירה מידית ומוחלטת של הרפורמה המשפטית, ובעקבותיה עצירת המחאה ופתיחה במעשה פוליטי-מנהיגותי שישקף את רצון הרוב העצום של העם: הידברות אמיתית על היסודות החוקתיים של מדינת ישראל, תוך כדי הפניית מרב המאמצים והמשאבים השלטוניים להתמודדות עם הבעיות הבוערות של הביטחון הלאומי ושל החברה והכלכלה".
חוקרי ה-INSS פרסמו מסמך מפורט המתאר את הבעיות הרבות שהחקיקה החד-צדדית יוצרת. בחלק שמתייחס לפגיעה בכשירותו של צה"ל ומערכות הביטחון האחרות נכתב כי "כבר בטווח המידי צפויה פגיעה בכשירותם של מערכים חיוניים באוויר, במודיעין, במבצעים המיוחדים וביחידות מובחרות. זאת כאשר סכנת העימות הרב-זירתי מתגברת, אויבי ישראל בכל החזיתות חשים ביטחון מוגבר עקב מה שהם מזהים כחולשה פנימית, והממשלה אינה מטפלת כלל בבעיות היסוד, כולל אלה החשובות לחיזוקו של צה"ל. משבר כלכלי וחברתי יקשו עוד יותר על פתרונן של בעיות אלה".
עוד נכתב כי "המטה הכללי של צה"ל אינו יכול להתמודד עם בעיות אלה, השייכות רובן ככולן למישור האזרחי המובהק, ואינו מקבל עד כה מהדרג המדיני גיבוי או קשב ראוי לאזהרות שמשמיעים הרמטכ"ל ואלופיו".
בכל הקשור לצבא המילואים נכתב כי "המשבר הפוליטי-חברתי משפיע במישרין על כשירותו של המערך, כמו גם על עתידו והיכולת לשמרו במודל ובמבנה הקיימים. פעולות הפסקת ההתנדבות של קצינים ולוחמים רבים, בעיקרם ביחידות עילית, מערער את הלגיטימציה של הגיוס למילואים. מפסיקי ההתנדבות חשים שהחוזה בינם לבין המדינה הופר, ושהם מאוימים על ידי בית הדין בהאג.
"הפגיעה במערך המילואים בטווח הקצר עלולה להיות בחוסר יכולת לבצע משימות מסוימות, בעיקר בחיל האוויר. את זה ניתן לתקן בפרק זמן לא ארוך. הסכנה הגדולה היא בתהליכים ארוכי הטווח שמובילים לאיום על עצם קיומו של המערך בכלל ועל מה שנותר ממודל צבא העם. מערך המילואים מושתת על התנדבות, על לכידות ועל כשירות מבצעית. את רוח ההתנדבות והלכידות של היחידות יהיה קשה מאוד לתקן, דבר שעלול להוביל לירידה בתפקוד הצבא בעת לחימה".
עוד הוסיפו כי "יש לצפות שמה שקורה במחאת המילואים ישפיע במוקדם או במאוחר גם על מערך החובה, הקבע ועל המועמדים לשירות ביטחון. צה"ל מדגיש שהיתרון היחסי שלו הוא באיכות לוחמיו, בלכידות ובסולידריות של מערכיו. יתרונות אלו מאותגרים כיום, גם על ידי חדירה של שיח פוליטי מקוטב לשורותיו. הפגיעה בהם מערערת את יסודות הצבא ואת יכולתו למלא את משימותיו".