"יש שחיקה גדולה בהבנה מהי שחיתות שלטונית"

עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מה למדנו על הקשר בין משברים לשלטון המקומי?

"בשנים האחרונות והחל ממשבר הקורונה, התחזקה משמעותית ההבנה בדבר חשיבות השלטון המקומי לחיי האזרחים. עליית מדרגה בהבנה זו השתלבה במאבק על דמותה של המדינה במהלך השנה האחרונה (2023), ועליית מדרגה נוספת מאז 7 באוקטובר — כולם אירועים ומצבים שהוכיחו את חשיבות השלטון המקומי לאזרחים, ומחייבים מתן תשומת לב אזרחית לאיכות של השלטון המקומי".

על היחס לבחירות המוניציפליות: "היינו במצב שבו השלטון המקומי נתפס כפחות רלבנטי, כזה שמתחבר למונח 'עסקנות' - ועברנו למצב של מעורבות אמיתית ואכפתיות"

המלחמה עצרה גל של מעורבות לקראת הבחירות המקומיות שהיו מיועדות להיערך ב־31 באוקטובר.

"אכן. לפני 7 באוקטובר היתה התעוררות רבה. היינו במצב שבו השלטון המקומי נתפס כפחות רלבנטי, מוזנח, בשולי העיסוק הציבורי, כזה שמתחבר למונח 'עסקנות' — ועברנו למצב של הערכת חשיבותו לחברה הדמוקרטית ולקהילה, והתפתחה מעורבות אמיתית ואכפתיות לדמות השלטון המקומי ואיכותו. הם הבינו שהזכויות של התושבים כאזרחים וכקהילות, בסוגיות של איכות חיים וזכויות הפרט, חינוך, תרבות וחיי הקהילה, יכולות להיות מושפעות מאיכות השלטון המקומי ואופן פעולתו. הבחירות לרשויות המקומיות הפכו להיות מאורע משפיע".

המלחמה טרפה את הקלפים והסיטה הצידה את תשומת הלב הציבורית מהבחירות המוניציפליות, שיתקיימו ב־27 בפברואר .

"האירועים של 7 באוקטובר היו עוד הוכחה באותו כיוון — במובן הזה שהשלטון המקומי הצליח לתת מענה יעיל ומהיר, גמיש, רגיש יותר ותואם היטב את הצרכים. אנו רואים את זה לכל אורך התקופה. ראשי רשויות בצפון ובדרום משתפים פעולה באופן מעורר השתאות עם ראשי רשויות במרכז שהתגייסו לטובת המפונים, ומקדמים פתרונות, למשל בדוגמאות של התגייסות הרשות המקומית בקריית גת למפוני ניר עוז, ובתל אביב — בין היתר לטובת משפחות החטופים או למפוני קיבוץ רעים, כמו גם ברשויות מקומיות רבות אחרות שמסייעות בדרכים מגוונות, בעצמן או תוך שיתוף פעולה עם התארגנויות החברה האזרחית. למעשה, הפעילויות והקשרים בין ראשי היישובים המפונים לבין ראשי היישובים הקולטים התרחשו פעמים רבות לפני שהמדינה הצליחה לגבש את דרכי הטיפול".

מה ההסבר לשינוי ביחס לבחירות המקומיות?

"במהלך השנה האחרונה (בתקופת המאבקים הציבוריים נגד מהלכי ההפיכה המשטרית — צ"ז) החברה האזרחית הגיעה למודעות גבוהה בדבר החשיבות של השתתפות אזרחית בשימור מוסדות דמוקרטיים והגנה על מנגנונים ציבוריים יעילים והוגנים שמתנהלים באופן המקדם את האינטרס הציבורי. אותה מודעות גבוהה יותר גם יצרה עניין יותר גדול בבחירות לרשויות המקומיות, לא רק בהשתתפות אקטיבית של מי שהגיש מועמדות, אלא גם ברצון לבחור בחירה מושכלת: לדעת מי המועמדים, מה האיכות שלהם, הרקע שלהם, מה המחויבות שלהם לתפקיד הציבורי ולאינטרסים של תושבי הרשות ועוד. דוגמה לכך ראיתי באזור מגוריי, מטה יהודה, שבו פעילה קבוצה אזרחית ששמה לה למטרה לקדם מועצה דמוקרטית ליברלית ובחנה בהתאם את המועמדים לראשות המועצה. נכון שהחברה הישראלית עסוקה בימים אלה במלחמה ובדאגה עצומה לשלום החיילים והחטופים, אבל חשיבות הרשות המקומית לא פחתה אלא קיבלה המחשה נוספת".

"כעס גובר על חוסר בשוויון בנטל"

הציבור כרגע לא ממש מתעניין בבחירות...

"בעקבות המלחמה חל שינוי ברור בפוקוס, אבל צריך לעורר מחדש את העניין, ולחבר בין התובנות שקיבלו חיזוק גם בתקופת המלחמה, לבין חשיבות הבחירה בנציגי ציבור ראויים. חשוב להזכיר לציבור כמה הרשויות המקומיות חשובות, מה תפקידן במארג השלטוני, לקידום המענים המתאימים לצורכי התושבים ואיכות החיים. לפני המלחמה עסקנו גם בחשיבות השלטון המקומי למימוש זכויות בחברה דמוקרטית, והיבט זה חשוב לא פחות גם בתקופה זו. בואו נשלב לרגע את הדאגה לאוכל לחיילים או לאפודים קרמיים עם המחשבה מי ינהל לנו ולחיילים שישובו מן המלחמה את החיים ברמה המקומית. תחושת השבר המרכזית היא כלפי השלטון המרכזי. דווקא בשל כך חשוב להבטיח שייבחרו נציגי ציבור ראויים שיוכלו לבסס שלטון מקומי איכותי שישתלב בחוזה חדש בין האזרחים לשלטון".

מה יכלול החוזה החדש?

"השלטון המרכזי נתפס ככזה שהפר את האמון ופגע בחוזה הבסיסי הדמוקרטי, הממלכתי. זה נבע מן הפגיעה בעקרונות דמוקרטיים וליברליים, במחויבות לשוויון, להוגנות, לטוהר מידות, במחויבות הממלכתית לעקרונות בסיסיים משותפים. באלה משתלבים כעת גם הכעס הגובר על חוסר שוויון בנטל ועל תקציבים קואליציוניים שמעצימים אי־שוויון ואינם נותנים מענה הולם לצרכים האקוטיים של כלל הציבור הנושא בנטל. שלטון מקומי איכותי, הפועל לפי עקרונות החוזה הדמוקרטי והליברלי, חשוב לקידום המענה לצורכי הקהילות, בהשלמה לתפקידי השלטון המרכזי".

איך מעודדים את הציבור לבוא ולהצביע?

"מסבירים כמה זה חשוב ללכת להצביע. מזכירים לציבור איזה תפקיד יכולה הרשות המקומית למלא בסיפוק הצרכים של התושבים. רשות מקומית נותנת לתושב מענים בין היתר בחינוך, תרבות, דת ומדינה, רווחה, ניקיון ואיכות סביבה, וכמובן בתכנון ובנייה וניהול משאבים ציבוריים. אנו זקוקים למועמדים נקיי כפיים, המחויבים ונאמנים לציבור. אנו זקוקים למועמדים שמה שמנחה אותם הוא קידום האינטרס הציבורי ולא פעולה למען אינטרסים זרים או קידום מקורבים או מתן מענים פוליטיים למפלגות השלטון. עליהם לקדם את האינטרסים של הציבור באופן מקצועי וענייני, באופן שקוף ותוך שיתוף הציבור".

על השפעת מלחמת עזה: "אנשים יצטרכו להוציא עצמם מתוך ביצת העצב והמועקה כדי לקבוע מי הכי מתאים. ההצבעה בבחירות הכרחית על מנת שיהיו להם נציגים ראויים"

את שותפה להערכה ששיעור השתתפות בבחירות יהיה נמוך יחסית?

"זה יהיה עצוב מאוד אם כך יקרה. אני מודעת לכך שהיום האנשים יצטרכו להרים את עצמם בציציות ראשם, להוציא עצמם מתוך ביצת העצב והמועקה כדי לחשוב מי הכי מתאים לעמוד בראש היישוב שלהם. ההצבעה בבחירות הכרחית על מנת שיהיו להם נציגים ראויים שיוכלו לנהל את החיים שלהם ולקדם את האינטרסים שלהם. בהיעדר מאמץ לבחור נציגי ציבור איכותיים, מחויבים, ראויים למשרה ציבורית ונקיי כפיים, לא רק שיכול להיות שיכהנו אנשים לא מספיק מוכשרים ומתאימים לתפקידם, אלא שיכול ויתחזק משקלם של מי שאינם מונעים בהכרח על ידי האינטרסים של הציבור הרחב. תוצאה גרועה מעין זו עלולה ללוות את הרשויות האלה בשנים הבאות. במקרים כאלה עלולה גם השחיתות להתגבר".

בתקופות חירום יש חשש לעלייה בשחיתות.

"אכן, מצבי חירום יכולים להיות לצערנו גם מצע לשחיתות. תקופה של חירום מאופיינת בקבלת החלטות מהירה, אינטרסים מיוחדים, הליכים מקוצרים שיכולים להיות מוצדקים לטובת פתרון הבעיות הדחופות, אך עלולים להחליש את מנגנוני הבקרה דווקא בעת שנדרשות הוצאות מיוחדות ולא שגרתיות. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נוקט מאבק בשחיתות במדינתו דווקא בתקופת המלחמה. הוא מצא לנכון לעשות מהלכים של טיהור מנגנונים מאנשים שנחשדו בשחיתות והציף פרשיות של העלמת כספים לרכישת נשק. למה שיעשה את זה וישחיר לכאורה את מדינתו? כי הוא יודע שגורמים שלטוניים עלולים להתפתות לשחיתות בנסיבות הנוכחיות ולכן חשוב דווקא לחשוף פרשיות ולקדם תפיסה שלפיה הוא נאבק בשחיתות וראוי לתמיכה בינלאומית".

על החשש מעלייה בשחיתות במצבי חירום: "תקופה של חירום מאופיינת בקבלת החלטות מהירה והליכים מקוצרים שיכולים להיות מוצדקים אך עלולים להחליש את מנגנוני הבקרה"

איך הדוגמה הזו באה לידי ביטוי אצלנו?

"חשוב שהרשויות ישרתו אותנו באופן יעיל אבל בה בעת חשוב לעמוד על כך שההתנהלות תהיה הגונה ועניינית. לשם כך עלינו להשקיע מאמצים גם בביקורת ציבורית, בדרישה לתקינות מינהלית וגם בשמירה על העקרונות הדמוקרטיים כמו חופש ההפגנה".

"מערערים את היציבות המשטרית"

זה מוביל אותנו למאגר על מקרי שחיתות בשלטון המרכזי והמוניציפלי שהקמתם.

"המטרה המרכזית היתה לאפשר תמונה כוללת על השחיתות השלטונית. המאגר מאפשר להכיר את היקף השחיתות ברשויות, נותן כלים להעמיק את השיח הציבורי ואת המודעות לחשיבות המאבק בשחיתות שלטונית ולחיוניות הבקרה הציבורית".

נגד ראש הממשלה נתניהו הוגשו כתבי אישום בשלוש פרשיות והדבר לא מנע את בחירתו מחדש.

"במהלך העשור הזה היתה שחיקה גדולה בהבנה מהי שחיתות שלטונית ומדוע חשוב המאבק בה. העמדתו לדין של נתניהו בעבירות של שחיתות שלטונית בצירוף עם תהליכים אחרים בחברה ובמרחב הפוליטי הביאו למצב שבו השיח על שחיתות שלטונית נתפס כמזוהה עם דעות פוליטיות וזהו מחיר כבד שמשולם בתחום איכות השלטון בישראל וחשיבות טוהר המידות. אנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו מצפים מהשלטון. אם אנו לא מצפים לנאמנות ומחויבות כלפינו, ואם טוהר הכפיים שולי ויש לגיטימציה לשיקולים זרים — אנו מושכים את השטיח מתחת לעצם האמון בשלטון ומערערים את יסודות היציבות המשטרית. לכן, המאגר הזה נועד גם לשרת את האזרח בגיבוש תפיסת עולם לגבי ציפיותיו מנבחרי הציבור.

"הייתי מצפה שתהיה גם עליית מדרגה במעורבות ובבקרה האזרחית השוטפת על פעילות הרשויות המקומיות, באמצעות דרישה להגברת שקיפות, פרסום מידע דוגמת יומני פגישות, השתתפות בדיונים ציבוריים ועוד".

השלטון המקומי יותר מושחת מהשלטון המרכזי?

"הנתונים אינם מבססים בהכרח את התפיסה הזו. צריך לזכור את המספר הכולל הגדול של רשויות מקומיות, 258 רשויות, ולראות את מספר פרשיות השחיתות באופן יחסי. מצד שני, לרשויות המקומיות יש אפיוני פעילות ומבנה שיוצרים אצלן נקודות חולשה וייתכן שקיים חוסר תקינות שאינו נחשפת דיו. ברשויות מקומיות נוצרים צמתים של לחצים ופיתוי, גם לנבחרי הציבור וגם לעובדי הציבור. פרשיות השחיתות בשלטון המקומי מתפתחות לעתים על רקע 'קרבה' של הרשות המקומית ל'שטח', התלות של הנבחר בבוחריו שהם לעתים גם מספקי השירותים או בעלי אינטרס כלכלי אחר. בה בעת, שומרי הסף ברשות המקומית — הגזבר, היועץ המשפטי והמבקר — תלויים בהיבטים מסוימים בראש הרשות. מכאן חשיבותה המיוחדת של המעורבות האזרחית גם בבקרה המתמשכת על פעילות נבחרי הציבור בתקופת כהונתם ולא רק ערב בחירתם".

מאגר פרשיות שחיתות שלטונית

• המכון הישראלי לדמוקרטיה יזם והקים מאגר מתעדכן של פרשיות שחיתות מרכזיות, נכון לעכשיו בין השנים 2010 ו־2023. המאגר מפרט אילו הליכים משפטים היו נגד נבחרי ציבור בשלטון המרכזי והמקומי, באילו עבירות היו הרשעות, מי הורשע ואילו סוגי עונשים הוטלו על מתמודדים ברשויות המקומיות או על עובדי ציבור.

עדנה הראל פישר

• בזוגיות, אם לבן חייל
• תפקיד: ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות, המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה
• בין תפקידיה הקודמים: ראש תחום ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים (עד 2017); יועמ"שית משרד המדע, התרבות והספורט; יועצת השר המנוח פרופ' אמנון רובינשטיין בכהונתו בממשלת רבין כשר האנרגיה והתשתיות וכשר החינוך והספורט
• נכדתו של הסופר, המשורר והעיתונאי אהרן זאב בן ישי