על רקע משבר האקלים - איך משקיעים בסטארט-אפים שישנו את העתיד?

הדרך להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ומיזעור נזקי משבר האקלים, עוברת דרך יזמות וחדשנות טכנולוגית. סטארט-אפים בכל רחבי העולם עובדים על פתרונות יצירתיים ושאפתניים - נוכח האתגר האדיר מולו ניצבת האנושות. כיצד מחליטים על ההשקעה הנכונה בקרנות הון הסיכון המתמקדות בטכנולוגיה סביבתית? ואיך מאזנים בין תשואה פיננסית לאימפקט סביבתי? שוחחנו עם אניל אצ'יוטה (Anil Achyuta), Managing Director ב-TDK Ventures, קרן הון סיכון גלובלית המשקיעה בחברת סטארט-אפ בשלבים מוקדמים ומתמקדת בקיימות וערך חברתי, איריס טן הבה, ראש תחום המדע ב- Extantia Capital, קרן הון סיכון הפועלת בתחום האקלים וירדן יצחקי, סמנכ"ל הנדסה ותפעול של קבוצת דוראל, על מגוון היבטים בתחום הלוהט ששואף לצנן את כדור הארץ.

לפרטים על תחרות Israeli Climate Awards של דוראל וכלכליסט - לחץ כאן

"ללא התקדמות בטכנולוגיות, העולם לא יוכל להגיע ליעדי ה-Net Zero"

"אנחנו מאמינים כי הטכנולוגיה והמדיניות הם שני עמודי התווך העיקריים לטיפול בשינויי האקלים", אומר אצ'יוטה. "טכנולוגיות מתקדמות התומכות בייצור אנרגיה, אגירה, הפחתת פליטת הפחמן של תעשייה כבדה, תחבורה, בנייה, חקלאות וכימיקלים- עומדות בחזית המאבק לפתרון משבר האקלים".

טן הבה אומרת כי "בתור כימאית העובדת בקרן הון סיכון טכנולוגית אקלימית, אני עדה להשפעה הטרנספורמטיבית של הטכנולוגיות ממקור ראשון. חשבו למשל על טכנולוגיות להסרת פחמן דו-חמצני (CDR): ללא התקדמות בטכנולוגיות של לכידת פחמן, כמו לכידת פחמן ישירה מהאוויר (DAC), לא נוכל להגיע ליעדי ה-Net Zero שלנו".

יצחקי מוסיף כי "התפקיד של הטכנולוגיות, הקיימות והעתידיות, חשוב מאין כמותו בהתמודדות עם משבר האקלים. באמצעות הפחתה, לכידה או מניעת פליטת גזים, טכנולוגיות לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, פתרון טכנולוגי לחיים מתחת למים או במדבריות שוממות בבתי גידול סולריים עם בקרת אקלים סגורה, אגירת אנרגיה ארוכת טווח ופתרונות מחזור וטיפול בסוללות".

איך מקבלים החלטה לגבי השקעה בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות?

בכל הנוגע לתהליכי הסינון והבחירה בחברות להשקעה, טן הבה משתפת כי "בתור קרן עם מומחיות טכנית עמוקה, אנחנו משתמשים במדדים כמותיים להערכת השקעות פוטנציאליות, כגון פוטנציאל הפחתת פחמן באטמוספירה, צריכה אנרגיה, יכולת התרחבות, ביקוש בשוק, בשלות טכנולוגית וכדאיות מסחרית. כך אנחנו מבטיחים שההשקעות יתאימו למשימה שלנו להפחתת פליטת גזי חממה, תוך התחשבות בצמיחה בת-קיימא ארוכת טווח של הסטארט-אפים".

אצ'יוטה מסביר כי "אנחנו משתמשים בשלושה קריטריונים מרכזיים: תשואות פיננסיות גבוהות, ערך אסטרטגי והשפעה לחיוב על החברה. במונחים של תשואות פיננסיות, אנחנו שואפים להחזיר את הקרן בכל השקעה. מבחינת ערך אסטרטגי, אנחנו שואפים ליצור שותפות של 'רווח לכולם'. מבחינה חברתית, אנחנו שואפים לפעול על פי יעדי הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם (SDG)".

יצחקי מציין כי בדוראל טק מוודאים היתכנות טכנולוגית והנדסית גם בשלבים הבאים של התפתחות החברה, על בסיס מחקר שוק ומחקר טכנולוגי באמצעות מחלקת ההנדסה והטכנולוגיה של החברה ואנשי אקדמיה בכירים ומומחים מהתעשייה הרלוונטית. "הקריטריונים המרכזים הם חזון ואיכות הצוות, סינדיקט המשקיעים, סיוע לפתרון משבר האקלים והאנרגיה, היתכנות טכנולוגית והנדסית, זמן פיתוח, כדאיות כלכלית ושוק פוטנציאלי, ערך אסטרטגי, גודל שוק, טיימינג ופוטנציאל רווח כלכלי מההשקעה".

איך מנווטים בין תשואות פיננסיות לאימפקט חיובי על הסביבה?

לדברי טן הבה, "בתור קרן הון סיכון, אנחנו צריכים לראות סיכוי לתשואות פיננסיות. למרות שאנו מזדהים כקרן 'אקלים-תחילה', אנו נמנעים בתוקף מההסתמכות על 'הפרמיה הירוקה'. אנו מחפשים חלופות ירוקות שיכולות להתחרות במחיר של דלקי מאובנים בלי להיעזר בסובסידיות. אנו תומכים בסטארט-אפים שיכולים להשפיע באופן משמעותי בשינויי האקלים, מבלי להתפשר על התחרותיות הכלכלית".

יצחקי מוסיף: "לשמחתנו, השוק רותח ופועל במלוא המרץ. לכן, אנחנו יכולים לבחון היטב את הטכנולוגיות שנראות לנו הטובות והיעילות ביותר, במקביל לוידוא תשואה פיננסית גבוהה ככל האפשר. לרוב יש הלימה בין טכנולוגיה איכותית ומבטיחה לתשואה הפיננסית שאנחנו מצפים לקבל ממנה. יש ערך כלכלי גבוה לאימפקט סביבתי חיובי וחלק מהמומחיות שלנו היא לנסות ולתת לו גם לו שווי".

לדברי אצ'יוטה, "אנחנו תמיד מחפשים חברות שמספקות את ה-Unit Economics הטוב ביותר ללא סובסידיות. זה עוזר לנו לקבל החלטות השקעה כדאיות כלכלית. אני אומר לעתים קרובות לצוות שלנו כי "אני רוצה שקרנות הון סיכון הפועלות על פרמטרים פיננסיים בלבד יובילו את סבבי גיוס B או C בחברות הפורטפוליו שלנו בעקבות מידת המשיכה והמומנטום שלהן, אחרת המשמעות היא שהחברות שלנו לא מספקות השפעה מספיקה על האקלים".

על רקע מצב הכלכלה הגלובלית - קרנות ההון סיכון זהירות יותר, אך ההשקעה עדיין משגשגת

טן הבה מספרת כי "המשברים המתמשכים יצרו אי ודאות ושנאת סיכונים פוטנציאליים בקרב המשקיעים, והובילו לקבלת החלטות זהירה. למרות זאת, ההשקעה בטכנולוגיה אקלימית ממשיכה לשגשג. על פי בלומברג, העולם משקיע היום כ-1.1 טריליון דולר על טכנולוגיה אקלימית. הדחיפות בטיפול בבעיות הובילה להכרה הולכת וגוברת בכך שפתרונות ברי-קיימא הם לא רק חיוניים לסביבה אלא גם מציעים תשואות פיננסיות אטרקטיביות. האקלים הפיננסי לא השפיע כמעט על תהליך קבלת ההחלטות שלנו".

"בישראל יש הרבה טאלנטים, יוצאי אקדמיות ותעשיות צבאיות שהם חלק מגל חדש של יזמים העוברים ממגוון תחומים בהייטק ליזמות אקלים ואנרגיה", אומר יצחקי.

טן הבה מוסיפה כי "סטארט-אפים ישראליים מאופיינים בהתמדה ובביצועים יוצאי דופן, בנחישות שלהם להתמודד באופן ישיר עם האתגרים הדחופים ביותר. ליזמים ישראלים יש בדרך כלל רוח ייחודית שמעדיפה פעולה על פני ביצוע מושלם, תוך פריצת גבולות והיעדר פחד. הם לוקחים סיכונים ורוצים לנסות. גישה נועזת כזו מאפשרת להם להתאושש במהירות מכישלונות, ללמוד מהם ולהתאים את האסטרטגיות שלהם למציאות, מה שמשפר את הביצועים".

"הסטארט-אפים הישראלים מצטיינים בכל הנוגע לחדשנות עם יחס גבוה של סיכון מול תגמול", מוסיף אצ'יוטה. "אני נהנה באופן אישי מהנועזות של הרעיונות ורמת השאפתנות של סטארט-אפים ישראלים. זו הסיבה לכך שחברות כמו H2Pro, Helios וכו' נולדו בישראל".

לדברי אצ'יוטה, התחומים המתפתחים והמרגשים ביותר בתחום הטכנולוגיות האקלימיות הם "חשמול בניינים/בתים, הפחתת פליטת פחמן של תובלה, תעופה, כימיקלים ירוקים וכלכלה מעגלית". לדבריו, רוב התחומים האלו צפויים ליהנות מתמיכה של קרנות הון סיכון. "בנוסף, יש תחומים בהם אני מרגיש שיש צורך להגברת התמיכה מצד ממשלות, כמו היתוך גרעיני, מודרניזציה של הרשת, כרייה ותחבורה ציבורית אוטונומית".

יצחקי מציין את תחומי לכידת הפחמן, ייצור מימן ירוק בפרט ומולקולות ירוקות בכלל, אגירת אנרגיה ופתרונות מחזור ושימוש חוזר במוצרי אגירה וייצור האנרגיה.

"אפשר וכדאי להתקין מערכות סולאריות בכל מקום אפשרי, לרבות באמצעות דו שימוש בקרקע, מעל בניינים קיימים, מאגרי מים ומעל מטעים וגידולים חקלאיים, שם ניתן להפיק אנרגיה במקביל לקיום חקלאות מדייקת", אומר יצחקי. "זרוע החדשנות וההשקעות של החברה, דוראל-טק, משתפת פעולה במחקר ופיתוח של פאנלים סולאריים שקופים למחצה, המאפשרים העברה של קרני אור באופן סלקטיבי ומשפרים במקביל את הנצילות האנרגטית של הפאנלים. דוראל טק גם משתפת פעולה עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם. במסגרת שיתוף הפעולה עם בר אילן, למשל, זיהינו את טכנולוגיית הסודיום-יון כבעלת פוטנציאל להיות טכנולוגיה משבשת בענף אגירת האנרגיה. לאחר שנתיים של מחקר ופיתוח משותף עם אוניברסיטת בר-אילן, אנחנו סבורים כי יש בטכנולוגיה הזו בשורה של ממש".

"השקעה מ-VC יכולה להיות גורם מכריע המגשר על הפער בשלבים מוקדמים"

באשר לחשיבות ולתפקיד של קרנות הון סיכון בענף הטכנולוגיות הסביבתיות, טן הבה אומרת כי "לסטארט-אפים בתחום יש רעיונות חדשניים אך אין להם אפיקי הכנסה, והם נאבקים לקבל הלוואות מבנקים. זה המקום שבו מימון הון סיכון הופך להיות מכריע, מגשר על הפער ומספק השקעה חיונית בשלב מוקדם. שלא כמו מענקים שלעתים קרובות נותנים עדיפות לאבני דרך אקדמיות, מימון הון סיכון מדגיש אבני דרך מסחריות, המניעות את הפריסה וההרחבה של טכנולוגיות. הון סיכון מוסיף ערך משמעותי על ידי תמיכה בפיתוח, הן של מוצר מסחרי משכנע והן של מודל עסקי בר קיימא".

תחומים שעשויים להסתמך יותר על משקיעים הם בדרך כלל אלו שמסתמכים במידה רבה על מחקר ופיתוח (מו"פ), חידושים פורצי דרך והרחבה בטווח הרחוק, אומרת טן הבה. "לדוגמה, טכנולוגיות בתחילת דרכן כמו אגירת אנרגיה לטווח רחוק או לכידה וניצול פחמן, דורשות לעתים קרובות מאמצי מו"פ משמעותיים וחידושים פורצי דרך כדי להבשיל. בנוסף, הגדלה של טכנולוגיות אלה לרמות מסחריות כרוכה בניווט מורכב בין אתגרים הנדסיים, היבטי ייצור והטמעה בשוק. בתחומים אלה, משקיעי הון סיכון ממלאים תפקיד מכריע באספקת המשאבים הפיננסיים הדרושים, המומחיות בתעשייה והדרכה אסטרטגית, כדי להאיץ פיתוחים טכנולוגיים ולהביא בהצלחה את הפתרונות החדשניים האלו לשוק".

לדברי יצחקי, לקרנות השקעה תאגידיות, כמו דוראל-טק, יש ערך רב בליווי חברות הזנק. "תפקידנו הוא לתמוך ביזמים במסעם, לארח מיזמים וטכנולוגיות, לעזור להן לצמוח, ליהנות מהן כלקוחות ולספק להם ליווי רב-מימדי: פיננסי, אסטרטגי, רגולטורי, הנדסי ומקצועי. אנחנו מזהים מצד אחד "תאבון" בקרב משקיעי Early-Stage ומן הצד השני, על החברות להוכיח traction מסחרי, הנדסי ומדעי משמעותי ביותר על מנת להצליח לגייס סבבי המשך משמעותיים, במיוחד כשלעיתים יזדקקו לכסף רב כשעדיין יוגדרו כחברות pre-revenue".

לסיום, אומר יצחקי, "דוראל חרטה על דגלה לפני מספר שנים המשפט 'אנרגיה של חדשנות'. מחלקת ההנדסה תומכת כיום בעשרות מיזמים מרחבי העולם ומציבה אותנו בחזית העולמית של טכנולוגיות אנרגיה ואקלים – ככזה יש פה Win-Win של ממש".