חיסכון לכל ילד: האם עדיף לפתוח בבנק או בקופת גמל - ואיזה מסלול הכי משתלם

הרווח מתוכנית חיסכון לכל ילד בקופות הגמל צפוי לעמוד על פי 2 עד פי 5 יותר מהרווח בפיקדונות הבנקאיים. לפי השוואת תשואות התוכנית מאז הקמתה שביצע איגוד בתי ההשקעות, הרווח על פני 18 שנה לילד שתוכנית החיסכון שלו נמצאת בקופת גמל בסיכון מוגבר יעמוד על כ-21 אלף שקל לפני מס, בהנחה שגם ההורים מפרישים סכום זהה לזה שמפרישה המדינה. לעומת זאת, בפיקדון הבנקאי הרווחי ביותר הרווח יעמוד על פחות ממחצית הסכום - 9,880 שקל, ובפיקדון הבנקאי הכי פחות רווחי הוא יעמוד על 3,749 שקל בלבד.

חשוב לציין שהרווחים שהוצגו בבדיקה הם לפני מיסוי, כאשר מנגנון המיסוי של כל מסלול שונה: בקופות הגמל להשקעה, המס הוא 25% על הרווחים הריאליים, בניכוי אינפלציה, ובפיקדונות הבנקאיים שיעור המס נמוך יותר - 15%, אך הוא חל על הרווחים הנומינאליים, כלומר ללא ניכוי אינפלציה. לכן, הרווח לאחר מס עשוי לצמצם באופן חלקי את הפערים בין התכניות. אולם, בחיסכון בקופת גמל להשקעה, חוסך שיבחר להשאיר את התוכנית עד לגיל פרישה, יוכל לקבל אותה כקצבה חודשית הפטורה ממס.

מעבר להפסד התשואה וניתוב לא יעיל של כספי חיסכון, משמעות התוצאות היא שהתוכנית מרחיבה פערים חברתיים, על אף שביסודה היא הייתה אמורה לצמצם אותם: ככל שהרמה הסוציו-אקונומית של משפחה נמוכה יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תבחר לפתוח תוכנית בפיקדון בנקאי. כך לדוגמה, 29% מהחמישון התחתון בחרו בפיקדון בנקאי, זאת בהשוואה ל-17% בחמישון העליון.

תוכנית חיסכון לכל ילד פועלת מאז ינואר 2017, ומיועדת לכל ילד בישראל שטרם מלאו לו 18 וחודש. במסגרתה, ביטוח לאומי מפריש בכל חודש סכום של 50 שקל הצמודים למדד (כיום הסכום עומד על 57 שקל) לחיסכון ייעודי, כאשר הורי הילד יכולים להפריש לתוכנית סכום זהה. את התוכנית ניתן לפתוח בקופות גמל להשקעה או בפיקדונות בנקאיים יעודיים.

ההחלטה איזה מסלול לבחור היא דרמטית מכיוון שלאחר מכן לא ניתן לשנות אותה: הורים שבחרו בבנק יכולים לעבור בין מסלולי חיסכון שונים באותו בנק, בתנאי שבחרו בתחנת יציאה אחת לחמש שנים, אך הם לא יוכלו לעבור בין הבנקים השונים וגם לא לקופת גמל. מי שבחרו בקופת גמל, יכולים במהלך השנים לנייד את הכספים בין מסלולי ההשקעה או בין קופות הגמל השונות, אך הם אינם יכולים לעבור לבנק. נכון לסוף 2022, כ-22% מהתוכניות נוהלו בבנקים.

ההשוואה שביצע איגוד בתי ההשקעות בחנה שלושה מסלולים שונים בקופות הגמל: מסלול בסיכון מוגבר, בסיכון בינוני ובסיכון נמוך, וארבעה מסלולי פיקדונות בנקאיים: שני מסלולים ללא נקודות יציאה - כלומר הכספים נעולים בבנק הספציפי למשך כל תקופת החיסכון - אחד מהם צמוד למדד והשני לא, ושני מסלולים עם נקודות יציאה אחת לחמש שנים - אחד מהם צמוד למדד והשני לא. המסלול היחיד שלא מיוצג בבדיקה הוא מסלול בריבית משתנה, וזאת משיקולי קושי במדידה, אך באיגוד מעריכים שביצועי הריבית לא משנים את תמונת המצב.

הבדיקה התבצעה בשני שלבים: בשלב הראשון, האיגוד בחן את התוצאות בפועל - כלומר ממוצע הריביות שהציעו הבנקים בכל מסלול וממוצע התשואות בקופות הגמל מאז הקמת התוכנית בתחילת 2017 ועד לספטמבר 2023. לפי הבדיקה, חיסכון בקופת גמל בסיכון מוגבר הניב את התשואה השנתית הממוצעת הגבוהה ביותר - 6.7%, ורווח של כ-2,000 שקל בתוכנית המורחבת (שבה ההורים מפרישים גם חיסכון). המסלול שאחריו הוא פיקדון בנקאי צמוד מדד ללא תחנות יציאה, שהניב תשואה שנתית ממוצעת של 4.3% שמשקפת רווח של 1,283 שקל - כ-37% פחות. המסלול השלישי ברווחיותו הוא חיסכון בקופת גמל בסיכון בינוני, שהניב תשואה של 3.9%, ורווח של 1,130 שקל. התשואה הנמוכה ביותר - 1.4% - התקבלה בפיקדון בנקאי בריבית קבועה ולא צמודה, עם תחנות יציאה כל 5 שנים - שם הרווח עמד על 451 שקל בלבד.

בשלב השני, נערכה סימולציה של ביצועי התוכנית על פני תקופה של 18 שנה, מ-2017 ועד 2035. הסימולציה התבססה על ההנחה שמסלולי ההשקעות ימשיכו להניב את אותה תשואה שנתית ממוצעת שהניבו בפועל בין 2017-2023, כלומר 6.7% במסלול בסיכון מוגבר, 3.9% במסלול בסיכון בינוני ו-2.1% במסלול בסיכון מופחת. בפיקדונות הבנקאיים, הונח שיעור אינפלציה ממוצע של 2% - זאת בהתאם לאמצע טווח היעד (1%-3%) של בנק ישראל.

תוצאות הסימולציה משקפות כאמור פערי רווחיות של מאות אחוזים בין מסלול קופת גמל בסיכון מוגבר לפיקדונות הבנקאיים, כאשר בפרק זמן של 18 שנה גם המסלול בסיכון בינוני גובר על כל אלטרנטיבה בנקאית. יש לציין שככל שתוכנית החיסכון לא תיפדה ותימשך גם לאחר ההגעה לגיל 18, הפערים בין המסלולים צפויים לגדול.

באיגוד ביצעו את אותה הסימולציה בהנחה שהתוכנית נפתחה בפברואר 2019 ולא בפברואר 2017, וקיבלו תוצאות דומות: התשואה השנתית הממוצעת בקופת גמל בסיכון מוגבר צפויה לעמוד על 6.3%, והרווח על 19,876 שקל - יותר מפי 2 מהמסלול הכי משתלם בבנק, שבו התשואה 3.6% והרווח 9,901 שקל, וכמעט פי 6 מהמסלול הכי פחות משתלם בבנק, שבו התשואה 1.4% והרווח 3,457 שקל בלבד.

יצוין כי הנתונים ששימשו לבדיקה נאספו עד ספטמבר 2023, כאשר ברבעון האחרון של השנה, שלא נכלל בבדיקה, התשואות בשוק ההון עלו משמעותית, כך שהפערים בין התוכניות בפועל עד היום גדולים מאלו שהוצגו.

"התוכנית נועדה להבטיח שלכל הילדים יהיה חסכון משמעותי לתחילת חייהם הבוגרים, ולהגדיל את שוויון ההזדמנויות", אומר לכלכליסט עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "מדובר בפועל בחיסכון לטווח בינוני-ארוך עבור הילדים שצריך להיות מנוהל באופן דומה לדרך בה מנוהלים מוצרי חיסכון אחרים לטווח בינוני-ארוך, כלומר בהשקעה במסלולים מוטי סיכון שהוכחו כמשתלמים יותר לטווח הארוך". לדעתו של ספיר, ההשקעה בתוכנית צריכה להיות בהתאם למודל הצ'יליאני שאומץ במערכת הפנסיה בישראל, לפיו רמת הסיכון פוחתת ככל שהתוכנית מתקרבת לסופה.

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות | צילום: מיקי נועם אלון

עוד הוסיף ספיר כי "המדינה צריכה לסיים את העבודה. מוטלת עליה האחריות להבטיח שהכסף המופקד לטובת הילדים ישיא להם את התשואה המקסימאלית האפשרית. מהמחקר שביצענו עולה פער הולך וגדל בין אוכלוסיות שהפקידו את החיסכונות בקופות הגמל אל מול אוכלוסיות, אשר ברובן בעלות אוריינות פיננסית נמוכה, שהפקידו את חיסכונות הילדים שלהן בפיקדונות בנקאיים. נדרשת התערבות שמטרתה להבטיח שהציבור, בעיקר אוכלוסיות בעלות אוריינות פיננסית נמוכה, ימקסם את התועלת מהתוכנית ויגשים את מטרתה".

ייתכן שהמדינה אכן תסיים את העבודה, לפחות במקרה הזה. בשנה האחרונה דנה ועדת הכספים בכנסת בהצעת חוק פרטית של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), לפיה לא יהיה ניתן יותר לפתוח תוכניות חדשות בבנקים, וכן יהיה אפשר לנייד את תוכניות החיסכון הקיימות מהבנקים אל קופות הגמל. כעת מקדמים במשרד האוצר הצעת חוק ממשלתית, המבוססת על זו של אזולאי, והיא צפויה לעלות בשבועות הקרובים לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. שינוי נוסף שייכלל בהצעת החוק הוא שינוי מנגנון ברירת המחדל בתוכנית: מאז דצמבר 2022, תוכניות לילדים שהוריהם לא בחרו אקטיבית תוכנית נפתחות בקופת גמל בסיכון גבוה. עם זאת, ברירת המחדל מהילד השני והלאה היא בהתאם למסלול שנבחר לילד הראשון. לפי השינוי שמציע האוצר, ברירת המחדל בכל תרחיש תהיה קופת גמל בסיכון גבוה.