מבחן בג"ץ: פרק הבכורה יעסוק בהדחת יו"ר הדואר

לאחר הביקורת החריפה ששלחה אתמול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על החלטת שר התקשורת שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם להדיח את יו"ר הדואר מישאל וקנין, היום (ה') יגיע הדיון בעתירה כנגד ההדחה לבג"ץ, כאשר בהרכב השופטים יושב השופט יוסף אלרון שמבקש להתמנות לנשיא העליון בתמיכת הממשלה. לאחר שסירבה לייצג את עמדת השרים בבית המשפט, תטען היועצת המשפטית לממשלה כי הליך ההדחה נעשה ללא ביסוס תוך התעלמות מהעובדות בשטח על תפקודה של החברה, כך שהליך ההדחה "לוקה בקשיים משמעותיים". מנגד, השרים טוענים שבסמכותם לפעול להדחת דירקטור. "כלכליסט" עושה סדר.

ב־17 ביולי, בסיום הליך שימוע, הודח מתפקידו יו"ר הדואר מישאל וקנין על ידי שר התקשורת שלמה קרעי והשר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם. זאת לאחר שכבר במרץ הודיע קרעי כי בכוונתו להדיח את וקנין. ההחלטה להדחתו קיבלה ביקורת קשה שכן בתקופתו של וקנין התוצאות הכספיות של הדואר השתפרו וכלל גורמי המקצוע באוצר וברשות החברות תומכים בהשארתו בתפקיד. על פי ההערכות, הסיבה להדחה היא ככל הנראה פוליטית, שכן עם כניסתו לתפקיד בחר וקנין כחלק מהליך התייעלות לבטל את תקן הסמנכ”ל של פעיל הליכוד ראובן מרדכי. ביום ההדחה, שעות ספורות אחרי החלטת אמסלם וקרעי, הגישו וקנין והדואר עתירה כנגד ההדחה.

הדבר הראשון שיש להתייחס אליו בהדחה הוא כמה מדובר במהלך חסר תקדים. לפי הייעוץ המשפטי לממשלה: "העברתו של דירקטור מתפקיד היא הפעלת סמכות חריגה ביותר, שלא הופעלה מאז חקיקת החוק, לפני כחמישים שנה”. כלומר, הדחתו של וקנין היא הפעם הראשונה שבה שרים בוחרים להדיח יו"ר של חברה ממשלתית במהלך הכהונה. לכן על אף שיש לשרים סמכות בחוק להדיח דירקטור במקרים חריגים, התמיכה לה זוכה וקנין באוצר וברשות החברות והשיפור בתוצאות הכספיות של החברה תחתיו, מקשה על הטענה לחוסר תפקוד חריג.

אחד החששות שמעלה היועמ”שית בנוגע להדחה היא פגיעה בעצמאות הדירקטורים בחברות הממשלתיות, שתשפיע על החלטותיהם: "המהלך שביצעו השרים מקים חשש ממשי לפגיעה בעצמאות הדירקטורים בחברה. החלטת השרים עלולה לגרום לאפקט מצנן שירתיע את הדירקטורים המכהנים כיום בחברות הממשלתיות, מהמשך מילוי תפקידם לטובת החברה תוך הפעלת שיקול דעתם באופן עצמאי ומקצועי".

הטענה המרכזית שמעלה קרעי כנגד וקנין היא הידרדרות השירות לציבור בתקופתו. לכך עונה היועמ”שית: "התשתית העובדתית שהעמידו השרים, אינה מבססת כנדרש (או בכלל) את הטענה שהעלו השרים כלפי היו"ר, ושמהווה נדבך במסקנתם לפיה יו"ר הדירקטוריון אינו ממלא את תפקידו כראוי. זאת, שעה שהנתונים מציגים שיפור באיכות השירות הניתן לציבור, בכל הנוגע להיקפי תלונות הציבור”. כך למשל, על אף טענות קרעי, הוא התעלם מירידת זמני ההמתנה בסניפי הדואר בכ־20% בין 2019 ל־2022. לכך תרמה גם הירידה בקהל הדואר, אך הירידה בזמן ההמתנה היתה גדולה יותר ולא זכתה לשום התייחסות מהשרים.

גם את ההסבר המוזר של השרים לכך שהשיפור בתוצאות הכספיות של הדואר לא מיוחס לדירקטוריון החברה לא קיבלה היועמ"שית: "בהנמקה זו השרים לא נותנים את דעתם לנתונים שאינם תואמים את כוונתם להעביר מכהונה את היו"ר. בחירתם לזקוף את השיפור בנתוניה הכספיים של החברה לעבודת ההנהלה בלבד, תוך עמידה על הטענה כי היו"ר אין לו חלק בכך - מעוררת חשש ממשי, כי שיקול דעתם של השרים היה 'נעול', גם כאשר התשתית העובדתית לא תמכה בהחלטתם".

עוד לטענת היועמ”שית, ההדחה הוכרעה כבר במרץ, עם תוצאות ידועות מראש, ושר התקשורת בחר להתעלם מכל הנתונים העובדתיים: "נציין כי בעוד שאת טענתם בדבר מודעות הדירקטוריון לקשיים בתחום השירות לציבור, ביססו השרים על אמירות נקודתיות שלא בהקשר הכולל בו נאמרו הדברים בדירקטוריון, הרי שאת טענת יו"ר הדירקטוריון במכתבו במענה למכתב השימוע, כי קיים דיון בנושא רמת השירות בחודש מאי 2022, דחו השרים בטענה לפיה לא הוקדש דיון ייעודי לסוגיה זו. בדוגמה זו יש כדי ללמד על גמירות דעתם של השרים לאורך הליך השימוע, והימנעותם, מטעמים השמורים עימם, לשקול מחדש את העובדות כנגד הטענה כי היו"ר לא מילא את תפקידו כראוי".

לטענת היועמ"שית, "הפעלת הסמכות נעשתה מבלי שקוימה כהלכתה חובת ההיוועצות הסטטוטורית עם רשות החברות הממשלתיות". על פי החוק, הליך הדחה של דירקטור מחברה ממשלתית מחייבת את השרים להתייעץ עם רשות החברות הממשלתיות. על אף שאכן הוגשה חוות דעת של מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים על הליך ההדחה שבה הביעה התנגדות חריפה לעמדת השרים, היועמ”שית טוענת כי עליה להיות מוגשת בטרם קיבלו השרים את ההחלטה ביחס להדחה ולקיים אותה "בלב פתוח ונפש חפצה, מתוך נכונות לשמוע ולהשתכנע". עם זאת, השרים ככל הנראה כבר גיבשו את העמדה טרם הגשת העמדה של רוזנבוים. יש לציין כי גם בכירי האוצר הביעו תמיכה במכתב ששלחו הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, החשב הכללי יהלי רוטנברג ומנכ"ל המשרד שלומי הייזלר. גם מנכ"ל משרד האוצר הקודם רם בלינקוב תומך בהשארת וקנין בתפקידו. על אף שהחוק לא מחייב לקבל את עמדת האוצר, אי אפשר להתעלם מהתמיכה לה זוכה וקנין.

ביום שלישי השבוע, לאחר פרסום עמדת היועמ”שית, יצא שר התקשורת בהודעה שמשקפת את טענות היועצת המשפטית לממשלה: "היועמ״שית לא קשורה לעניין, מנהלת רשות החברות לא מעניינת כאן, רק הציבור נוגע בדבר. אנחנו נייעל את השירות לציבור לפני, תוך כדי ואחרי ההפרטה, תהא אשר תהא החלטת בג"ץ. כולי תקווה שהשופטים יבינו את אחיזת העיניים, את הזלזול במצוקות הציבור ואת קשר השתיקה של הקליקה ששומרת על עצמה בכל מחיר". כלומר, על אף החובה של השר להיוועץ עם רשות החברות, בהודעתו הוכיח כי "אינה מעניינת", דבר שמעיד גם על הכבוד והיחס שזוכים לו פקידי ציבור בכירים בממשלה הנוכחית.

עיקרי דברי היועמ"שית

• הדחת דירקטור היא תקדים מסוכן שלא בוצע עדיין
• קרעי ואמסלם התעלמו מהעובדות בנוגע לשיפור עבודת הדואר
• ההחלטה על ההדחה נעשתה בטרם הליך השימוע
• לא נעשתה היוועצות אמיתית עם דרגי המקצוע