שלושה שבועות מפרוץ המלחמה - עדיין לא ברור היכן ישוכנו תושבי הקיבוצים שנהרסו

שלושה שבועות מפרוץ המלחמה, סוגיית שיכון תושבי עוטף עזה שביתם נהרס ב-7 באוקטובר נידון במינהל התכנון. גורם בכיר בלשכת התכנון המחוזית דרום חשף בשיחה עם "כלכליסט" כי השיקול המרכזי בפתרונות המוצעים לתושבים המפונים מהקיבוצים כפר עזה, נחל עוז, ניר עוז, בארי וחולית, צריך להיות – בעיני מינהל התכנון- קירבה של עד 50 דקות נסיעה מהקיבוץ שנפגע. בנוסף, יש חשיבות שתהיה קהילה קולטת ותומכת חזקה, עם אפשרויות של חינוך משלים. בדיון על הפתרון למפונים שותפים רמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל), מינהל התכנון, המועצות האזוריות שנפגעו ומועצות אזוריות שכנות, וכן התושבים עצמם.

ההצעות שעל הפרק כרגע הן שינוי תוכניות ההרחבה של הקיבוצים חצרים, רביבים, להב, בית קמה ודביר - כולם שייכים למועצה האזורית בני שמעון - כך שיאכלסו את התושבים המפונים. כל התוכניות האלה כבר קיבלו אישור סטטוטורי ולכן מדובר רק בתיקון והתאמה של התכנון. לדברי אותו גורם תכנון בכיר: "אחד הקשיים הוא שהקהילות שנפגעו מתקשות לקבל כרגע החלטות. בין היתר בגלל שממלאי תפקידים בכירים נרצחו או נחטפו. לאנשים שלא נפגעו יש אמנם ציפיות, אך אין טעם לשים דברים שלא יתאימו להם. אנחנו בנקודת זמן שבה יש מתח בין הרצון של רמ"י לפתרונות מהירים, כמו הקמת יישובים חדשים על קרקעות זמינות ליד מתן, ג'לג'וליה ולהבים, לבין הקמה של 6-3 שכונות זמניות של קראווילות".

מחיר של קראווילה עומד על כ-500 אלף שקל ועלות ההקמה של התשתיות סביבה נאמדת בעוד 300 אלף שקל. נקודת המוצא של מינהל התכנון היא שאחרי שלוש שנים, כשהקיבוצים שנפגעו או נהרסו ישוקמו, ניתן יהיה לפנות את שכונות הקראווילות, ולהקים הרחבה עם בתי קבע לתושבי הקיבוץ המארח, על בסיס התשתיות שהוקמו. המודל שאליו שואפים במינהל התכנון הוא אתר הקרוואילות שהוקם אחרי ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון ב-2005 בקיבוץ עין צורים, במועצה האזורית שפיר.

יש לציין כי למהלך שמקדמת לשכת התכנון המחוזית דרום יש התנגדות מצד המועצה האזורית שער נגב, שראש המועצה שלה, אופיר ליבשטיין, נהרג ב-7 לאוקטובר. בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הפנים אמרה שלי ברגיג, מנהלת תחום התכנון במועצה האזורית שער הנגב שיש לשאת ולתת עם המועצה האזורית ולא עם תושבים מפונים, כפי שקרה לאחרונה: "במועצה שלנו פונו 10 מתוך 11 יישובים. מה שאנחנו אומרים זה שנדרש לפתרונות בכל מיני טווחי זמן ושגם הפתרונות של הטווח הבינוני (שכונות יבילים) יארכו שנתיים ושלוש. אנו מבקשים שהשכונות ימוקמו בתחום היישוב. מבחינתנו, רצוי שכל הקהילות יחזרו לשער הנגב ולא יתיישבו במקומות אחרים. לא מנתקים את הילדים". עוד אמרה ברגיג שבמועצה מבקשים לבנות מחדש את כפר עזה ונחל עוז, שנהרסו, בדיוק כמו שהיו ערב ה-7 באוקטובר: "אנחנו מבקשים לבנות בדיוק במתכונת שהיתה, גם אם מדובר במבנים ללא היתר. מעבר לכך, אנחנו מבקשים הוראת שעה שתאפשר לנו פטור מהיטלי השבחה".

סיגל מורן, מרכזת תהליכי השיקום של שער הנגב, חברת קיבוץ בית קמה, הסבירה ל"כלכליסט" כי השאיפה היא להקים תוך מספר חודשים קצר יישובים זמניים שיהיו הכי קרובים שאפשר לאלה שנפגעו. לדבריה, גם בתוך שער הנגב יש קיבוצים עורפיים שלא בטווח הקסאמים, כמו למשל קיבוץ רוחמה. קיבוצי המועצה האזורית בני שמעון לא נפסלים כי הם המעגל היותר קרוב. לדבריה: "השיקום הפיזי של הקיבוצים הוא החלק הקל. היכולת של האנשים לחזור לשם היא החלק היותר קשה. הפתרונות של החיים במלונות הם מאוד בעייתיים. חשוב לציין שהבחירה תהיה של כל משפחה. אנחנו לוקחים בחשבון שיש מצב שחלק מהאנשים יבחרו ללכת למקומות אחרים בארץ".

אדריכל יובל יסקי, שאחראי לתכנון שני הקיבוצים הזמניים בלהב וחצרים, אמר ל"כלכליסט": "אני מדבר על יישובים שיוכלו לתפקד עצמאית ולא יתנהגו כמו פרברים עירוניים. לפי תפיסת עולמי הקיבוץ צריך להתנהג כמו פעם: אוטונומי, עם אזור מרכזי, מערכת שבילים, מרחבים מגוננים, חניות מרוכזות בפריפריה של הקיבוץ. חלק מהמחשבה היא שחלק מהקיבוצים הזמניים יישאר במקומו וישרת הקיבוצים הקולטים. מה שכאן מעניין זה ממד הזמן. נשאלת השאלה אם יחידות הדיור יהיו קראווילות לשנתיים שלוש, או בנייה מהירה מתועשת שלאחר מכן, הקיבוץ הקולט יוכל לרכוש מהמדינה. מה שחשוב לי זה שהתחושה לא תהיה של זמניות. שזה לא יהיו מחסני מגורים, לא תכנון אוטומטי שייראה כמו מחנה פליטים".

שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל מעריך שלא תתקבל החלטה בימים הקרובים: "חשוב לדעת שהבסיס צריך להיות מה הקהילה רוצה. אם יש קהילה שרוצה לעבור כגוש אחד, או תחת קיבוץ מארח, זו החלטה שלה. אני מעריך שייקח עוד כמה שבועות ויתקבלו החלטות. זה ייקח לפחות שנתיים לשקם את היישובים ולכן צריך שיהיו לנו אלטרנטיבות טובות. מה שטוב במועצה האזורית בני שמעון הוא שיש כאן ישובים שמוכנים לקלוט. התפקיד שלנו כמדינה הוא לסייע להם".

מהמועצה האזורית אשכול נמסר: "הועלו על השולחן כל מיני אופציות, כולל שכונות קראווילות בבית קמה, צאלים ואפילו בניינים בקרית גת. אנחנו נעמוד מבחינתנו אחרי ההחלטה של היישובים עצמם".