נשיא מצרים שעבד את ארצו להלוואות ומסתכן במרי אזרחי

איתותי המצוקה מהמשק המצרי גוברים באחרונה ואליהם מצטרפים קולות ברשתות החברתיות הקוראים למחאה עממית לנוכח המצב הכלכלי הרעוע. עם זאת, בשלב זה קשה להעריך האם התסיסה ברשתות תוציא את המצרים לרחובות, והאם היא מצליחה לערער את התמיכה הברורה עד כה של הממסד הצבאי בנשיא עבדאלפתאח א־סיסי.

המשבר האחרון מתרכז סביב הלירה המצרית. ב־27 באוקטובר הודיע הבנק המרכזי של מצרים על שחרור שער החליפין בפעם השנייה בתוך שש שנים ועל העלאת הריבית ב־2%, מה שהוביל לצניחת הלירה בכ־17%. מאז נמשך הפיחות של המטבע ושערו כיום עומד על יותר מ־24 לירות לדולר לעומת כ־18 דולר לפני הודעת הבנק.

ההחלטה על שחרור שער החליפין היתה תנאי שהציבה קרן המטבע הבינלאומית למצרים כדי לאשר לה הלוואה חדשה בשווי של 3 מיליארד דולר. מדובר בהלוואה הרביעית של קרן המטבע למצרים במהלך שמונה השנים האחרונות. בנוסף, מצרים אמורה לקבל 5 מיליארד דולר מתורמים בינלאומיים שלא זוהו (סבירות גבוהה שמדובר במדינות המפרץ) ועוד מיליארד דולר מקרן חוסן וקיימות חדשה שהקימה קרן המטבע.

חבילת ההלוואות היא בדיוק חלק מהביקורת המופנית כלפי א־סיסי ומדיניותו הכלכלית. מאז עלה לשלטון בשנת 2014 ועד היום, הנשיא המצרי שעבד את מצרים להלוואות ולכן החוב החיצוני שלה זינק מ־46 מיליארד דולר ל־158 מיליארד דולר כיום. במונחים של חוב לנפש, מדובר בעלייה של פי שלושה בתוך פחות מעשור. כלכלנים במצרים צופים כי החוב החיצוני יגיע ל־190 מיליארד דולר בתחילת 2023. עוד לפני חבילת הסיוע האחרונה, דורגה מצרים ראשונה בעולם הערבי מבחינת החובות לקרן המטבע, עם כ־17 מיליארד דולר. ההלוואות הללו אמנם מספקות חבל הצלה לכלכלה לטווח הקצר, אך בטווח הארוך הן מגבילות את יכולתה של הממשלה להפנות תקציבים לפיתוח ולהאצת צמיחה. כך, למשל, בתקציב האחרון שאישרה הממשלה, התשלומים לכיסוי החובות מהווים כ־54% מכלל ההוצאות.

הפיחות בשער הלירה הוא הכרחי, וזה תקופה ברור לכלכלנים כי שערו של המטבע המצרי איננו ריאלי. הפיחות אמור לעודד את ההשקעות והיצוא במשק המצרי וכן לצמצם את תופעת השוק השחור של המט"ח, אבל הוא מגיע בנסיבות בעייתיות שעלולות לעורר תסיסה פנימית. הפיחות צפוי להגביר את האינפלציה, שממילא הגיעה לקצב שנתי של למעלה מ־15%, ולשחוק עוד יותר את כוח הקנייה של האוכלוסייה, שכ־30% ממנה מוגדרים עניים וכ־70% זקוקים לסיוע במזון. אבל מה שיותר מטריד מבחינת היציבות הפנימית הוא שבניגוד לשכבה החלשה במצרים, שזוכה לסוג מסוים של הגנות בדמות סבסוד מוצרי יסוד (לחם למשל), סיוע כספי מדי חודש וכן שכר מינימום שהועלה באחרונה, השחיקה בכוח הקנייה של מעמד הביניים המונה כ־20 מיליון נפש, מגיעה ללא מנגנוני פיצוי הולמים.

באמצע אוקטובר החל קמפיין ברשתות החברתיות, הקורא להמונים לצאת לרחובות ב־11 בנובמבר כדי להפיל את המשטר לנוכח הכישלון הכלכלי. לא ברור מי עומד מאחורי הקמפיין, ואם הוא משקף את הסנטימנט הציבורי המצרי, או שמדובר ביוזמה של גורמי אופוזיציה אסלאמיסטיים מחוץ למצרים. עם זאת, השלטונות במצרים לא לוקחים סיכונים, ולפי דיווחים, עשרות פעילים פוליטיים, כולל מקהיר ואלכסנדריה, כבר הושמו במעצר בימים האחרונים ונחקרו, כחלק מהיערכות המשטר להפגנות אפשריות.

קיימת ביקורת מוצדקת על הניהול הכלכלי של א־סיסי, שמתמקד במגה־פרויקטים במקום בהשקעות בפרויקטים המייצרים צמיחה ותעסוקה. זאת בנוסף להתעלמות משחיתות והמשך הדומיננטיות של הצבא בכלכלה. להגנתו של הנשיא צריך לציין גם התפתחויות שלא היו בשליטתו ותרמו למצוקה הכלכלית.

ראשית, מגפת הקורונה פגעה בהכנסות המט"ח של מצרים, בין השאר, עקב עצירת זרם התיירות הנכנסת. מגזר התיירות תרם לפני המגפה כ־12% לתמ"ג. למרות הקשיים, המשק המצרי צלח את הקורונה בצורה סבירה כשהצמיחה בשנת הכספים 2020/2021 הסתכמה בכ־3.3%, וזאת בעיקר בזכות ההלוואות והגברת הצריכה.

כאשר דעכה המגפה, והיה נדמה שהכלכלה המצרית עולה על מסלול התאוששות, הגיעה המלחמה באוקראינה וטרפה את הקלפים. לא רק שהגבירה את הלחץ האינפלציוני עקב התייקרות הסחורות (מצרים היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם), וחייבה את מצרים לשלם יותר עבור היבוא (הגירעון המסחרי השנה מוערך ב־40 מיליארד דולר), אלא שמשקיעים זרים משכו מהשוק המצרי בין 20 ל־30 מיליארד דולר כחלק מהתנועה הגלובלית של יציאה משווקים מתפתחים. מצוקת הדולרים בשוק המצרי באה לידי ביטוי היטב בנתוני יתרות המט"ח של המדינה, שרשמו צניחה של קרוב ל־20% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לכ־33 מיליארד דולר.

לתחלואי הכלכלה המצרית אין פתרונות קסם. ההנהגה המצרית מחויבת להמשך תהליך הרפורמות, שבסופו של דבר יחייבו צמצום הוצאות הממשלה, בדגש על צמצום המגזר הציבורי המנופח שנועד בעיקר לקנות שקט פנימי. במקביל, מצרים זקוקה להשקעות, כאשר שלוש מדינות המפרץ — סעודיה, האמירויות וקטאר — מנהלות תחרות על הנכסים בשוק שלה. המדינות הללו התחייבו בחודשים האחרונים לסייע למצרים בסכום של כ־20 מיליארד דולר, אך בניגוד לשנים עברו, הן מעדיפות לשלב בסיוע גם השקעות במה שיש למשק המצרי להציע: מחברות בורסאיות ועד פרויקטי תשתית. "מכירת החיסול" של הנכסים היא עוד כלי ניגוח בידי מתנגדיו של א־סיסי.

בינתיים, פעילי איכות סביבה נלקחים למעצר

מצרים מארחת את פסגת האקלים בתקווה למשוך תיירים והשקעות

בעיצומו של המשבר הכלכלי תהפוך השבוע מצרים מוקד משיכה למנהיגים שיגיעו לוועידת האו"ם לשינוי אקלים (COP27) בעיר הקיט שארם א־שיח'.

ביקורת רבה נמתחה על ההחלטה לאפשר למצרים, שאינה נהנית מרקורד מרשים בתחום זכויות האדם, לארח כינוס בינלאומי. ואכן, ארגון זכויות אדם במצרים טוען כי בימים האחרונים נעצרו כמה פעילים, זאת כדי למנוע קיום מחאות סביב הוועידה. בנוסף, המצרים הפכו את שארם א־שיח' למתחם מבוצר עם נוכחות צבאית מוגברת שתקשה על מי שאינם אמורים להשתתף בוועידה להיכנס לעיר.

המצרים השקיעו מאמצים אדירים בהכנות, זאת בתקווה לשפר את תדמיתה של המדינה ולמשוך תיירים והשקעות. אך אם בוחנים את התנהלותם לאורך השנים, הרי שהעניין המקומי בנזקי שינוי האקלים דל למדי. להערכת הבנק העולמי, ההידרדרות הסביבתית כתוצאה מזיהום האוויר גובה ממצרים כ־5% מהתמ"ג השנתי. למרות זאת, השלטונות לא מתייחסים בסובלנות לארגוני סביבה מקומיים, ובשנים האחרונות עצרו פעילים וחסמו אתרי אינטרנט בנושא.

כחלק מהרצון לשינוי תדמיתי, בכוונת מצרים להציג שש יוזמות בוועידה. אלה כוללות הגברת פעולות המיחזור באפריקה, שיפור מדיניות המזון והחקלאות ביבשת, הצגת תחבורה בת־קיימא והקמת מערכות מזון בריא וזול, בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת. www.concordmena.com