בתוך שמונה שנים: חובות המפלגות זינקו ב-440% ל-189 מיליון שקל

חובות המפלגות בנובמבר 2022 הסתכמו ב-189 מיליון שקל - זינוק של 440% מאז דצמבר 2014. כך עולה מדו"ח שמפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על מימון הבחירות בשתי מערכות הבחירות האחרונות.

עד סוף 2014 נטלו המפלגות הלוואות מהבנקים, אבל אז חוקקו הח"כים חוק שלפיו הן נוטלות הלוואות מהכנסת בלבד. כפי שנחשף בשנים האחרונות ב"כלכליסט", כתוצאה מכך הן גם הגדילו את מימון המפלגות ואת הגירעונות שלהן במערכות הבחירות, מתוך כוונה לממן את הגירעונות מכספי המימון השוטף

המבקר אנגלמן קובע כי "על הכנסת לדרוש ערבויות טרם מתן הלוואות מהמדינה למפלגות". לדבריו, המפלגות שחדלו להתקיים חייבות למדינה 45 מיליון שקל. הוא ציין כי "חשוב לתקן את הלקונה בחוק כך שמפלגות שחדלו מלהתקיים יחויבו לפעול לגייס כספים כדי להשיב את חובותיהן למדינה".

אלה הגירעונות של המפלגות המתייחסים לבחירות לכנסת ה-25 שנערכו בנובמבר 2022 : מרצ שלא עברה את אחוז החסימה נותרה עם גירעון של 12.4 מיליון שקל; רע"מ - 9 מיליון שקל; הליכוד - 5.9 מיליון שקל, יש עתיד - 4.3 מיליון שקל; העבודה - 3.9 מיליון שקל; דגל התורה - 3.6 מיליון שקל; ישראל ביתנו - 3.4 מיליון שקל; עוצמה יהודית - 2.9 מיליון שקל; ש"ס - 2.4 מיליון שקל; המחנה הממלכתי - 2.3 מיליון שקל; ואגודת ישראל - 2.2 מיליון שקל.

מפלגת האיחוד הלאומי שצברה עודף של 2.8 מיליון שקל לאחר הבחירות היא המפלגה שבראשה עומד שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

הסיעות המכהנות בכנסת נוהגות לממן את החובות שהן צוברות בבחירות באמצעות נטילת הלוואות מהכנסת לאחר הבחירות, שנפרסות ל-54 חודשים. החזר ההלוואות נעשה עד מחצית מכספי מימון המפלגות השוטף המשולם לכל אחת מהסיעות. מימון המפלגות השוטף לכל סיעה הוא 85 אלף שקל לחודש עבור כל ח"כ ועוד סכום קבוע חודשי לכל סיעה של 85 אלף שקל. כלומר, סיעה שיש בה 9 ח"כים מקבלת מימון מפלגות שוטף של 850 אלף שקל.

אנגלמן ציין כי ניסיון העבר מלמד שהסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שנוצרו להן בבחירות.

החוק מבחין בין הוצאות בתקופת בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים. כפי שכבר צוין בדו"חות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, נפגעת למעשה יכולתן של סיעות להשתמש בכספים אלה למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.

המבקר הדגיש כי שימוש בכספי ציבור בסכומים הגבוהים מהמימון שהוקצה להוצאות בחירות יש בו משום פגיעה בעקרון השוויון, למול מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת ולא זכאיות למימון ממלכתי שוטף. לדבריו, על הסיעות לנהוג בזהירות ובחיסכון בכספי המימון הממלכתי ולהשתמש בהם לצורך המטרה שלשמה יועדו.

המבקר הטיל קנסות בסכום כולל של 470 אלף שקל על חמש מפלגות שחרגו במימון הבחירות לכנסת ה-25: הליכוד נקנס ב-140 אלף שקל; המחנה הממלכתי נקנס ב-100 אלף שקל; רע"מ נקנסה ב-200 אלף שקל לאחר שחרגה ב-2.5 מיליון שקל מתקרת ההוצאה המותרת, ועברה על חוק מסוי תשלומים בתקופת הבחירות. חזית יהודית לאומית (עוצמה יהודית) בראשות איתמר בן גביר נקנסה ב-15 אלף שקל, ויש עתיד נקנסה אף היא ב-15 אלף שקל. מפלגת הבית היהודי בראשות איילת שקד לא הגישה דו"ח למבקר אך לא הוטלו נגדה צעדים מאחר שלא עברה את אחוז החסימה.

המבקר קבע כי בחשבונותיהן של סיעות הליכוד ויש עתיד נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תעמולה שלא בהתאם להוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה). בחשבונותיה של חזית יהודית לאומית נכללו הוצאות בלתי תקינות בגין העסקת מועמד הסיעה בתקופת הבחירות ללא תיעוד מספק ושלא בהתאם להחלטת יו"ר ועדת הבחירות.

שתי רשימות שהיו זכאיות למימון ממלכתי, בל"ד - בראשות סמי אבו שחאדה, והרשימה המשותפת בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, הגישו באיחור ניכר את דו"חותיהן הכספיים למבקר המדינה, לאחר תום הארכה שאושרה להן על ידי ועדת הכספים של הכנסת, ונקנסו על כך בשלילת חלק מהמימון השוטף. נוכח לוחות הזמנים שנקבעו למסירת דו"ח מבקר המדינה, תוצאות הביקורת בעניינן יפורסמו לציבור במועד מאוחר יותר.