למה 250,000 אברכים ותלמידי ישיבות לא קוטפים פלפלים?

ב־19 באוקטובר פרסם אתר "כיכר השבת" קובץ של שאלות ותשובות בנושאי מלחמה שהופנה לראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה הרב דוד הכהן. אחת מהן מתייחסת ישירות לשאלה שמעסיקה הרבה לא חרדים בשבועות האחרונים – אם כל כך הרבה עובדים חסרים למשק, למה תלמידי הישיבות לא נרתמים לעזרה, למשל בחקלאות? הכהן נשאל האם בחור שקשה לו ללמוד יכול להתנדב לנושאים, כמו קילוף תפוחי אדמה או חפירת קברים.

הוא היה חד־משמעי. "בתקופות הקשות ביותר, עוד בזמן מלחמת השחרור לא נתנו לבחורים לצאת, אמרו להם להישאר בישיבה, התפקיד של הבחור הוא לשבת וללמוד". עוד טען, ש"איני יודע אם באמת צריך אותם. ולא מהעזרה של הבחור תבוא הישועה. התורה מגינה ומצילה. תאמינו בכוח התורה ותתחזקו".

מספר אתרים חרדיים דיווחו גם שהכהן תקף בכנס רבנים בעיר החרדית קריית ספר את העובדה שאנשים מסיטים תרומות מכוללי אברכים לחיילי צה"ל. לדבריו, התורמים "אומרים שכביכול רוצים לסייע למאמץ המלחמתי. תדעו לכם רבותי, אם רוצים באמת לסייע למאמץ המלחמתי, אין לבטוח בשום דבר אחר חוץ מתורה". על העדפת מבצעי התרמה לחיילים על תרומות לישיבות גורמת לדבריו ש"הלב שותת דם".

יו"ר הפורום לשוויון בנטל, מירי בראון, אומרת ש"כל יום אני מקבלת הודעת של חקלאים שמתחננים למתנדבים להציל את השדות. אנשים בני 80-70 נרתמים וחוזרים עם כאבים כי זו עבודה מאומצת. לא יכול להיות שבני 18 לא יכולים לעזוב את הישיבה לחצי יום. זו משימה לאומית. שלחתי מכתב לשר החקלאות אבי דיכטר עם השאלה למה אי אפשר להוציא להם צו 8, עד שיגיעו עובדים זרים". ברוח זו אף הופצה ברשתות גלויה שמראה את "השדות הריקים" מול "הישיבות המלאות".

מדובר בפוטנציאל של כרבע מיליון מתנדבים. לפי נתונים שהעביר משרד החינוך ל"כלכליסט", במאי היו 157 אלף תלמידי ישיבות גדולות (ישיבות לרווקים) ואברכים (גברים נשואים שלומדים בכוללים). עורך שנתון החברה החרדית, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריך שהמספר גדל במהלך השנה בגלל הציפייה לתקציבים גדולים. במוסדות התיכוניים, ישיבות הקטנות וסמינרים, יש כ־84 אלף תלמידים ובסמינרים העל יסודיים עוד 21 אלף.

כמה מתנדבים בפועל? בארגון "אחים לנשק" אומרים שהייתה אמורה להגיע קבוצה אחת, אבל בסוף לא הגיעה. בארגון "השומר החדש" אומרים שעד עכשיו התנדבו 350 חרדים בחקלאות באמצעות מטה "אחים לעורף" החרדי ומקווים כי שתי קבוצות נוספות יגיעו במהלך השבוע. "אחים לעורף" מפרסמים ברשת מודעות בנוסח "החקלאות בישראל בסכנת קריסה. בואו להתנדב ליום עבודה ערכי וחווייתי". שם מקווים שהמספרים ילכו וישתפרו.

לשם השוואה, מתחילת המלחמה מאות סטודנטים מאוניברסיטת רייכמן, שלא גויסו, מתנדבים בסיוע למשקים בקיבוצים ומושבים במרכז. מועצת התלמידים הארצית קראה להנהיג פתרון מערכתי שיאפשר לתלמידים ולבתי ספר שלמים להתנדב בחקלאות בלי שייפגעו הציונים. שר החינוך יואב קיש אמר שהוא שוקל להמיר זמנית את הלימודים בתיכונים בהתנדבות.

עם זאת, לא מעט חרדים מתנדבים בתחומים אחרים, כמו ארגון הצלה (הארגון החרדי המתחרה במד"א) או זק"א. בעמותת "נצח יהודה", העוסקת בגיוס חרדים, גם מדווחים על קצב גיוס מאוד גבוה של חרדים מבוגרים למקצועות תומכי לחימה ומשוכנעים שיהיו בסוף יותר מ־2,000 חיילים חרדים שיצטרפו למערך המילואים.

בסוף נותרה השאל -. למה מי שלא עוסק בביטחון או חירום לא עוזר לחקלאות? תשובה אחת היא המסר שמעביר הרב הכהן – לימודי התורה יותר חשובים מהלוחמה והכלכלה. צריך לזכור שללימודים בישיבה שתי מטרות. האחת היא לימוד התורה. השנייה היא להרחיק את התלמידים מ"השפעות זרות", למשל מהמחשבה שיש עיסוקים חשובים שמצדיקים עזיבת הישיבה בגללם. הרצון להרחיק מהשפעות זרות נכון עוד יותר לגבי הבנות.

את העמדה הזו ביטא גם ראש כולל שפרסם באתר "בחדרי חרדים" מאמר בעילום שם, וקרא לגברים חרדים להתנדב לישיבות. "זהו החיל העיקרי שעל ידו יכולה להיות מוכרעת המלחמה". ועוד בלי סיכון. החרדים הליטאים גם מסתייגים מאוד ממה שנראה להם כהשפלת בחורי ישיבות ב"עבודות שחורות".

אבל זה לא רק עדיפות התורה. זה גם הקושי לראות חשיבות בחקלאות. יו"ר עמותת נצח יהודה, יוסי לוי, מסביר שמכיוון שהחרדים רואים עצמם עדיין בגלות, "הערך של ארץ ישראל נפל בדרך, ולכן אין הרבה ערך לנושא החקלאי". לדבריו, מבחינתם חקלאות היא פרנסה. אם כבר מתנדבים – עדיף בתפקיד שמציל את עם ישראל, כמו ארגון הצלה או בתי חולים.

לש"ס יש סגן שר במשרד החקלאות, משה אבוטבול, שמרבה להתבטא על המשבר בחקלאות והצורך בגיוס עובדים. מלשכתו נמסר ש"השר עסוק כולו בעיבוי גיוס המתנדבים מכלל הציבורים ואף עלה בשבוע שעבר בתקשורת בנושא זה, כולל בתחנות החרדיות, וביקש להגיע להתנדב". אבוטבול עצמו וצוות לשכתו דווקא השתתפו בקטיף ולאחריו סיפר בתחנה החרדית "קול ברמה" ש"אתה רואה את העצים מלאים בפירות, ואין מי שיוריד אותם. זה קורע את הלב".