רינת אשכנזי: "אנחנו בסביבת הדמדומים, אבל מחקרים מראים שהרע מאחורינו"

"כשמסתכלים יותר לעומק על שינוי המחירים בארה"ב, מגיעים למסקנה שהאינפלציה יורדת". כך קבעה היום (ד') רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות מהפניקס בית השקעות. אשכנזי הסבירה שכדי להבין את המצב הכלכלי הנוכחי, צריך לחפור יותר פנימה ולהבין את המנגנון האינפלציוני של התקופה הזו. "יש לנו נטייה להשוות את המצב הנוכחי למצבי עבר, אבל זה לא דומה. האינפלציה יורדת וזו בשורה טובה. מחירי הסחורות יורדים ומה שנותר הוא השירותים".

אשכנזי הוסיפה "אנחנו בסביבת הדמדומים. הריביות בבנקים המרכזיים עלו בקצב, אבל זה די ברור שאנחנו בסוף. אנחנו מחכים שהאינפלציה תרד ליעד שלה. אני חושבת שהכלכלות חזקות. גם הכלכלה האמריקאית, גם האירופית וגם הישראלית. העולם בסך הכול עומד יפה מאוד באתגרים שמציבה לו הריבית. אלו חדשות מעולות עבורי ככלכלנית, אבל בתור משקיעים, אנחנו אובססיביים לגבי הריבית, אז אנחנו ממתינים להורדת הריבית".

מה צריך לקרות כדי שנדע שהגענו לנקודה הפיבוטלית שממנה הריבית תחל לרדת? על פי אשכנזי, הסימנים מראים שזה יגיע לאט והשנה הנוכחית תהיה עדיין עם ריבית גבוהה. אשכנזי ציטטה את הכלכלן זוכה הפרס נובל מילטון פרידמן שאמר שהמדיניות המוניטרית משפיעה בפיגור על האינפלציה ואותו פיגור משתנה מעת לעת כאשר על פי מצבי עבר, הזמן משתנה בין שמונה חודשים ל-50 חודשים.

על כן עד כמה הפיגור יהיה רחב בתקופתינו? על פי אשכנזי, שציטטה מחקר אחרון של הבנק הפדרלי בקנזס, הפיגור, בשל הכלכלה המודרנית, מצטמצם לכדי ארבעה חודשים בלבד. "על פי חישוב זה, אז אנחנו עכשיו במקום הרע ביותר שבו ההשפעה הממתנת של הצעדים המוניטריים של הפד בעלי ההשפעה החזקה ביותר והלאה נראה ירידה בהשפעות השליליות של הריבית. על פי מחקר זה, התרחיש לנחיתה רכה של הכלכלה העולמית ואי כניסה למיתון בעקבות העלייה החדה בריבית היא נכונה", קבעה אשכנזי.

בחלק השני של דבריה התייחסה אשכנזי לשאלה האם החברות המסחריות גרמו לאינפלציה. אשתקד פוליטיקאים האשימו חברות כי הן מעלות מחירים בעת תקופת האינפלציה על ידי העלאת המחירים מעבר לצורך ובשל היכולת שלהן כמונופול בתחומן. אולם על פי אשכנזי, מחקרים עדכניים מראים שהסיבה העיקרית להעלאת המחירים בשנתיים האחרונות על ידי חברות הייתה העלייה השולית בעלויות ייצור ועל כן לא נעשה על ידי החברות ניסיון לנצל את הסיטואציה האינפלציונית על מנת לעלות מחירים שלא לצורך. מעבר לכך, העליות נבעו מהצפי לעליות עתידיות במחירי הגלם. היום בעלי חברות כבר אינם מעידים על צפי דומה ועל כן המשק האמריקאי לא אמור לחוות גל עליות מחירים נוסף.

על פי אשכנזי, יש קורלציה חיובית גבוהה מאוד (כמעט אבסולוטית) בין העלייה ברווחי חברות לצמיחה כלכלית. על כן בשנה האחרונה השוק מעכל כרגע ירידה ברווחיות. בבדיקה של אשכזי אילו מדדים רגישים לפעילות כלכליות והעלאת ריבית ומי לא, עולה כי בישראל השוק שלנו דפנסיבי בין היתר בגלל הריכוזיות של הבנקים והנדל"ן. גוש היורו לעומתו הוא עם הרגישות החדה ביותר לשינויים בפעילות הכלכלית.