הפחתת דירוג האשראי: הפגיעה בבנקים תגולגל לציבור

מניות הבנקים ירדו היום במסחר ב־1.7% והובילו את הירידות בבורסה. מגזר הבנקאות הוא המגזר העסקי החשוף ביותר להורדת הדירוג של מדינת ישראל על ידי מודי'ס מסוף השבוע האחרון. להפחתת הדירוג שני נזקים לבנקים: היא מגדילה משמעותית את הסיכוי שגם הבנקים עצמם יספגו הורדת דירוג. זמן קצר לאחר שדירוג החוב של מדינת ישראל נכנס למעקב שלילי, הבנקים הוכנסו בעקבות זאת גם כן למעקב שלילי.

בנוסף, היא צפויה לשחוק את יחס הלימות ההון של הבנקים. הלימות הון היא היחס בין ההון העצמי של הבנק לנכסי הסיכון שלו, ובראשם תיק האשראי וגם החזקה באג"ח מדינת ישראל (ני"ע שהבנקים מחזיקים בו בהיקף משמעותי). הלימות הון נשמעת אולי כמושג שנוגע רק לאנשי החשבונאות בבנקים, אבל פרמטר זה משפיע על יכולת הבנק להעמיד אשראי, וגם משפיע על תמחורו. בשורה התחתונה, שתי הפגיעות הללו בבנקים צפויות להביא להקשחת מדיניות האשראי ו/או ייקורו. כלומר, מה שהחל מהפחתת דירוג של מדינת ישראל מתגלגל לבנקים, ומהבנקים מתגלגל לציבור הלווים.

1. פגיעה בבנקים בגיוס חוב בחו"ל

הבנקים נמצאים היום מבחינה פיננסית ברווחי שיא בזכות עליית הריבית של השנתיים האחרונות. גם מוד'יס ציינה לטובה את מערכת הבנקאות בדו"ח שלה על ישראל מסוף השבוע. עם זאת, דירוג הבנקים צפוי לרדת. הסיבה לכך היא שהבנקים נחשבים למגזר שאמור לקבל סיוע כלכלי מהמדינה אם ייקלע לקשיים, ולכן הדירוג שלהם מושפע מהדירוג של המדינה.

הפחתת הדירוג לבנקים לא אמורה לפגוע ביכולתם לגייס חוב בישראל, שכן המוסדיים הישראליים פחות יתרשמו מהורדת דירוג שנובעת מהפחתת הדירוג למדינה כולה ולא מבעיה ספציפית בבנקים. אולם גיוס חוב בחו"ל יהיה כבר מאתגר יותר לבנקים. בשנים האחרונות החלו הבנקים לגייס חוב בחו"ל. עד כה גויסו כמה מיליארדי דולרים בחוב בחו"ל, כאמצעי לגוון את מקורות המימון. הפחתת הדירוג עלולה לפגוע במגמה זו, שכן כעת המשקיעים בחו"ל ידרשו בתמורה ריביות גבוהות יותר בהתאם לרמת הדירוג החדשה של הבנקים.

אם עלויות המימון של הבנק מתייקרות, רוב הסיכויים שהוא פשוט יגלגל את ההתייקרות הזו הלאה למחיר ההלוואות ללקוחות. אפשרות אחרת היא שהבנקים יצמצמו או יפסיקו לגייס חוב בחו"ל, ויגדילו את גיוסי החוב בשוק ההון המקומי. במקרה שכזה החשש הוא שהדבר יביא לגידול בהיצע האג"ח בשוק המקומי - שמצטרף לגידול הדרמטי בגיוסי החוב של המדינה בשוק ההון מאז החלה המלחמה. וכשההיצע גדל, תשואות האג"ח עולות, מה שמשפיע על כלל תמחור החוב במשק. בנוסף, הגדלת ההיצע של גיוס החוב על ידי הממשלה והבנקים הופכת את גיוס ומיחזור החוב לשאר החברות למאתגרים ויקרים יותר.

2. הידוק מדיניות האשראי בבנקים

הפחתת הדירוג למדינה צפויה לפגוע גם ביחס הלימות ההון של הבנקים. מדובר ביחס בין ההון העצמי של הבנקים לנכסי הסיכון שלהם ובעיקר תיק האשראי. גם אג"ח מדינה נחשבות לנכס סיכון של הבנקים. הבנקים מחזיקים באג"ח מדינת ישראל בהיקף ניכר של מעל ל־150 מיליארד שקל. אל מול ההחזקה הזו הבנקים צריכים לרתק הון עצמי, כאשר היקף ההון העצמי שיש לרתק מושפע גם מדירוג האשראי של המדינה. הפגיעה בהלימות ההון של הבנקים אינה מיידית, והיא תתרחש לאחר הורדת הדירוג של חברת S&P שהיא חברת הדירוג עליה מרבית הבנקים מסתמכים. אומנם S&P טרם הפחיתה את הדירוג לישראל, אבל סיכוי גבוה מאוד שהיא תעשה זאת, שכן עוד לפני המלחמה הדירוג שלה לישראל היה גבוה בדרגה אחת אל מול סוכנויות הדירוג מודי'ס. בנוסף לכך היא הכניסה את ישראל לרשימת מעקב שלילית בתחילת המלחמה, מה שמהווה איתות לקראת הפחתת דירוג אפשרית.

מדו"חות הבנקים עולה כי הפחתת דירוג של S&P תביא לפגיעה באזור ה־0.2% בהלימות ההון בבנקים הפועלים ודיסקונט. הפגיעה הגבוהה ביותר היא בבנק הבינלאומי עם 0.26%, ועל רקע זה בלטה מניית הבנק אתמול עם ירידה של 4.1%. פגיעה נמוכה יותר צפויה במזרחי טפחות של 0.12%, ואילו בבנק לאומי לא צפויה כרגע פגיעה בשל שיטה שמרנית יותר שהבנק השתמש בה, כך שרק הורדת דירוג בשתי דרגות נוספות של מודי'ס (תרחיש בסבירות מאוד נמוכה) יגרום לפגיעה בהלימות ההון של הבנק.

לכאורה, לא מדובר בירידה משמעותית. לכל בנק נקבע יעד הלימות הון מול בנק ישראל, ורוב הבנקים נמצאים ביותר מ־1% מעל היעד, כך שירידה של 0.2% אינה מהותית. אולם זו אינה התמונה המלאה. כדי לא להגיע למצב שבו חורגים מהיעד של בנק ישראל, קבע הדירקטוריון בכל בנק יעד פנימי של הבנק להלימות ההון, שהוא גבוה מהיעד של בנק ישראל. בבנקים מציינים כי הם מתנהלים בשוטף לפי יעד שהוא אף גבוה מעט יותר מיעד הדירקטוריון, כדי לא למצוא עצמם בחריגה, שכן יחס הלימות ההון חשוף לשינויים בפרמטרים כמו מצב שוק ההון והביקוש לאשראי. ולכן בשורה התחתונה הפחתה כעת של 0.2% בהלימות ההון אינה זניחה, ותביא להידוק במדיניות האשראי בבנקים.

3. השפעת פשיטות הרגל על הפסדי אשראי

יש איומים נוספים על הלימות ההון של הבנקים. טרם החל במשק גל של פשיטות רגל כתוצאה מההאטה הכלכלית, בשל המתווה לדחיית הלוואות שקבע בנק ישראל. אולם בסופו של דבר יהיה גל בהיקף כזה או אחר של פשיטות רגל, שיאלץ את הבנקים לבצע הפרשות נוספות להפסדי אשראי. הפרשות שכאלה יפגעו בהון העצמי של הבנק, ולכן יחלחלו ליחס הלימות ההון. כדי לעמוד ביעדי הלימות ההון, כל בנק מנהל את ההון שלו ומחליט כמה להקצות לאשראי, לאיזה סוג של אשראי, וכמה הון לרתק. על אף כל זאת, ההערכות הן שאנחנו לא בדרך למחנק אשראי.

בנוסף, הביקוש לאשראי הוא בירידה מאז החלה הריבית לעלות וביתר שאת בעקבות המלחמה. ועדיין גמישות הבנקים במתן אשראי נפגעת, הם ייאלצו להקשיח את מדיניות האשראי, מה שיתבטא גם יותר בסלקטיביות, בעיקר במגזרים בסיכון גבוה כמו אשראי צרכני ועסקים קטנים, וגם בייקור הריביות באשראי. כך שהורדת הדירוג למדינת ישראל היא גם הורדת דירוג לכולנו.