כך גיוון תעסוקתי מוביל חברות לפריצה קדימה

מעורבות חברתית ופוליטית של עסקים, התגברה בעת האחרונה. אם בעבר מעסיקים ראו עצמם כיחידה עסקית שמטרתה להשיא רווחים ותו לא, הרי שבעידן הנוכחי לא ניתן להתעלם מהמעורבות של המעסיקים בחיי המדינה ומהאחריות החברתית שהם מגלים להיטיב עם החברה ועם הקהילה בה הם פועלים.

המודל החדש לאחריות החברתית התאגידית אינו מסתכם בפילנתרופיה ואף לא בנכונות של תאגידים למעורבות אקטיבית והבעת עמדה בנושאים הנמצאים על סדר היום הכלכלי-חברתי, אלא גם ביצירת סביבת עבודה מוגנת ומגוונת.

בהקשר זה ראוי לציין את מדד מעלה, המפורסם מדי שנה ובוחן את עמידתם של התאגידים בקריטריונים של אחריות חברתית. בשנים האחרונות ניתן לראות כי גיוון והכלה מהווה את אחד הקריטריונים במדד, כשהוא בוחן, בין היתר, את הגיוון של עובדים קיימים ונקלטים חדשים, אחוזי הגיוון בדרגי הניהול והנגשה לאנשים עם צרכים מיוחדים.

על אף המודעות ההולכת ועולה של התאגידים למעורבות אזרחית, המציאות משתנה בקצב איטי. כל עוד הפערים נוכחים ועובדים מסקטורים שונים לא מקבלים הזמנות שווה להשכלה ולתעסוקה - אנו נדרשים ונידרש לחקיקה שתאפשר לאנשים הזדמנות שווה להשתלב ולהתקדם.

שורה של חוקים נועדו להבטיח את העסקתם של עובדים מכל שכבות האוכלוסייה, ובישראל: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 אוסר על אפליה של עובדים או מועמדים לעבודה מטעמים שונים, לרבות גזעם, דתם וארץ מוצאם ולצדו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 האוסר על אפליה של עובדים או מועמדים לעבודה מחמת מוגבלותם.

יהיו תאגידים שיבקשו לשמור על החובות החוקיות החלות עליהם ולא יותר מכך. אחרים אולי יראו במגוון התעסוקתי כיעד פילנתרופי, כזה הטומן בחובו גם הזדמנות ליחסי ציבור וקידום תדמיתו של התאגיד כפונה לכל קבוצות האוכלוסייה.

המציאות מוכיחה שתאגידים שישכילו ליצור מגוון תעסוקתי יזכו לתרומה משמעותית. אומת ההיי-טק ניחנה במוחות היצירתיים ביותר וכמה מההמצאות פורצות הדרך התגלו ממש כאן, בארץ הקודש, בעשורים האחרונים. על מנת להביא לפריצת דרך יזמים ועובדים נדרשים לחשוב מחוץ לקופסה, להפגין חלוציות ויצירתיות. כל אלו לא יתאפשרו בסביבת עבודה הומוגנית.

חברות ההזנק מודעות היום יותר מתמיד לחשיבות שבגיוון התעסוקתי, סביבת עבודה הומוגנית בה המתכנת עובד בצוות בו כל העובדים הם חבריו עוד מימי השירות הצבאי לא תאפשר התפתחות וצמיחה. תאגידים המשכילים ליצור גיוון תעסוקתי, כזה שמשלב בחברה את כל שכבות האוכלוסייה, לרבות עובדים ממגזרים שונים, מקומות מגורים שונים ואנשים עם מוגבלויות יזכו ליהנות מעובדים הנאלצים להקשיב לעובדים אחרים, לצאת מאזור הנוחות שלהם, לאתגר את עצמם ואת סביבת העבודה, לפתח צורות חשיבה אחרות ובסופו של יום – אלו הם התאגידים שיוכלו לפרוץ קדימה ולהשיא את רווחיהם.

לילך שחם קנטי, שותפה, מחלקת דיני עבודה, מיתר עורכי דין