Nier: Automata | צילום: Nintendo
מפתיע בכל צעד ושעל: Nier: Automata הוא הנאה צרופה גם בנינטנדו סוויץ'
זה לקח חמש שנים, אבל אין ספק שהיה שווה לחכות. משחק האקשן-תפקידים של Platinum Games לא איבד כמעט שום דבר בכל הנוגע לחווית המשק במעבר למסך הקטן וגם בגרסה הקומפקטית שלו תענוג להילחם נגד חייזרים בשנת 11945
יש משחקים שיכול להיות ממש כיף לשחק על קונסולת הסוויץ' - בעיקר נוכח האפשרות לקחת אותה לכל מקום - אבל הם פשוט מורכבים מדי גרפית כדי לרוץ על המערכת הזו כמו שצריך. אחד מהם הוא Nier: Automata, שיצא לשאר הקונסולות ב-2017 ובמשך שנים נטען שאין סיכוי שיגיע לקונסולה החלשה יחסית של נינטנדו.
ובכן, יותר מ-5 שנים אחרי מועד היציאה המקורי שלו, המשחק הגיע סוף סוף גם אל הסוויץ' ואפשר לדווח בשמחה שמדובר בגרסה מצוינת ממש, כזו שהויתורים בה - ויש כאלה - כמעט ולא מורגשים או לפחות לא פוגעים בחוויה. נכון, הרזולוציה של הגרפיקה נמוכה יותר והמשחק רץ בקצב של 30 פריימים לשניה ולא 60, אבל חווית המשחק עצמה כמעט לא נפגמת.
Nier: Automata הוא משחק המשך ל-Nier שיצא ב-2010, אבל למעט עולם משותף, שני המשחקים לא חולקים דבר ואין צורך לשחק בראשון כדי ליהנות מהשני. למעשה, המשחק הראשון נחשב בעיני רבים לכזה שאפשר לדלג עליו.
המשחק מתרחש בעתיד אפוקליפטי של כדור הארץ, בשנת 11945, הרבה אחרי בני האדם. הוא מתחיל במרכזה של מלחמה בין אנדרואידים דמויי אדם, שיוצרו בעבר על ידי בני אדם, לבין גזע של חייזרים שמנסה לכבוש את הכוכב.
אנחנו משחקים את 2B - אנדרואידית לוחמת שמנסה לשרוד את המלחמה. בהמשך יצטרפו אליה גם 9S - אנדרואיד שמטרתו לסקור את השטח בשביל הצבא - ו-A2, אנדרואיד מלחמה נוסף, מיושן במקצת. אף על פי שבאופן רשמי המשחק מוגדר כמשחק תפקידים, בבסיסו הוא בעיקר משחק פעולה מהיר, בסגנון שהמפתחים Platinum Games מזוהים איתו במיוחד, הודות לסדרת Bayonetta למשל.
רוב הקרבות במשחק מהירים ומושחקים בגוף שלישי מול אויבים רבים, כשזריזות אצבעות ותגובה מהירה הן מיומנויות שחייבים לסגל כדי להצליח. רוב השלבים קצרים יחסית ושומרים על עניין וקצב גבוה. חלק מהקרבות נערכים על הקרקע, במבנים או בשטחים פתוחים, וחלק בזמן נהיגה ברכבים מיוחדים או תעופה בחליפת רובוט.
מדי פעם המשחק עובר למצלמה שמרחפת מעל הכל במבט על, ולפעמים הוא עובר גם למבט צד והופך בכך למשחק פעולה דו-ממדי נוסטלגי. בכלל, המשחק הזה אוהב להפתיע עם עוד ועוד שינויים, כמעט בכל רגע - וזה מגביר את המתח ומהנה ביותר.
למה בכל זאת הוא נחשב למשחק תפקידים? יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא העלילה. אף על פי שמדובר כביכול במשחק אקשן העוסק ברובוטים חסרי רגשות, המפתחים הצליחו ליצור כאן סיפור מרתק, מלא הפתעות, ואפילו מרגש. לא נהרוס את העלילה כי היא באמת מדהימה, אבל נספר שכדי לגלות את העלילה במלואה צריך לשחק במשחק פעמיים לפחות, כשהפעם השניה היא דרך העיניים של 9S, האנדרואיד הנוסף. זה יכול להישמע מתיש, אבל בזכות המשחקיות המגוונת והעלילה המרתקת, ה"מטלה" הזו הופכת לעניין כיפי במיוחד.
המאפיין הנוסף שהופך את המשחק למשחק תפקידים הוא המשימות שמקבלים מהדמויות שעמן נפגשים לאורך הדרך - משימות שהן סוג של קווסטים. לאורך המשחק גם פזורות חנויות שונות, בהן אפשר לשפר נשקים ומאפיינים של הדמויות כדי להקל על הקרבות הבאים.
לסיכום, Nier: Automata הוא משחק שאוהב להפתיע בכל צעד ושעל ולכן כדאי לקרוא עליו כמה שפחות, ופשוט לשקוע בו. העובדה שהוא קיים עכשיו גם בגרסת סוויץ' הופכת אותו למיוחד אפילו יותר.