חקלאות וציוד רפואי: היצוא לרוסיה בסכנה

ההשפעה הישירה של הלחימה באוקראינה על כלכלת ישראל כבר מחלחלת לפעילות בשטח. הפגיעה עלולה להתרחב בעקבות ההשפעות של הלחימה על כלכלת העולם.

ל"כלכליסט" נודע כי מספר יצואנים קיבלו הודעות מחברות הביטוח על הקפאת מסגרות האשראי לעסקאות חדשות המבוצעות באוקראינה וברוסיה. בשלב זה בוחנים במשרדי האוצר והכלכלה האם יש צורך להתערב ולהעניק ערבויות מדינה שיאפשרו לחברות הביטוח לבטח את העסקאות ולהוציאן לפועל.

ישראל מייצאת סחורות גם לרוסיה וגם לאוקראינה. היצוא לרוסיה עמד בשנת 2021 על 784 מיליון דולר, ולאוקראינה על 197 מיליון דולר שהם כ־1.63% מסך יצוא הסחורות הישראלי בשנת 2021. ברמת המאקרו לא מדובר במכה משמעותית לייצוא הישראלי. עם זאת, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הורתה על פתיחת חדר מצב במשרד הכלכלה בכדי לאסוף ולרכז את הקשיים והמחסומים של היצואנים.

נתח הייצוא האוקראיני מהנמלים הימיים

היצוא הישראלי לרוסיה ואוקראינה כולל תחומים רבים, בהם: כימיקלים, ציוד רפואי, פלסטיק ותוצרת חקלאית טרייה. מבחינה עקרונית, הישראלים יכולים להמשיך ולייצא לרוסיה ואוקראינה גם כעת, אך יש שני חסמים.

הראשון נוגע לרוסיה - חסם הסנקציות הכלכליות. גם אם ישראל לא לוקחת חלק פעיל בסנקציות הרי שיהיה קושי גדול להעביר כספים ממקום למקום. בהקשר זה מציינת יו"ר מכון היצוא איילת נחמיאס ורבין כי "אנחנו יכולים ללמוד מה קרה במשבר הקודם סביב חצי האי קרים. ב־2014 הטילו סנקציות כלכליות על רוסיה, והיצוא לרוסיה ב־2015 קטן ב־30%".

החסם השני הוא חסם הסיכון העסקי. מנכ"לית חברת בסס"ח (ביטוח סיכוני סחר חוץ) חגית ציטיאט לוין אמרה ל"כלכליסט" כי "בשלב הזה כשמדובר באזור לחימה, אין היגיון לבצע עסקאות חדשות עם אוקראינה. בנוגע לרוסיה, אנחנו משתמשים במערכות חיפוש מתקדמות מאוד ובודקים כל עסקה וכל חברה האם יש עליה סנקציות. החברה שלנו מבטחת בכל העולם ולא צפויה להיפגע מהלחימה באוקראינה".

גורמים עסקיים נוספים אמרו ל"כלכליסט" כי גם לפני האירועים הללו, רוסיה ואוקראינה נחשבו למדינות מסוכנות יחסית, והרבה מהיצוא עבד על בסיס מזומן. כך שכמות העסקאות הפתוחות בין יצואנים ישראליים לשחקנים במדינות הללו נמוכה למדי.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. חדר מצב | אבי מועלם

גם מנכ"ל החברה הממשלתית אשרא לביטוח סיכוני סחר חוץ ניסים בן אלי אמר ל"כלכליסט" כי "החברה לא העניקה ביטוח לשום פרויקט באוקראינה או ברוסיה, ולכן היא לא חשופה בכלל למלחמה בין המדינות".

השפעה עקיפה על מחירים

גורמים בממשלה אמרו ל"כלכליסט" כי ההשפעה הישירה והגדולה יותר של המשבר צפויה להיות דרך עליות מחירים, אך הם לא צופים בעיות באספקה. על אף שמרבית החשמל מיוצר מגז טבעי, הרי שכ־23% מהחשמל בישראל מיוצר מפחם, ומחיר הפחם עלה בשנה האחרונה ב־180%. גם מחיר הנפט המהווה בסיס לדלקים המשמשים לתחבורה זינק בשנה האחרונה בכ־52%. מחירי האנרגיה עשויים להשפיע באופן עקיף על מחירים של מוצרים רבים וכך גם על האינפלציה. בנוסף, יש חשש מעליית מחירים בתחום המזון, שכן אוקראינה היא יצואנית גדולה של חיטה (השמינית בעולם), של שעורה ושל תירס (הרביעית בעולם), והיא היצואנית הגדולה ביותר של שמן חמניות ושל מינרלים ומחצבים חשובים ברמה העולמית. וברור כי כושר היצור של מדינה בלחימה עלול להיפגע.

גם רוסיה היא מקור משמעותי לחיטה. ואכן מחירי החיטה עלו בשנה האחרונה בכ־30%, ומחירי התירס בכ־19%. אך, כאמור, לישראל תהיה היכולת למצוא מקורות חלופיים לחיטה ומוצרים נוספים המיובאים מרוסיה ואוקראינה.

בין הריבית לאינפלציה

על אף החשיבות של עליית מחירי המזון לצרכנים, ובעיקר לצרכנים החלשים, הרי שההשפעה על האינפלציה בישראל צפויה להיות נמוכה למדי. כלל מוצרי הבצק מהווים כ־3.5% מסל הצריכה של משפחה בחמישון התחתון, גם מחירי הבשר והעופות שמושפעים במידת־מה ממחירי התירס והחיטה, מהווים פחות מ־3% ממשקל המדד.

בבנק ישראל סירבו להתייחס להשפעה הצפויה על רמת המחירים במשק (אינפלציה) שעלו ב־12 החודשים האחרונים האינפלציה עלתה בכ־3.1%, ובנק ישראל הכריז רק בשבוע שעבר כי הוא מתכנן להעלות ריבית.

האירועים החדשים עשויים להכניס את בנק ישראל למלכוד. מצד אחד, ייתכן שנראה עליות מחירים מהירות ממה שנחזו, אך מצד שני, לא יהיה קל להעלות ריבית כשיש חששות רבים בקרב המשקיעים. העלאת ריבית בזמן כזה יכולה להכניס את הכלכלה להאטה או מיתון.