אג"ח מדינה דיגיטליות זה נחמד, אך בלי פיקוח הציבור ייפגע

החשב הכללי ובורסת תל אביב בוחנים הנפקת אג"ח מדינה על גבי הבלוקצ'יין. צוות משותף יבצע פיילוט בתחום כדי לבחון היתכנות עסקית וטכנולוגית לסלוק אג"ח דיגיטליות של מדינת ישראל על גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

הפרויקט שקיבל את השם "עדן" נועד, לפי הודעת רשות ני"ע, לשדרג את התשתיות הפיננסיות המסורתיות כדי "להוזיל עלויות, לקצר את פרקי הזמן הכרוכים בהנפקה ובסליקה של אג"ח מדינה, להגביר את השקיפות, לייעל תהליכים ולהפחית סיכונים".

עוד נכתב בהודעה כי הפיילוט יכלול דיגיטציה של סדרת אג"ח חדשה ודימוי הנפקתה למשתתפים. כלל המשתתפים, בעיקר בנקים מקומיים ובינלאומיים, יחוברו למערכת ייעודית "מבוססת בלוקצ'יין". האג"ח הנרכשות יונפקו היישר אל ארנקים אלקטרוניים, והתמורה עבור האיגרות תועבר באמצעות תשלום דיגיטלי מהארנקים האלקטרוניים של המשתתפים לארנקים האלקטרוניים הייעודיים של מדינת ישראל.

בדיקת ההיתכנות תבוצע על ידי חברות הטכנולוגיה פיירבלוקס, שמעניקה שירותי העברות של נכסים, ו־VMware, שמספקת שירותי ענן, לרבות פלטפורמת הבלוקצ'יין אית'ריום שעליה הפיילוט ירוץ. פיילוט זה הוא חלק מתפיסת עולם שמובילה רשות ני"ע בראשות ענת גואטה, שלפיה מערכות פיננסיות רבות מתקדמות באופן ברור לאימוץ בלוקצ'יין כסטנדרט עולמי, וישראל צריכה להזדרז ולהשלים טרנספורמציה דיגיטלית מסוג זה.

במשרד האוצר חוגגים את הפיילוט עם הכותרת "מהפכת הבלוקצ'יין מגיעה לאג"ח מדינה". באוצר משתמשים ברעיון "המפכה" - כשזו עדיין כלל לא התרחשה — משום שמדובר בטכנולוגיה שאם תמצא סוף סוף יישום רחב היקף, יעיל וממשי, יכולה לכאורה להציע יתרונות פוטנציאליים רבים למערכות פיננסיות ציבוריות ופרטיות.

בהם, בין היתר, הפחתת מורכבות בעסקאות חוצות גבולות, שיפור מהירות עיבוד מקצה לקצה (ולכן שיפור זמינות הנכסים והכספים), הגדלת השקיפות ושיפור חוסן הרשת. בנוסף על אלו שימוש במה שמכונה "חוזה חכם", או חוזה שתנאיו מוגשמים באופן אוטומטי כשהתנאים הרלבנטיים שלו מתקיימים, יכול להסדיר עסקאות רכישה או מכירה באופן מיידי ולכן גם להפחית באופן משמעותי עלויות עסקה.

כך, למשל, בעסקת רכישה החוזה החכם ייקח אג"ח מהארנק הדיגטלי של הרוכש ויעביר אוטומטית את התמורה עבור אג"ח אלה לארנק הדיגיטלי של המוכר.

אלא לא רק שעדיין מדובר בהבטחות ולא במהפכה של ממש, אלא שיש הבדל משמעותי בין המערכות שבהן מתנסים החשב והבורסה למערכות הבלוקצ'יין המוכרות. המערכות הציבוריות הפופולריות והמוכרות ביותר — למשל המערכת של מטבע הקריפטו ביטקוין - הן טכנולוגיות של רישום מבוזר שהרכיבים ה"מהפכניים" שלהן כוללים שקיפות מוחלטת, ניהול מבוזר לחלוטין, השתתפות פתוחה ללא תנאים, והיעדר גורם אחראי, מנהל ומפקח אחד.

האבסולוטיות הביזורית הזו היא הסיבה לצריכה האנרגטית העצומה והידועה לשמצה של פלטפורמות אלו ומדוע הן לא יכולות — בצורתן המקורית — לתמוך במסחר בקנה מידה גדול. מדינת ישראל לא תנפיק אג"ח בצורה זו - שהרי צורה זו אינה יעילה, מהירה, זולה או משמרת את כוח הפיקוח של המדינה.

במקום, החשב הכללי והבורסה בחרו במערכת סגורה, פרטית ומורשית. זאת אומרת שרק שחקנים מורשים ומוגדרים מראש רשאים להשתתף בה, לראות אותה ולהבטיח את תקינותה. המערכת עצמה אינה שקופה לכל ולא מנוהלת ומאובטחת על ידי כל מי שרוצה. למעשה, הבסיס שעליו כל הפיילוט הזה יתנהל - בלוקצ'יין האית'ריום - שמבוסס היום על מנגנון אימות בשם PoS, שלפיו רק שחקנים בעלי הממון הגדול ביותר אחראים על תקינותו. לכן השימוש ברעיון "בלוקצ'יין" הוא לכל הפחות לא מדויק.

העניין לא תם כאן. אם הערכות של רשות ני"ע, משרד האוצר ואחרים כי העולם נע לאימוץ מערכות מסוג אלו, והן אכן יתבררו כמוצלחות וכל המשתתפים יוכלו לבצע תשלומים ועסקאות זולות ומהירות עוד יותר מפעם, הדבר יאפשר צמיחה אקספוננציאלית פוטנציאלית בנפח ובמהירות המסחר בניירות ערך. נזילות היא שם המשחק כאן. עם זאת, לא כל דבר שמגביר מהירות, מפחית עלויות ומגדיל נזילות הוא בריא באופן אובייקטיבי. עולם חסר חיכוכים יחולל שינוי באופי ובהתנהגות השווקים הפיננסיים, ויגביר עוד יותר את הלחץ על הבנקים המרכזיים ורגולטורים אחרים כדי להבטיח יציבות פיננסית.

זאת אומרת שהמאמץ של הרגולטורים הישראליים לעמוד בחוד החנית של הפיתוחים הטכנולוגיים נעשה בעיקר כדי לפתור בעיות "טכניות" של מהירות ועלות. אך על ידי הפיכת עסקאות בשווקים למהירות, זולות וקלות יותר לביצוע, נוצרים סיכונים חדשים ליציבות המערכת הפיננסית. לכן, כל עוד החשב הכללי, רשות ני"ע והבורסה לא מתמודדים גם עם שאלות מורכבות יותר של פיקוח שוק שפועל מהר יותר, בעלויות נמוכות יותר ובפשטות יותר, אימוץ טכנולוגיות חדשות בעיקר יטה את הסקאלה באופן שיטתי לטובת רווחים של משתתפים בשוק הפרטי, לעומת הציבור שאחראי בעיקר לשמירה על יציבות מאקרו־פיננסית.