ועדת החקירה לאסון מירון: מכתבי אזהרה לנתניהו, אוחנה ושבתאי

ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון הודיעה בצהריים (שלישי) כי שלחה הודעות אזהרה לחלק מהעדים שהופיעו בפניה. בין המוזהרים: בנימין נתניהו, ששימש כראש הממשלה; אמיר אוחנה, ששימש כשר לביטחון הפנים; יעקב שבתאי, מפכ"ל המשטרה; ושמעון לביא, שהיה מפקד מחוז הצפון במשטרה. פרטים נוספים ושמות המוזהרים הנוספים מיד.

לצפייה בהודעת הוועדה לחצו כאן

באשר לנתניהו נכתב כי הוא "מי שכיהן כראש הממשלה במשך יותר מ-12 שנה, ידע – או שהיה עליו לדעת – כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל במשך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר. נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב דברים זה, על אף שהנושא עמד במוקד דוחות חמורים של מבקר המדינה, שהנושא מערב מספר משרדי ממשלה ושהוא הובא לשולחן הממשלה בכמה הזדמנויות בשנים שונות. נתניהו לא דאג למעקב יעיל אחר טיפול הממשלה בעניין, גם לאחר שבמסגרת דיון בהחלטת ממשלה בשנת 2016 הובהר שהחלטות ממשלה קודמות בנושא לא יושמו".

על אוחנה נכתב כי הוא לא פעל כמצופה מהשר לביטחון הפנים כשגיבש את דעתו באשר לקיום ההילולה ללא הגבלת קהל, ונתן לכך ביטוי פומבי, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת בנוגע למכלול המשמעויות – לרבות בחינת חלופות שונות באשר לאופן קיום ההילולה. "בהמשך, כשהיה בפניו מידע בנוגע לסכנות הצפויות, ובפרט לסכנות הנובעות מהצפיפות הצפויה במקום, הוא לא כפעל כמצופה מתפקידו ביחס למידע זה. אוחנה לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל מספיק שאלות ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל את הקהל. משנותרה על כנה החלטה זו, לא ביקש מהמשטרה לבחון ולהציג לו דרכי פעולה אחרות להפחתת הסכנות".

המשמעות של הודעת האזהרה היא שלממצאי הוועדה עלולים להיות השלכות שליליות על העד. לכן, הוא יקבל את חומר הראיות ויוכל להתייצב שוב בפני הוועדה - בעצמו או באמצעות עורך דינו - ולהשמיע את דבריו ולחקור עדים. בנוסף, הוועדה רשאית להתיר לו להביא ראיות.

חברי הוועדה הבהירו כי בשליחת מכתבי האזהרה "ביקשנו להביא לידי ביטוי את תפיסתנו, שלפיה בעלי תפקידים ציבוריים בכירים, שלהם מוענקות סמכויות נרחבות ומשמעותיות, נדרשים לשאת באחריות בהתאם. בנוסף, בכל הנוגע לנושאים בתפקידים ציבוריים בכירים, ראינו חשיבות יתרה בהבהרת נורמות ההתנהגות המצופות מהם, כל אחד לפי תפקידו ולפי העניין. זאת, על מנת שנורמות אלה יעמדו לנגד עיניו של כל הנושא בתפקיד ציבורי. לצד זאת, סברנו כי נכון שנעסוק גם בגורמים נוספים, אשר בתפקודם היו, לכאורה, כשלים חמורים ובעלי נגיעה ישירה לאירוע".

"מאותם טעמים של יעילות והתמקדות בעיקר, החלטנו לשלוח הודעות אזהרה רק למי ששימש בתפקיד רלוונטי בעת האסון", אמרו עוד. "נבהיר בהקשר זה, כי על אף שזיהינו לא אחת כשלים מתמשכים, לא מצאנו בכך עילה המצדיקה להפחית מחלקם ומאחריותם של מי ששימשו בתפקיד רלוונטי בזמן האסון".

חברי הוועדה הבהירו כי "אין משמעות הדברים כי מי שלא נשלחה לו הודעת אזהרה על ידי הוועדה אינו נושא באחריות", והבהירו כי ישנן חקירות פליליות שהתנהלו במשטרה ובמח"ש והושהו בעקבות עבודה הוועדה. "גופים אחרים, כגון אגף המשמעת במשטרת ישראל, גופי משמעת אחרים או גופים המסדירים ענפים מקצועיים, מוסמכים לבחון את עניינם של מעורבים שונים", נמסר. "אין בעבודת הוועדה כדי למנוע מהגופים הרלוונטיים לפעול, כל אחד בהתאם לסמכותו ולשיקול דעתו".

האסון בהר מירון | גיל נחושתן

הוועדה הבהירה גם שהודעות האזהרה לא ממצות את כלל הנושאים שיופיעו בדוח הסופי שתוציא. "היבטים מערכתיים וכלליים הקשורים לנושאים שנבחנו, אשר אינם מיוחסים לאדם מסוים, ידונו במסגרת הדוח הסופי", נמסר.

גם תת-ניצב מוריס חן, ששימש ראש חטיבת האבטחה במשטרה בעת האסון, וכיום סגן מפקד מחוז ש"י, קיבל מכתב אזהרה. נזכיר כי ניצב שמעון לביא, הודיע בחודש יולי האחרון על פרישתו בעקבות האסון, שגם אחריו אמר כי הוא "נושא באחריות הכוללת". הוא טען שהמתין עם ההתפטרות לאור "אתגרים דחופים ומשמעותיים" שניצבו בפני המחוז, וציין כי "מעולם לא הסתתרתי מאחורי איש, גם לא מאחורי השותפים לאחריות" - תוך רמיזה לניסיונות המפכ"ל להטיל עליו את האחריות כולה.

נזכיר קציני משטרה בכירים שצפו בשידורים מוועדת החקירה שלחו בשנה שעברה באופן אנונימי מסמכים וחומרים לחברי הוועדה, וטענו בין היתר כי "מסיבה לא ברורה, אף תמוהה, לא היה ליווי צמוד של חטיבת האבטחה והרישוי למבצע, והסתפקו בייעוץ מקצועי של רמת השטח" - בניגוד לשנים קודמות. הקצינים המליצו לוועדה לבדוק מדוע בשנת האסון, חטיבת האבטחה והרישוי של תנ"צ חן לא עסקה צמוד בהכנות.

בפועל, המלצות הוועדה לא יחייבו את הממשלה שתכהן בעת שיתפרסמו. עם זאת, נכון להיום אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, גם אם לא תמיד ההמלצות קוימו במלואן.

האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, בליל ל"ג בעומר בשנה שעברה היה האסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה. 45 בני אדם שהשתתפו בהילולה נמחצו למוות עקב דוחק בקהל החוגגים בהר, ויותר מ-100 נפצעו. בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כראש הממשלה הכריזה ממשלת ישראל על הקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בראשותה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, שהלכה לעולמה בינואר האחרון. במקומה מונתה כיו"ר הוועדה הנשיאה בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר.

בפני הוועדה התייצבו נושאי תפקידים בעבר ובהווה, מומחים ואנשי מקצוע, עדי ראייה, נפגעים ובני משפחות הנספים. בנובמבר האחרון הגישה הוועדה את המלצות הביניים שלה שכללו, בין היתר, הגבלת קהל; הדלקה מרכזית אחת בטקס קצר; ומינוי שר אחראי לאירוע. הממשלה אימצה את המלצות הביניים במלואן.