האזרחים יכולים לחכות: נתניהו ממסמס את התוכנית להיערכות מפני רעידות אדמה

רעידות האדמה שהתחוללו בטורקיה ובסוריה בפברואר האחרון סיפקו המחשה מבהילה לממדי האסון שעלול להתחולל גם כאן. עבור פקידי ממשלה בכירים, האירועים שקרו אחר כך בחדרי חדרים מבהילים לא פחות, משום שראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו יוסי שלי לא הצליחו, או לא רצו, לקדם תוכנית להיערכות לרעידות אדמה. ניסיון של הממשלה לקדם תוכנית כזו לא צלח משום שלא הוגדר מי הגוף שאחראי על הנושא, חמישה גופים שונים ניסו לנהל את האירוע והובילו את לשכת שר הביטחון יואב גלנט לשגר ללשכתו של נתניהו מכתב שמבקש לעשות סדר.

עבור הפקידים שעימם שוחחנו, האירוע הזה ממחיש את המצב שבו שרוי משרד ראש הממשלה, שאינו עוסק בסוגיות אסטרטגיות. מה שמתחולל כעת הוא לדעתם "נזק אסטרטגי. לא מטפלים בסוגיות ארוכות טווח כבר 5 שנים. הממשלות התחלפו, אין תקציב, יש תקציב, אנחנו כבר בנזק. אבל מה שקורה עכשיו זה שיתוק מלא". בממשלתו של נפתלי בנט, הם אומרים, סוגיות תקציביות טופלו על ידי מנכ"ל המשרד ואנשיו. מחלוקות בין אגף תקציבים במשרד האוצר למשרדי ממשלה הגיעו לשולחנו. לעומת זאת, כעת "המחלוקות היחידות שהגיעו להכרעות שלו היו בסוגיות פוליטיות".

בשנים האחרונות נכתבו לא מעט דו”חות שמצביעים על סכנת הקריסה של כ־80 אלף בניינים שבהם כ־800 אלף דירות. יש גם סכנה לקריסה של תשתיות וחשש מדליפות במאות מפעלים שבהם חומרים מסוכנים. ב־6 בפברואר לפנות בוקר אירעה בטורקיה רעידת האדמה בעוצמה יוצאת דופן של 7.2 בסולם ריכטר. שידורי הטלוויזיה שהראו את היקף הנזקים הציפו את הבעיה בדיוק בימים שבהם שקדו שרי המשלה והפקידים הבכירים על הכנת תקציב המדינה לשנת 2023-2024. צירוף המקרים הזה הניב את הרעיון לקדם סוף-סוף תוכנית עם תקציב משמעותי.

אבל הניסיון לקדם תוכנית מקיפה התפוגג באווירה של אנדרלמוסיה, שנוצרה משום שחמש הצעות החלטה שונות נשלחו למשרדי הממשלה והגופים הרלבנטיים. שלוש מהן משלושה גופים נפרדים במשרד ראש הממשלה ללא תיאום ביניהם ושתי הצעות אחרות הגיעו ממשרדי הביטחון והשיכון. שיאו של האירוע במכתב חריג ששוגר מלשכתו של שר הביטחון גלנט למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בניסיון להיות "המבוגר האחראי" ביקש שחר כץ, ראש המטה של גלנט, משלי ומרה"מ לעשות סדר, ולהחליט מי מוביל את האירוע ואיזה פורום יקבל החלטות בנידון. איך כל זה נגמר אנחנו כבר יודעים - שבוע לאחר מכן אושרו בקריאה ראשונה תקציב המדינה וחוק ההסדרים ללא התוכנית להיערכות לרעידות אדמה.

יום לאחר רעידת האדמה בטורקיה שלח יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) לנתניהו מכתב ובו ביקש ממנו את המובן מאליו - לנהל את האירוע. "הוועדה פונה לראש הממשלה בבקשה לקבל בתוך חודש החלטה מינהלית שתקבע מי נושא באחריות לסוגיית המבנים שמצויים בסכנת קריסה", כתב אשר. כמה ימים לאחר מכן הממשלה החליטה להקים ועדת שרים למוכנות אזרחית, כאשר המטרה הייתה לכנס את הוועדה כדי שתאשר במהירות תוכנית היערכות ותקציב רב־שנתי מתאים. המינימום הדרוש ליישומה של תוכנית כזו הוא כ־10 מיליארד שקל שיספיקו לחיזוק מבנים בערים שסמוכות לקו השבר הסורי־אפריקאי. שבוע אחר כך הכל קרס. "התחיל כאוס מטורף", אומר בכיר באחד המשרדים, "היה צריך להיות מנכ"ל (במשרד רה"מ — א"ג) עם שיעור קומה שמוביל את הדבר הזה, אבל אף מנכ"ל כזה לא רוצה לבוא לעבוד שם".

המכתב של שחר כץ, ראש המטה של גלנט, למנכ"ל רה"מ מתאר את האנדרלמוסיה: "משרד הביטחון הכין הצעת מחליטים בתיאום עם המל"ל. במקביל התברר שמתקיימת עבודת מטה הן במשרד השיכון והן במשרד רה"מ המנסה לייצר איגום תקציבי נוסף בעיקר לנושא ההתחדשות העירונית. נעשה ניסיון על ידי מטה משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון ומל"ל לקדם הצעת מחליטים אחת מתואמת. נכתבה הצעת מחליטים מתואמת אך שהתרחקה מהמתווה המקורי והרחב שהוצע על ידי משרד הביטחון". כץ ממשיך ומתאר, כי "ב־14 במרץ הועברה לידינו הצעת מחליטים נוספת אשר קודמה על ידי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. הצעה זו לא תואמה בשלב זה מול כלל הגופים".

לאחר שסיים לתאר את המצב וחוסר היכולת להבין מי מול מי, ביקש כץ מנתניהו לנהל ובין היתר לקבוע האם משרד הביטחון יקדם את הצעת המחליטים, האם האחריות תועבר לשר השיכון, או האם ההצעה תקודם בהובלת ראש הממשלה ותאושר בממשלה ולא בוועדה.

מחומר רקע עדכני שנשלח באותם ימים עולה כי להערכתו של יו”ר ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה, אמיר יהב, התרחיש שאליו נערכים יוביל ל־7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים, 170 אלף עקורים, 28 אלף מבנים עם נזק כבד ו־290 אלף מבנים עם נזק קל עד בינוני.

כדי למזער נזקים נדרש טיפול שיארך שנים בשורה של סוגיות מורכבות. יש 80 אלף בניינים שנבנו לפני שנכנס לתוקף התקן לעמידות מפני רעידות אדמה. לפי הערכות, בבניינים האלה יש כ־800 אלף דירות. קריסת בניינים כאלה היא זו שעלולה להוביל למוות ולפציעות. הסכנה לבניינים שאינם עומדים בתקנים הופיעה בדו”חות מבקר המדינה ובדו”חות של הכנסת. אבל יהב מצביע על עוד שורה של ליקויים שבהם גלומה במקרה של רעידת אדמה סכנת חיים, או לכל הפחות פגיעה קשה באיכות החיים. מהמסמך עולה כי יש כ־1,100 מוסדות חינוך שלא עברו הליך של עמידות ברעידות אדמה. ומתוך 26 בתי חולים, רק שישה עברו הליך כזה.

מטרידה אולי יותר תמונת המצב בתעשייה: כ־530 מפעלים שבהם חומרים מסוכנים טרם הותאמו לרעידות אדמה. על פי המסמך, למשרד להגנת הסביבה תקן אחד בלבד לטפל בסוגיה זו. בקצב העבודה הנוכחי המטלה הזו תושלם בעוד 50 שנה. חברת נתיבי ישראל איתרה 141 גשרים באחריותה שנבנו לפני שנת 1980 ולכן אינם עומדים בתקן לרעידות אדמה. רק ב־3 מהם החל טיפול עד עתה. יש גם כ־200 אתרי מורשת שיקרסו בתסריט שאליו נערכים. בעיה נוספת היא שעדיין לא ידוע מצב בתי המלון בארץ, הבעיה הזו חמורה משום שעל פי התוכנית אזרחים שבתיהם ייפגעו ברעידת אדמה ישוכנו בבתי מלון.