פרויקט מגורים להשכרה של אשטרום | צילום: אופק בראשי
אשטרום שוברת שיא בהכנסות: יותר מ־5 מיליארד שקל
יותר ממחצית ההכנסות הגיעה מהמגזר העיקרי של הקבוצה — קבלנות הבנייה והתשתיות בישראל. הרווח הנקי, שהסתכם ב־931 מיליון שקל, היה מזנק ב־27% בנטרול רווח חד־פעמי שנרשם ב־2021 ממכירת זכויות ברכבת הקלה בירושלים
קבוצת אשטרום מסכמת את שנת 2022 עם הכנסות שיא, שלראשונה חוצות את קו 5 מיליארד השקלים, 5.15 מיליארד, שיפור של 15% לעומת 2021.
הרווח התפעולי הגיע ל־1.47 מיליארד שקל וירד ב־7% בהשוואה לשנה המקבילה, זאת לאחר שב־2021 נהנתה הקבוצה מרווח חד־פעמי של 500 מיליון שקל כתוצאה מהסכם Buyback, שבמסגרתו רכשה המדינה את זכויות ההפעלה על הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים מידי חברת סיטיפס, שבה החזיקה החברה־הבת אשטרום נכסים ב־21% מהמניות.
בנטרול ה־Buyback, הרווח התפעולי מזנק ב־37%. הסכם ה־Buyback והקפיצה של 76% בהוצאות המימון ל־349 מיליון שקל הביאו לירידה של 24% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, שהתייצב על 931 מיליון שקל, ובנטרול ה־Buyback מדובר בעלייה של 27%.
אשטרום עוסקת בקבלנות בנייה ותשתיות בישראל ובחו"ל (ג'מייקה, זמביה וניגריה); בנדל"ן מניב להשקעה באמצעות אשטרום נכסים, שמחזיקה ומנהלת קניונים ומרכזי מסחר, מבני משרדים ותעסוקה, ומבני תעשייה בישראל (64%), בגרמניה (23%) ובבריטניה; ביזמות נדל"ן בישראל, כולל בהתחדשות עירונית באמצעות החברה־הבת אשדר; בפעילות בתחום המגורים להשכרה, עם 554 יח"ד מניבות ו־572 נוספות בהקמה; בייצור ואספקת חומרי גלם לענף הבנייה; בזכיינות, כולל תחזוקת תפעול היכלי משפט ומעונות סטודנטים; ביזמות נדל"ן למגורים בחו"ל (ארה"ב ופורטוגל); בנדל"ן מניב להשקעה בחו"ל (סרביה ורומניה); ובתחום האנרגיה המתחדשת.
מגזר קבלנות הבנייה והתשתיות בישראל הוא העיקרי של הקבוצה, וההכנסות בו הגיעו בשנה המדווחת ל־2.7 מיליארד שקל, כמחצית מכלל ההכנסות, וללא שינוי מהותי מהשנה המקבילה. ההכנסות של החברה־הבת אשדר, שעוסקת ביזמות נדל"ן למגורים בישראל, זינקו ב־48% להיקף של 1.9 מיליארד שקל, 36% מכלל ההכנסות, כשהעלייה נבעה בעיקר מהתקדמות ביצוע בפרויקטים עם שיעורי מכירות גבוהים.
לאשדר 2,159 יח"ד בבנייה ובשיווק, כשב־2021 היא מכרה 1,111 יח"ד וב־2022 מכרה 261. במגזר התעשיות, הכולל 9 חברות המספקות חומרי גלם לענף הבנייה, נרשמה עלייה של 34% בהכנסות, שהגיעו ל־952 מיליון שקל, 18% מכלל ההכנסות. השיפור נובע, בין היתר, מאיחוד תוצאות חברת זהבי, שעוסקת בעבודות קרמיקה וגמר, ושנרכשה בסוף 2021, וזאת לצד עלייה בביקושים.
בפעילותה של אשטרום נכסים נרשמה ירידה של 21% והכנסותיה הסתכמו ב־498 מיליון שקל. זאת לאחר שב־2021 רשמה רווח חד־פעמי של 198 מיליון שקל בשל הסכם ה־Buyback. בנטרולו, עלו הכנסותיה של אשטרום נכסים ב־2% בשנה החולפת.
בסוף 2022 הגיע ה־NOI מנכסיה ל־273 מיליון שקל, ובאשטרום צופים הנבה של 112 מיליון שקל נוספים מסיום פרויקטים בביצוע עד 2027, ובהם מתחם ה־1000 בראשל"צ והמשך הבנייה של פרויקט LYFE בבני ברק.
לצד ההכנסות ממגזרי הפעילות, נהנתה אשטרום גם משיערוך חיובי של הנדל"ן שלה בהיקף של 565 מיליון שקל — שיפור של 42% ביחס ל־2021. אולם במקביל עלו הוצאות המימון שלה ב־76% לסכום של 349 מיליון שקל. מהם, עלייה של 185 מיליון שקל מיוחסת להשפעת עליית המדד על החוב.
ההתחייבויות על אג"ח ואשראי הגיעו בסוף השנה שעברה ל־10.6 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת 2021, כשהחוב פיננסי נטו, ללא אשדר ואשטרום נכסים, הגיע ל־4.3 מיליארד שקל, והיחס שלו למאזן עומד על 48%. ברשות אשטרום 1.9 מיליארד שקל מזומנים והשקעות לזמן קצר.
שוויו של ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות 4.85 מיליארד שקל, ושווי הנדל"ן להשקעה מגיע ל־6 מיליארד שקל, 1.9 מיליארד נוספים שווי הנדל"ן להשקעה בהקמה, ו־1.2 מיליארד שקל שווי קרקעות לבנייה. נכון לחודש מרץ, מגיע צבר ההזמנות של אשטרום ל־7.5 מיליארד שקל, מהם 6.3 מיליארד במגזר קבלנות הבנייה והתשתיות בישראל.
אשטרום, שמנוהלת בידי היו"ר רמי נוסבאום והמנכ"ל גיל גירון, נסחרת כיום לפי שווי של 5.6 מיליארד שקל, כשב־12 החודשים האחרונים איבדה הקבוצה 38% משווייה, בדומה למדד ת"א־נדל"ן שבו היא נכללת. זאת בעקבות חששות המשקיעים מפני השפעת עליית הריבית, שאיימה על יכולתן של חברות הנדל"ן — הן באשר למצב החוב שלהן והן בכל הקשור להמשך יכולת המכירות בשוק הדיור והנבת הנכסים.