מנכ"לית הסוכנות היהודית: "מ-7 באוקטובר סייענו ליותר מ-8,000 משפחות נפגעות טרור"

מתוך חמש השנים שהיא מכהנת כמנכ"לית הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ארבע עברו על אמירה אהרונוביץ' בסימן משברים עולמיים – קורונה, פליטים מרוסיה ואוקראינה, מלחמת אזרחים וגל עלייה מאתיופיה, שומר חומות ומלחמת חרבות ברזל. "החירום הוא כמעט סטטוס של שגרה", אמרה אהרונוביץ' בפודקאסט "לוקחים אחריות" בערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

מה עשית כששמעת על אירועי ה-7 באוקטובר?

"דבר ראשון הסוכנות היהודית לקחה אחריות על אלפי בני אדם שחוסים תחת קורתנו 24/7 בהם עולים חדשים שנמצאים במתקנים ברחבי הדרום וקשישים בבתי גיל זהב ודיור ציבורי. וידאנו שהמקומות מוגנים ושהצוותים והמנהלים הוקפצו. בהמשך דאגנו לעובדים שלנו שנושאים באחריות מקצועית וחלקם בעצמם בקו האש".

מה האחריות של הסוכנות היהודית?

"הסוכנות היא ארגון שקם לפני 94 שנה כזרוע המבצעת של התנועה הציונית לממש את החלום הציוני להקים את המדינה ולבסס את יכולתה להתקיים. אנחנו ארגון עצמאי שמהווה תשתית של העם היהודי להבטיח את החוסן והעתיד המשגשג של מדינת ישראל וחיים יהודים בעולם, ונדרשים לאתגרים גדולים. המשילות והבעלים שלנו הן הקהילות היהודיות בעולם ויש לנו מעמד ייחודי מול הממשלה גם בחוק וגם באמנה. שלושת העיסוקים המרכזיים שלנו הם: להבטיח שתימשך עלייה, שכל יהודי יוכל לעשות זאת, וכל מי שצריך לחלץ מסכנה ולהביא לחוף מבטחים בישראל; להבטיח את החיבוריות והקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל. זהו קשר אסטרטגי וקריטי תמיד ועוד יותר בעתות חירום; ועבודה בעומק החברה הישראלית להבטיח את החוסן של החלשים בחברה".

למה הקהילות היהודיות בעולם צריכות לתמוך בפעילויות בישראל? האם זה לא תפקידה של המדינה?

"יש דברים שהמדינה צריכה לעשות ולהערכתי היא צריכה לעשות יותר. כבר מזמן היתה צריכה להגדיר את החשיבות של שמירת החיים היהודים המשגשגים בקהילות והקשר בין הקהילות לישראל כמהלך אסטרטגי של חוסן לאומי וגם להקצות לזה משאבים, אבל יש דברים שמדינה לא יכולה לעשות כמו לעודד עליה של אזרחי מדינה אחרת או לחלץ אזרחי מדינה אחרת ולהביאם לחוף מבטחים. אלה דברים שמצריכים זרוע א-פוליטית שלא למטרות רווח. יש גם צורך לשהות לאורך זמן בתוך הקהילות כדי להכיר את המנהיגות והאתגרים וזה משהו שמדינה לא יכולה לנהל. היא יכולה להתוות כיוונים ולהגדיר מטרות עד גבול מסוים. שביל הזהב הוא בעבודה מסונכרנת וממונפת. צריך גורם שיש לו רציפות ויכול לראות דברים בפרספקטיבה של זמן, זה לא משהו שיכולה לעשות ממשלה שיש לה אורך חיים קצר וצבע פוליטי מסוים. העם היהודי זקוק לזרוע קולקטיבית שתעשה את זה".

האם הביקוש לעלייה גובר בגלל האנטישמיות הגוברת?

"יש התגייסות מרגשת וחסרת תקדים מכל העולם של יהודים שרוצים להביע סולידריות ולחזק את אלה שעברו את הטרגדיות. אנשים מגיעים לתת כתף בחקלאות ובתעשייה וחלקם אומרים שזה הזמן להעביר את החיים לישראל. מאז ה-7 באוקטובר הגיעו 3,500 עולים והרבה צעירים לתוכניות שבסופן הם מגייסים לצבא. ההיסטוריה מעידה שאחרי מלחמות יש גידול בעלייה ואנחנו רואים כבר עכשיו גידול בפתיחת תיקים. בצרפת יש גידול של 350% מהתקופה המקבילה וגם בארה"ב יש גידול. יש קהילות שאנחנו עוקבים אחריהן ברגישות ודאגה וייתכן שבין לילה יתפתח מצב של עליית הצלה, כמו טורקיה בה חיים 14 אלף יהודים תחת משטר אנטי ישראלי, ונצואלה ודרום אפריקה. יש גילויי אנטי ישראליות ואנטישמיות אדירים. השאלה האם נקודת הרתיחה תגיע ותניע עלייה, אז אנחנו עם עיניים פקוחות".

כמה מתוך העולים עלו מתוך תחושה ציונות ורוצים לבוא לעזור במלחמה, או בורחים בגלל האנטישמיות הגואה?

"אלה לא ימים למדוד את זה. רוב העולים הם אנשים שהתחככו ברעיון וקיבלו החלטה. הגידול באנטישמיות במדינות מסוימות שמייצר קושי ופחד לקיים חיים יהודיים משחק תפקיד. כל יהודי צרפת ובלגיה לא יברחו לכאן מחר, אבל סדרת אירועי טרור או מאפיינים שיגרמו לפחד לחיות חיים יהודיים יוכלו להשפיע".

הסוכנות מנהלת את קרן נפגעי הטרור והפדרציה של צפון אמריקה שגייסה הרבה כסף. איך אתם עוזרים בהחלטה כיצד לפזר את הכסף בין הצרכים והגופים אחרי אירוע כזה קשה?

"אני מפרידה בין תנועת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, שם גויסו מעל 750 מיליון דולר, לבין הסוכנות היהודית שהיא גוף שנמצא בתווך בין הקהילות היהודיות בעולם. אנחנו גוף שמגייס וגם מבצע ולכן אנחנו לא פועלים כגוף שמקצה גראנטים לעמותות גופים אלא פועל במקומות שיש לו התמחות, כמו הקרן לנפגעי טרור- אופרציה במצבי חירום שנולדה אחרי האינתיפאדה השנייה ותפקידה לתת מזור ומענה מידי לכל אדם שנפגע ממתקפת טרור, עם קריטריונים ציבוריים ברורים. אנחנו מלווים כל משפחה שלוש שנים עם סל שיקומי לטיפולים וסיוע לנפגעים. בכל 20 שנות קיומה הקרן סייעה ל-9,000 משפחות עד ה-6 באוקטובר. מה-7 באוקטובר עד היום סייענו למעל 8,000 משפחות שהוגדרו כנפגעות טרור ואני מעריכה שזה יגיע ל-10,000".

מה זה אומר סל שיקום?

"אנחנו עובדים בסנכרון עם מערכות הרווחה והשיקום ברשויות ובבתי החולים, מרכזי החוסן וביטוח לאומי. נותנים מענק מיידי של 4,000 שקל להוצאות. יש פרוטוקול שמגדיר על פני שלוש שנים סל שיקום שמאפשר לקבל טיפולים משלימים. אנחנו באים למלא את החלל. חרבות ברזל יצרה היקף בלתי נתפס של אנשים וצרכים. הקרן התרחבה דרמטית והופכת להיות כלי מרכזי במה שנעשה בשנים הקרובות".

יש לכם גם קרן לעסקים קטנים?

"הפעילות שלנו נעשית גם במימון שמגיע ממגביות של קרן היסוד ברחבי העולם וגם מקרנות ותורמים פרטיים. העסקים הקטנים שנפגעו מהמלחמה צריכים להיות מסוגלים לעמוד חזרה על הרגליים ושתהיה איזושהי הכנסה ויציבות בחיים. הרבה מהתושבים בנגב המערבי ובצפון ומשרתי מילואים שמתפרנסים מעסקים קטנים וזעירים, לא באזור העסק שלהם ובסיס הלקוחות נעלם. אנחנו מעניקים סיוע וליווי לקבל חזרה שליטה ביכולת להתקיים כלכלית".

זו לא אחריות של הממשלה? למה התפזרתם לנושא של עסקים קטנים?

"כחלק מהחיזוק שלנו של אוכלוסיות הפריפריה אנחנו מעל 30 שנה עוסקים בליווי וסיוע לעסקים כדי לייצר חוסן ויציבות, ובזמן חירום מרחיבים ומדייקים. בוודאי שהאחריות היא של הממשלה, אבל איפה היא? הממשלה בסוף תהיה הגורם שיעזור לאנשים לחזור לפסים של ניהול עסק משגשג או מעבר למקור הכנסה אחר, ואנחנו גלגל הצלה עד שהממשלה תיכנס. סיפקנו מענק מינימלי למעל 1,800 עסקים בשדרות, אופקים והעוטף, עד שיבינו איך למצות את הזכויות שלהם מהממשלה. תפקידה של הפילנתרופיה הוא למלא חלל זמני עד שנכנס הגורם הממסדי – הממשלה, שבוודאי שהאחריות היא עליו. גם בהלוואות, במקומות שהמערכת הפיננסית הרגילה רואה סיכון אנחנו רואים סיכוי! זו אחריות תאגידית מטעם העם היהודי, מתוך ערך של ערבות הדדית".

יכול להיות מודל שפילנתרופים משקיעים בעסקים, כמו אג"ח חברתי או חממה?

"יש לנו פלטפורמה Spark IL שמעמידה הלוואות ללא ריבית וביטחונות לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו. את הון ההלוואות אנחנו מגייסים מהציבור בישראל ובעולם. אנחנו מציעים להם להיות מלווה חברתי. להיכנס לקרוא סיפורים של עסקים מהעוטף ואנשי מילואים ולהעמיד להם זמנית סכום כהלוואה. כשהם יחזירו את ההלוואה אנחנו נחזיר את הכסף או שיחליטו לתת לעוד עסק".

מה החוויות של אנשים מקהילות יהודיות בעולם בתקופת גל האנטישמיות בעקבות מה שקורה כאן?

"המחקרים שמגיעים מארה"ב ואירופה מאוד מדאיגים. ראשית זה מייצר חרדה לקיים חיים יהודיים, אנשים מורידים סממנים כמו כיפות או מגן דוד ופוחדים לפקוד מוסדות יהודיים. זו אחריות של מדינת ישראל ושלנו להבטיח ביטחון וחוסן בכל קהילה יהודית ויש לנו קרן ביטחון מיוחדת שמספקת גם בשגרה אמצעים פיזיים למיגון מוסדות קהילה. מאז חרבות ברזל נתנו מעל 1.5 מיליון דולר למעל 500 מוסדות קהילה למיגון. הציר השני המדאיג יותר זו האווירה המתלהמת שיש ברשתות החברתיות ובקמפוסים ואנחנו מציידים אותם בכלים חינוכיים ובנרטיבים. יש לנו 500 שליחים בעולם שנמצאים במוסדות קהילתיים ובתי כנסת ומאה מתוכם בקמפוסים. מה-7 באוקטובר הם פרסמו מעל 70 אלף פוסטים כדי להציף את הנרטיב האחר של ישראל שהגיעו למעל 8 מיליון איש. הדבר הנכון לעשות הוא לקחת יותר הון אנושי ישראלי ולאפשר לו לבוא במגע עם ציבור כללי ויהודי ברחבי העולם, לצייד בכלים ולאפשר להשפיע דרך הסיפור האישי".

"אם אנחנו רוצים שעוד 10-15 שנה יהיה ציבור יהודי בעולם שישראל תהיה חשובה לו וגם הוא יתגייס מהיום למחר צריך לחנך מגיל צעיר. מה שמדינת ישראל צריכה לעשות היום ברמה של מהלך לאומי זה להבטיח שכל המחנכים בעולם היהודי שפוגשים ומעצבים את הצעירים מגיל 7 ועד 18, יקנו להם יכולת וגאווה להגיד אני תומך בישראל וישראל חשובה בזהות היהודית שלי".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.