מישהו הפסיק את הזרם: כשל ניהולי במשק החשמל

בעיצומו של יום שישי לוהט, שבו טיפסו הטמפרטורות באזורים שונים בארץ אל מעל רף ה־40 מעלות, נאלצו כ־300 אלף ישראלים להתמודד עם הפסקות חשמל יזומות. המזגן בבית הושבת, ובין לבין נקראו האזרחים לדחות שימוש במכשירי חשמל לא חיוניים, כדי להקל את העומס הכבד על רשת החשמל.

תחזית מזג האוויר הייתה ידועה מראש וצריכת החשמל כלל לא שברה שיאים. יום שישי מאופיין בביקוש נמוך יחסית לחשמל בהשוואה לאמצע השבוע שבו מפעלים גדולים זוללים אנרגיה. אז איך בכל זאת הגענו למצב של ניתוקי חשמל במהלכו של החום הכבד? "כלכליסט" עושה סדר במה שמסתמן ככשל ניהולי המצטרף לשנים ארוכות של אי־היערכות להתמודדות עם גידול הביקוש לחשמל, הנלווה לגידול האוכלוסייה המהיר בישראל.

מה גרם להפסקות החשמל?

ברמה הפשוטה ביותר — לא היה מספיק חשמל לכולם.

בניגוד למוצרים אחרים, במשק החשמל, נכון להיום, לא ניתן לייצר מלאי חשמל ולצרוך אותו כאשר יש תקלות ביחידות ייצור חשמל מסוימות, או בזמן תחזוקה של חלק מהתחנות. בשל כך במשק החשמל צריך לדאוג ליכולת ייצור גבוהה יותר. בשנים האחרונות יכולת הייצור הנוספת בישראל הלכה ונשחקה בשל הגידול בביקוש לחשמל בשיעור של כ־3.5%-3% בשנה. זאת במקביל לעיכובים בהקמת תחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי והתקדמות איטית בכניסת אנרגיות מתחדשות.

איך השתבשו המערכות?

על אף מזג האוויר החריג ביום שישי, מדובר בסוף שבוע, כשבאופן מסורתי הביקוש לחשמל נמוך יותר מאשר באמצע השבוע. ואכן, בשעות השיא הביקוש לחשמל היה פחות מ־12 ג'יגה־ואט (12 אלף מגה־ואט). לא מדובר בביקוש שיא. בסוף אוגוסט האחרון, הגיע הביקוש לחשמל בשעות השיא ליותר מ־14 אלף מגה־ואט. יחידות החשמל בישראל יכולות לייצר יותר מ־15 ג'יגה־ואט שעה.

מחדל הפסקות החשמל: במלוא האנרגיה מכישלון לכישלון תוכניות להתייעלות אנרגטית, שהיו יכולות לצמצם את הביקוש לחשמל, בוטלו, או שתקציב שהוכרז עבורן לבסוף לא הוקצה בפועל שני אשכנזילכתבה המלאה

אף שהדרישה לחשמל לא שברה שיאים, ביום קריטי אחד, שיבושים נרשמו במשק החשמל בשפע. בתחנת הכוח דליה, תחנה פרטית לייצור חשמל, נרשמו תקלות, וכך גם בתחנת הכוח אשכול, שבה יחידה מתוך ארבע הושבתה. למרות תחזית מזג האוויר, נגה - החברה המנהלת את מערכת החשמל — לא הורתה לחברת החשמל להפעיל שתי יחידות פחמיות בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ובאורות רבין שבחדרה. יחידה אחת ברוטנברג בשיפוץ (לפי לוח זמנים שהגדירה נגה) ואחרת לא פעלה. כאשר ההוראה ניתנה, בחברת החשמל עדכנו את נגה שהכנסת היחידות הפחמיות לתפוקה תארך 40 שעות.

איזה גורם אחראי לתוצאות הקשות?

בחברת החשמל מפנים אצבע מאשימה לחברה המנהלת את מערכת החשמל (נגה), שמתוקף תפקידה מורה לחברת החשמל כיצד לנהל את סדר ההפעלה של תחנות הכוח. לדברי מאיר שפיגלר, מנכ״ל חברת החשמל, ״הדרישה לחשמל לא הגיעה לשיא. מה שראינו זה ניהול כושל של משק החשמל. יחידת ייצור מספר 4 באורות רבין לא פעלה, כי נגה לא הנחתה את חברת החשמל להפעילה. היקף הייצור שלה - 370 מגה־ואט. באשקלון לא נתנו לנו הוראה להפעיל את יחידה מספר 1 שהייתה אמורה לספק 557 מגה־ואט. זאת יחד עם התקלות שהיו בחגית וגם תקלה חלקית ביחידה מספר 1 באורות רבין. בהתחשב בכל אלה, רמת החסר עמדה על כ־500 מגה־ואט בלבד ועלתה לכ־800 מגה־ואט. אם היו נותנים את ההנחיה להפעיל את יחידה מספר 1 באורות רבין ויחידה 1 ברוטנברג, אף אחד לא היה מרגיש בחסר בחשמל. רק בסביבות 20:00 קיבלנו הוראה להתניע את היחידות הפחמיות בשבת בלילה, כשבשבת הטמפרטורה כבר ירדה בכ־10 מעלות והפעלת יחידות פחמיות לוקחת כ־36 שעות".

בנגה לוקחים אחריות על האירוע, אך תוקפים את חברת החשמל והופכים את האירוע שבו נותרו האזרחים ללא חשמל, לקרב האשמות. סמי תורג'מן, יו"ר נגה, אמר כי "בשישי היה אירוע חריג. נלמד ונפיק את הלקחים, ונצטרך ללמוד לתת מענה טוב יותר בהמשך. חברת החשמל מתעכבת בהקמה של יחידות 70-80, שהקמתן יכולה הייתה למנוע את האירוע. חברת החשמל קיבלה הנחיה ביום רביעי בבוקר להפעיל את רוטנברג 1 שסיימה הסבה לגז ב־500 מגה־־ואט. הם טענו שלא יצליחו״.

בחברת החשמל טוענים שאכן התקבל מייל הנחיה ביום רביעי בצהריים, אך הוא לא כלל את ההפעלה של היחידה ברוטנברג כפי שטוען יו"ר נגה סמי תורג'מן, אלא רק הנחיה להפעלה של שתי יחידות ייצור נוספות.

מי מנהל אירועי קיצון?

הכשל הניהולי הצטרף גם למצבים אובייקטיביים הדורשים תכנון מתכלל. בימים חמים במיוחד ישנה ירידה בהספק הגז הזמין שכן טמפרטורה גבוהה במיוחד משפיעה לרעה על ביצועי טורבינות גז. להערכת חברת חשמל, במהלך הקיץ ישנה ירידה של כ־10% הספק אפקטיבי. לכך הצטרפה גם ירידה בתפוקת האנרגיות המתחדשות הפוחתת במצב של עננות - מצב ידוע מראש, הדורש תכנון. שיעורן בישראל אמנם אינו גבוה (כ־10%), אך הן פועלות ללא אגירה המאפשרת להתגבר על מחסור בשעות קושי. בנוסף, שריפות גרמו להשבתה של כבלי רשת בדרום, שכן הן בערו תחתיהם.

חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים אינם יכולים להחליט על הפעלת תחנות כוח על דעת עצמם, ללא הנחיית ניהול המערכת של נגה. על פי הערכות חברת נגה, לא היה צורך בהפעלה של יחידות נוספות הפועלות על פחם. אלו תחנות יקרות ומזהמות - אחת ברוטנברג ואחת באורות רבין. יחדיו ליחידות יש יכולת הספק של 945 מגה־ואט מה שהיה מאפשר להתגבר על המשבר שהיה בשישי שברגעי השיא הגיע למחסור של 800 מגה־ואט. הפעלת יחידות ייצור חשמל הפועלות בפחם לוקחת כ־40 שעות, כך שגם כשבנגה הנחו את חברת החשמל להפעיל את היחידות הפחמיות, ביום שישי בשעה 19:00 לא הייתה מונעת את המשבר.

למה אין מספיק תחנות כוח?

לא רק נגה אחראית למחסור המיידי בחשמל. עד שנת 2035, כך לפי תוכנית הפיתוח של חברת נגה, יצטרכו לבנות בישראל עוד כ־7 תחנות כוח או יחידות ייצור חדשות לחשמל. כיום נבנות שתי תחנות כוח חדשות בחדרה על ידי חברת החשמל שאמורות להיות התחנות היעילות והמתקדמות ביותר בישראל. בין חברת החשמל לחברת המייצרת את הטורבינות, ג'נרל אלקטריק (GE), יש חילופי האשמות נמשכים, והקמת היחידות החדשות ממשיכה להתעכב. בניגוד לתחנות הפחמיות הדורשות יומיים עד שלושה להפעלתן, לתחנות המתוכננות להפעלה על ידי גז טבעי יידרשו מספר שעות בודדות.

בהסתכלות ארוכת טווח, גם לממשלות ישראל בשנים האחרונות יש אחריות לא קטנה למחסור בחשמל במדינת ישראל. ביום שישי האשים שר האנרגיה ישראל כץ את הממשלה הקודמת במשבר, בכך שלא אישרו את ההקמה של תחנות הכוח החדשות. ואכן, בשבוע שעבר אישרה בממשלה הקמה של שתי יחידות ייצור חשמל חדשות, מתוך 4 שעלו להצבעה. אחת מהתחנות שלא אושרה (ריינדיר), ממתינה לאישור משנת 2019, הרבה לפני תקופת הממשלה הקודמת - שלא אישרה גם היא את התחנה.

כמה עלו לנו הפסקות החשמל?

לפי אומדנים שערך הכלכלן הראשי של BDO, חן הרצוג, עבור "כלכליסט", העלות של המחסור בחשמל ביום שישי עומדת על כ־150 מיליון שקל. העובדה כי גל החום ארע ביום שישי ולא ביום עבודה רגיל מנעה משבר חמור בהרבה. אם אירוע המחסור בחשמל שקרה אתמול היה מתרחש ביום עבודה היה נוצר מחסור כבד עוד יותר בחשמל שהעלות שלו הייתה מגיעה לכחצי מיליארד שקלים. התחשיב משקלל עלויות אי־אספקה וניהול ביקושים וכן עלות שימוש עודף בסולר, לפי ניתוח נתוני נגה ואומדני BDO.

באיזה קצב ישראל צועדת למשבר אנרגטי?

כן. כבר כמה שנים שדרגי המקצוע ומומחים בתחום מזהירים מכך ששחיקת הרזרבות במשק החשמל יובילו למחסור באספקת החשמל בימי שיא. בראיון שערך יו"ר חברת ניהול המערכת סמי תורג'מן עם "כלכליסט" בשנה שעברה, ציין כי ללא אישור הקמה של תחנות כוח חדשות ישראל מתקרבת לקו האדום בכל הקשור לאספקת החשמל.

אלא שישראל אף כושלת במעבר לאנרגיה מתחדשת. התחום מתנהל בעצלתיים, תוך התמודדות עם חסמים רבים. מקדנציה לקדנציה מוקמות ועדות מנכ״לים או צוותים ממשלתיים לפתירת החסמים וקידום הנושא, אך ישראל מדדה מאחורי העולם ובשטח יזמים נאלצים להתמודד עם רשת חשמל מיושנת שלא מאפשרת חיבור מתקנים שכן שדרוגה מתמהמה ולא עומד בלוחות הזמנים ובאסדרות ממשלתיות שאינן מאפשרות קידום מהיר של התחום. לשם השוואה, התקנות האנרגיה המתחדשת בעולם הגיעו בשנת 2022 לשיא חדש, וההשקעה העולמית בהן חצתה לראשונה את ההשקעה במקורות אנרגיה מזהמים. בשטח, באיחוד האירופי לדוגמה, רוח ושמש סיפקו שיא של 22.3% מהחשמל בשנת 2022, יותר מגז (19.9%) או מאנרגיה גרעינית (21.9%), וללא חישוב של מקורות אנרגיה נוספים דוגמת חשמל הידרואלקטרי.

מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר (מימין) ויו"ר נגה - החברה לניהול מערכת החשמל סמי תורג'מן. האשמות הדדיות | צילומים: יובל חן, גיל נחושתן

מה גרם למזג האוויר הלוהט?

שיאי טמפרטורה לחודש יוני נשברו ביום שישי ברחבי הארץ עם 40 מעלות ברחבי הארץ. בתחנות רבות במישור החוף נחצה רף טמפרטורה זה - למשל בבית דגן נשקה הטמרפרטורה ל־43 מעלות, ובבקעה התפתחו טמפרטורות של כ־45 מעלות. הסיבה היא שקע שרבי שגלש לישראל מאזור מצרים. במקביל כיסה את האזור ענן אבק וחול שהוביל לשיבושים, יחד עם גשם, סופות ברקים וכ־200 שריפות ברחבי הארץ.

לאן מוביל המשבר האקלימי בעתיד?

ישראל הולכת ומתחממת והעתיד הקרוב אינו צופן מגמת התקררות. אם הטמפרטורה הגלובלית עלתה עד כה בכ־1.1 מעלות בהשוואה לעידן הטרום־תעשייתי והשאיפה העולמית היא לבלום את ההתחממות במעלה וחצי בממוצע. בישראל הטמפרטורה כבר עלתה ב־1.6 מאז שנות ה־50, וגלי חום שהיו מופיעים אחת לחמישה עשורים, הפכו נפוצים כיום פי 5 בהשוואה לשנות השישים. החום הכבד גובה חיי אדם מדי שנה. אילו מדינות העולם יכשלו ולא יבלמו את ההתחממות, הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה ב־4.4 מעלות עד סוף המאה, ו־60% מהימים במחוזותינו עלולים להיות "חמים". המגמה היא ברורה: ימי שישי חמים דוגמת האחרון אינם מחזה נדיר, אלא יום־יום שיש להיערך אליו בקפידה.

״בשבועות האחרונים פקדו את ישראל מספר אירועי מזג אוויר קיצוניים שכללו שיטפונות שלא במועדן, סופות חום וגלי חום״, אומר ד״ר עמיר גבעתי המנהל המדעי בחברת ״ניהול משאבי סביבה״ והחוג למדעי סביבה, באוניברסיטת תל אביב. ״שנת 2023 צפויה ימשיך להתאפיין באירועי קיצון עקב תופעת האל ניניו שהולכת ומתעצמת באוקינוס השקט וצפויה להשפיע גם עלינו בסתיו הקרוב בדמות תופעות של הצפות ושיטפונות״.

כיצד ישראל נערכת להתמודד עם השינויים?

ישראל כושלת בהיערכות להתמודדות עם משבר האקלים בשלל הזירות. למרות גודלה הקטן, ישראל פולטת גזי חממה בהיקף דומה למדינה בגודל בינוני. לפני כשנתיים, קבע מבקר המדינה כי התקדמותה של ישראל בזירות אלה נעה בטווח ״שבין פיגור לאפס״, ומאז לא הרבה השתנה.

למרות שישראל הציבה יעד שאינו נחשב שאפתני ל־30% אנרגיה מתחדשת ב־2030, לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בשנה זו רק 19% מהחשמל בישראל ייוצר באמצעים נקיים. מלבד ההשפעות האקלימיות, דוח ה־OECD האחרון הזכיר כי זיהום האוויר בישראל חורג מהמלצות ארגון הבריאות העולמי, ובשל כך מוצאים את מותם כ־2,500 אנשים בשנה.

לישראל אין תוכנית מתכללת ומתוקצבת להתמודדות עם המציאות המשתנה, אך יש ערימה גדולה של החלטות ממשלה לא מבוצעות. לפי מבקר המדינה, ל־84% מהגופים הציבוריים אין תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת.

מי עוד הושפע?

במשק המים הושבתו באופן יזום שלושה מתקני התפלה למשך כמה שעות בשל הצריכה הגבוהה שלהם. חברת מקורות הפעילה חלק מתוכניות החירום שלה, כך שלא היה חשש לאספקת המים. יש לציין שמשק המים הוא צרכן גדול של חשמל - ומקורות עצמה היא צרכנית החשמל הפרטית הגדולה בישראל.

גם רשתות התקשורת נפגעו מהפסקות החשמל ביום שישי. על אף שברוב המקומות יש גנרטורים לגיבוי במקרה של הפסקת חשמל, נרשמו כמה מקרים של נפילות תקשורת ברחבי הארץ.