איך יצליחו הקרנות הכספיות החדשות להתחרות בפיקדונות?

הלחץ והביקורת על הבנקים בנושא הריבית בפיקדונות ובחשבונות העו"ש גוברים. מי שעוד לוקחת חלק בעניין היא רשות ניירות ערך. כפי שנחשף ב"כלכליסט", הרשות מבקשת לקדם השקה של קרן כספית מסוג חדש, כך שתוכל להתחרות בצורה טובה יותר בפיקדונות הבנקים מאשר הקרנות הכספיות כיום.

ההחלטה לקדם מוצר חדש מסוג קרנות כספיות נעשית על רקע התשואה העודפת שקרנות אלה משיגות. ברשות ני"ע מצאו כי אם אותם 486 מיליארד שקל שהוזרמו לפיקדונות בתקופה שבין אפריל אשתקד ועד פברואר האחרון היו מושקעים בקרנות כספיות, הציבור היה נהנה מעודף תשואה של יותר מ־1%, כלומר 5.12 מיליארד שקל אחרי מס (לקרנות הכספיות יש גם יתרון מס על פני הפיקדונות בתקופה של אינפלציה). על אף פער התשואות, חלקן של הקרנות הכספיות בחסכונות הציבור קטן: היקף הקרנות הכספיות הוא כ־80 מיליארד שקל, לעומת קרוב ל־1.9 טריליון שקל הנמצאים בפיקדונות ובעו"ש.

במהלך הנוכחי מנסה הרשות להסיר חסמים הקיימים כיום בקרנות הכספיות, בתקווה שאלו יצליחו להתחרות טוב יותר בפיקדונות. ראשית, הקרן לא תהיה נזילה ברמה יומית, אלא בדומה לפיקדונות יוגדר מראש לכמה זמן ייסגר הכסף. כך הקרן תוכל לנהל טוב יותר את נזילותה, ולא להיות תלויה בפדיונות וגיוסים יומיומיים, ולכן תוכל להציג למשקיעים מראש את התשואה הצפויה להם מההשקעה בקרן, מה שיאפשר השוואה נוחה יותר לפיקדונות. שנית, בעוד כיום נדרש רישיון לייעוץ השקעות כדי לשווק קרן כספית, הרי שהרשות מתכוונת לפטור את הקרנות הכספיות (הקיימות והחדשות) מרישיון כזה. כל גוף פיננסי שמפוקח על ידי רשות ני"ע יוכל להפיץ את הקרנות. המשמעות היא שגם פקידי הבנקים, חברי בורסה וחברות פינטק למיניהן שיקבלו רישיון מהרשות, יוכלו לשווק את הקרנות הכספיות.

זוהי הסרת חסם משמעותי, שכן כיום שיווק הקרנות הכספיות תלוי רוב ככולו ביועצי ההשקעות בבנקים, וכדי להיות לקוח מיועץ בבנק צריך להיות בעל תיק ני"ע של לפחות כמה עשרות אלפי שקלים (ובחלק מהבנקים אף למעלה מכך), כך שבפועל חלקים גדולים בציבור אינם מיועצים בבנקים, ולכן אין להם דה פקטו גישה לקרנות הכספיות.

כבר לפני כעשור ניסו ברשות לייצר מוצר חדש שיתחרה מול הפיקדונות בבנקים. מדובר היה בקפ"מ, קרן פיקדונות ומלוות, שהייתה פטורה מחובת ייעוץ. תיקוני החקיקה עברו וניתן היה להשיק את המוצר, אך אף מנהל קרנות לא הרים את הכפפה והמהלך נכשל.

ברשות מקווים שהפעם התוצאה תהיה שונה. לפני עשור הריבית הייתה אפסית, כך שפוטנציאל התשואה בניכוי דמי הניהול היה נמוך למדי, זאת בעוד כיום הריבית במשק היא 4.75%. התקופה כיום גם יותר דיגיטלית ועם שחקנים חדשים שנכנסים לשוק בתחום הפינטק, בעוד לפני עשור אפשרות ההפצה הייתה רק דרך הבנקים. שנית, את הקפ"מ היה ניתן לסגור לתקופה של שבוע, הפעם תינתן אפשרות לסגור את הקרן לתקופה של עד שנה, מה שיאפשר גמישות גבוהה יותר בתמהיל הנכסים. אולם האם אכן זה יספיק והפעם זה יהיה שונה?

משיחות עם חלק ממנהלי הקרנות עולה כי יש בכוונתם להשיק מוצרים שכאלו (בניגוד לקפ"מ שאף מנהל קרן לא רצה להשיק). עם זאת, חלקם עדיין מביעים ספק עד כמה מוצר זה יצבור תאוצה.

"אין ספק שקיים פוטנציאל שוק של מאות מיליארדי שקלים. אולם השאלה היא האם הקרנות אכן יצליחו לגייס סכומים כאלה", אמר ל"כלכליסט" אחד ממנהלי הקרנות. החסם הראשון הוא סוגיית דמי הניהול. כיום דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוכים למדי ועומדים על 0.2%-0.1%, כאשר מתוך סכום זה הקרנות משלמות למפיץ הקרן 0.1% (לעומת כ־0.25% בממוצע שמקבלים סוכני ביטוח שמפיצים קופת גמל להשקעה). לדברי בכיר בענף, "אין כיום מספיק בשר כדי לחלוק בו עם המפיץ". דמי הניהול הנמוכים נובעים מכך שעד לפני שנה התשואה בקרנות הכספיות הייתה אפסית. כיום התשואה בקרנות יכולה להגיע ל־4.5%, כך שעקרונית אפשר להעלות את דמי הניהול לכ־0.3%, מה שישאיר יותר מרווח לתגמול גם למפיצים, ועדיין יספק למשקיעים תשואה עודפת לעומת הפיקדונות. אולם כאן נכנס אלמנט מתורת המשחקים: מי ממנהלי הקרנות ימצמץ ראשון ויעשה העלאה משמעותית כזו בדמי הניהול, ובכך יסתכן שלא רק שלא יגייס, אלא גם יפדו ממנו נכסים.

סוגיה נוספת היא ההפצה. אמנם רשות ניירות ערך מסירה חסם משמעותי בכך שהיא פוטרת את המוצר מחוק הייעוץ אולם זה עדיין לא מבטיח הצלחה. עם כל הכבוד לחברות הפינטק, הגורם הדומיננטי ששולט בניתוב הכספים השוטפים של הציבור הם הבנקים.

לבנקים אין אינטרס להפיץ את הקרנות הכספיות החדשות, שכן ההכנסות שלהם מכך נמוכות מאוד לעומת ההכנסות מניתוב הכספים לפיקדונות. הבנק מקבל עמלת הפצה של 0.1% ממכירת קרן כספית. לעומת זאת, ככסף שמופקד בפיקדון יכול לשמש כמקור למתן הלוואות בריבית נאה, או שאפשר להפקיד אותו בבנק ישראל ולקבל את ריבית בנק ישראל על רוב הסכום.

ברשות מודעים לכך שלבנקים אין אינטרס לשווק את הקרנות ולכן מגבשים תוכנית עם בנק ישראל שתאלץ את הבנקים להציג את הקרנות הכספיות ללקוחות הן על ידי הפקיד והן בערוצים הדיגיטליים של הבנק בצורה ברורה ובולטת.

בעבר, כאשר בוצעו שינויים בחקיקה ליצירת הקפ"מ, הרשות ביקשה להכניס סעיף שיחייב את פקיד הבנק להמליץ ללקוח על קפ"מ אם הריבית בו גבוהה לעומת הפיקדון, אלא שסעיף זה ירד לבסוף בלחץ הבנקים. לכן, חשוב לוודא שבתהליך החקיקה הפעם זה לא יקרה.

גורמים בשוק ההון שמכירים היטב את המערכת הבנקאית מעריכים כי הבנקים יעשו ככל שביכולתם כדי להעדיף מכירה של פיקדון ללקוח על פני קרן כספית, ולכן הדרך הטובה להתמודד עם הסוגיה הזו היא להרחיב עוד יותר את מעגל הגופים שיוכלו לשווק את הקרנות הכספיות. כרגע הרשות מציעה שרק גופים שמפוקחים על ידיה יוכלו לשווק זאת, אולם ראוי להרחיב זאת גם לגופים שמפוקחים על ידי רגולטורים פיננסיים אחרים כמו סוכני ביטוח וחברות כרטיסי אשראי. לחברות כרטיסי האשראי יש גישה וממשק לרוב הגדול של משקי הבית. מאחר שאין להן מוצרים מתחרים ושיווק מוצר שכזה גם יאפשר להן גישה למידע נוסף על הלקוח, הן עשויות לגלות עניין בכך ולהיות זרוע משמעותית בהפצת המוצר.

ועדיין, גם אם מחסום ההפצה יפוצח, יש עוד דרך שהבנקים יוכלו להילחם במוצר זה: עיקר הנכסים של הקרנות הכספיות הם בפיקדונות. בזכות היתרון לגודל, המוסדיים נהנים מריביות גבוהות יחסית לעומת הבנקים. אולם אם הבנקים יזהו שהקרנות הכספיות מהוות איום מהותי על פעילות הפיקדונות למשקי הבית, הם יוכלו לשחוק את הריבית שהם מציעים למוסדיים בפיקדונות אלה, ובכך תפחת התשואה העודפת של מוצר זה על פני הפיקדונות למשקי בית.

בענף הקרנות מציינים שהעובדה שהקרנות הכספיות החדשות יצטרכו להציג מראש תשואה חזויה צפויה להגדיל עוד יותר את היקף האחזקה שלהן בפיקדונות, שכן זהו מכשיר שבו התשואה מובטחת מראש. לעומת זאת, ברכישת ניירות ערך אחרים מאתגר יותר למנהל הקרן להתחייב מראש על תשואה, שכן הוא לא יודע באיזה מחיר ירכוש את אותו ני"ע. זו סוגיה מהותית בחלק מניירות הערך שרוכשות הקרנות הכספיות כמו הנע"מ (ניירות ערך מסחריים), שבהם הנזילות נמוכה. כלומר, ההשפעה של הבנקים על התשואה בקרנות הכספיות החדשות עשויה להיות גבוהה יותר מהשפעתם על הקרנות היום.

בשורה התחתונה, "על הנייר" נראה כי יש פוטנציאל לא מבוטל לקרנות הכספיות החדשות, והמהלך לקדם אותן חיובי. אולם סיכויי ההצלחה של קרנות אלה תלויים במידה רבה בבניית המוצר בצורה חכמה שתפתור בעיקר את חסם ההפצה של הבנקים.