הממשלה נחושה לקדם את החוק למעקב אחרי חשבונות בנק

במגזר העסקי ובמערכת הפיננסית דרוכים לקראת דיון מהותי שייערך מחר בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. מדובר בהצעת חוק ולפיה רשות המסים תקבל מידע פיננסי באופן שוטף על חשבונות עסקיים בארץ, וכן תוכל לקבל מידע על לקוחות פרטיים לפי חתכים שונים שהיא תגדיר. מדובר בבסיס מידע אדיר, שיעניק כוח משמעותי לרשות המסים, ושמטרתו להילחם בהון השחור בישראל.

הצעה זו הייתה חלק מחוק ההסדרים, ויצאה ממנו לאחרונה בעקבות עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת בעניין. היות שמדובר בהצעת חוק שנויה במחלוקת, עם השלכות בנושאים הקשורים לשמירה על הפרטיות, קיבלה ועדת הכנסת את עמדת הייעוץ המשפטי והחליטה לפצל אותו ולהעבירו בתהליך של חקיקה נפרדת. כבר מחר, עוד טרם חזרה הכנסת מהפגרה, תקיים ועדת החוקה דיון בנושא לצורך קידום הליך החקיקה.

המידע שיעבור לרשות המסים יאפשר לה לנטר טוב יותר תנועות כספים, הן במגזר העסקי והן בפרטי, ולייצר בכך הרתעה מפני העלמות מס, ולשפר את גביית המס. בחוק ההסדרים נכתב כי המהלך צפוי להניב לממשלה כ־100 מיליון שקל ב־2024, ו־800 מיליון שקל בשנה לאחר הטמעה מלאה של החוק.

הלחץ של משרד האוצר בשיפור גביית המסים התחדד בתקופה האחרונה לאור ההאטה המסתמנת במשק, שכבר התבטאה בירידה בהכנסות ממסים של 4.4% ברבעון הראשון של השנה. באחרונה נשמעו חששות כי הצפי להמשך הירידה בהכנסות ממסים עלול אף להביא לפתיחה מחדש של תקציב המדינה הנמצא בהליך אישור בימים אלה. בכל אופן, הצורך בשיפור גביית ההכנסות ממסים בתקופה זו נותן רוח גבית לקידום מהיר של החוק הזה.

גורמים במערכת הפיננסית העריכו כי קיים סיכוי טוב שהצעה זו תעבור הפעם, היות שמי שעומד בראש ועדת החוקה הוא ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), חבר מפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואחד ממקורביו.

זאת ועוד, לאור האגרסיביות שהפגין רוטמן בקידום ההפיכה המשטרית במושב הכנסת הקודם, חוששים גורמים המתנגדים להצעת החוק הזו כי הוא לא יהסס לקדם במהירות גם את ההצעה הזו על אף היותה שנויה במחלוקת. מנגד, ייתכן שרוטמן הסיק מסקנות מאירועי המושב הקודם, ואולי הבין שקידום אגרסיבי של חקיקה בנושא רגיש עלול דווקא להביא להקפאתה.

לפי הצעת החוק, גופים פיננסיים (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, בתי השקעות ועוד) יידרשו להעביר לרשות המסים מידע בנוגע לפעילות הפיננסית של לקוחותיהם. ההצעה נחלקת לשני חלקים: העברה שוטפת של מידע, ולפיו כל גוף פיננסי יצטרך להעביר לרשות המסים פעמיים בשנה מידע על חשבונות הבנק של המגזר העסקי - הסכום שנכנס והסכום שיצא מהחשבונות.

החלק השני של ההצעה, והבעייתי יותר, הוא שלרשות המסים תהיה סמכות לדרוש מגופים פיננסיים ובראשם הבנקים להעביר מידע על לקוחותיהם, כאשר הפעם מדובר גם בלקוחות פרטיים. דרישת המידע תיעשה לפי תבניות, כלומר בקשת מידע על חשבונות לפי מאפיינים מסוימים ובהתאם לסימנים מחשידים. כך, לדוגמה, הרשות תוכל לבקש מהגופים הפיננסיים נתונים על אנשים שמקבלים כספים בהיקף חריג באמצעות אפליקציות תשלומים.

בהצעת החוק אמנם נקבעו מנגנונים להגבלה על הכוח האדיר הזה כמו הצורך באישור ועדה מיוחדת ואישור היועמ"ש לממשלה בקבלת המידע, בנוסף הוגבל מי יהיו הגורמים ברשות המסים שייחשפו למידע, ומה משך הזמן שהמידע יישמר, אולם עדיין ההצעה הזו מעוררת לא מעט ביקורת וחששות, ולא בכדי עד היום לא הצליחו באוצר להעביר אותה.

באוצר ניסו לקדם את ההצעה ב־2015, כבר אז היא הייתה בחוק ההסדרים, פוצלה ממנו להליך חקיקה רגיל, ונפלה בעקבות התנגדויות מגורמים משפטיים שונים ובמרכזם הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט, שבמסגרתה נידון החוק.

ברשות המסים ביצעו ניסיון נוסף במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2022-2021. בסופו של דבר במשרד האוצר, שאז עמד בראשו אביגדור ליברמן, החליטו לא לקדם את החקיקה, ואולם היא חזרה לאחרונה שוב בחוק ההסדרים הנוכחי.

כאמור, היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק ביקשה שההצעה הזו תצא מחוק ההסדרים ותעבור בחקיקה רגילה. בנימוק נכתב מטעם הייעוץ המשפטי לכנסת: "זהו הסדר שמעורר קשיים של ממש, שיש ללבן בצורה רחבה ומעמיקה. בין יתר הקשיים שההסדר המוצע מעורר: פגיעה בסודיות הפיננסית, יצירת פרופיילינג של קבוצות שונות של אזרחים, ויצירת רגולציה כפולה ומשולשת על הגופים הפיננסיים".

בוועדת הכנסת קיבלו את עמדת היועמ"שית, והחליטו כי הסעיפים יעברו הליך חקיקה נפרד מחוק ההסדרים. אלא כאמור במערכת הפיננסית הופתעו, שכבר כעת מתחיל הליך החקיקה. גורמים בסביבת משרד האוצר ורשות המסים דוחים את הטענות לפגיעה בפרטיות. לדבריהם, קבלת המידע על המגזר העסקי היא לגיטימית, שכן כיום מחויבים עסקים לדווח על הכנסותיהם והוצאותיהם. קבלת המידע על חשבונות הבנק תוודא שדיווחיהם נכונים, ותשמש כלי חשוב להרתעה מהעלמת מס.

באשר למידע על לקוחות פרטיים, מוסיפים הגורמים כי נקבעו תנאים ומגבלות לקבלת המידע, בראשם אישור של היועמ"ש לממשלה. בנוסף הם מזכירים כי קבלת המידע דומה למידע שמועבר כיום במסגרות כללי ה־FATCA וה־CRS (תקנים בינלאומיים להחלפת מידע עם ארה"ב ועם מדינות ה־OECD), שלפיהם בנקים זרים מעבירים לרשות המסים מידע על חשבונות בנק של ישראלים. "מידע שכזה כבר זורם על ישראלים מבנקים בחו"ל, מדוע שלא ניישר קו ונקבל אותו גם מגופים מקומיים?", מציין גורם המקורב לחקיקה.

כאמור, מטרת הסעיף היא מלחמה בהון השחור, שנחשב לאחת מנקודות החולשה של הכלכלה הישראלית. במשרד האוצר העריכו בעבר כי הוא מהווה מעל ל־20% מהתוצר, וכי הוא צמח משמעותית בתקופת הקורונה.

כיום יכולה רשות המסים לקבל מידע על פעולות בחשבונות בנק של עסק או אדם מסוים רק אם יש לה חשדות ספציפיים נגדו, ועם אישור מבית המשפט. אין ספק שצעד שכזה ישפר דרמטית את יכולת רשות המסים להילחם בהון השחור (בהנחה שהיא גם תפתח במקביל כלים להתמודד עם כמויות המידע האדירות שיזרמו אליה), ותשפר את יכולת ההרתעה שלה. אולם עדיין, אל מול המטרה הראויה של מלחמה בהון השחור עולה השאלה אם לא מדובר בכלי אגרסיבי מדי שעלול לפגוע בפרטיות של הציבור. בכל אופן, נותר לקוות כי נושא זה יזכה לדיונים מרובים ועמוקים בוועדה ולמתן מענה לסוגיות השונות בטרם יעבור אישור חקיקה.