יתקיים אחרי פרישת חיות וברון? בג"ץ דחה הדיון בעתירות סביב הוועדה לבחירת שופטים

בג"ץ דחה היום (ו') את הדיון בעתירות כנגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים.

בית המשפט אמנם דחה את בקשת שר המשפטים יריב לוין לבטל את החלטתו מאתמול להוציא לו צו על תנאי כדי שינמק מדוע לא יכנס את הוועדה. עם זאת, הוא קיבל את בקשתו להגיש תצהיר תשובה והורה על דחיית הדיון שיועד לשלישי הקרוב וקביעת מועד חדש, לא יאוחר מה-23 באוקטובר.

מדובר בעתירות שהגישו יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ומפלגת יש עתיד, התנועה לאיכות השלטון וקבוצה של עשרות אנשי עסקים, ביטחון, חברה ואקדמיה, שמבקשים מבג"ץ לחייב את השר לכנס את הוועדה. הדיון בהן אמור היה להתקיים בהרכב של שלושה שופטים: דוד מינץ, ענת ברון ויעל וילנר.

דחיית הדיון ובהתחשב בחגים שלפנינו עשויה לגרום לכך שהמועד החדש שייקבע יהיה כבר בעוד כחודש, לאחר פרישת נשיאת העליון אסתר חיות ב-16 באוקטובר ובעיקר לאחר פרישת השופטת ברון ב-12 באוקטובר. על לוין להגיש את תשובתו עד ה-9 באוקטובר. ברון חברה בהרכב התיק, ונחשבת סמן ליברלי בעליון, וככל שהדיון ייקבע למועד שלאחר פרישתה היא תוחלף בשופט אחר בהרכב, והוא צפוי להיות עופר גרוסקופף.

ככל שלוין לא יכנס את הוועדה בקרוב (למשל במסגרת של פשרה פוליטית), ובהתחשב בכך שהדיון יידחה כנראה לחודש הבא (וכך גם ההחלטה בעתירות), חיות במידה רבה של ודאות כבר לא תזכה לשבת בוועדה לבחירת שופטים ותפרוש ללא שימונה לה מחליף בוועדה זו. במצב כזה, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן יכהן כממלא מקומה, עד לבחירת נשיא חדש לעליון.

אתמול כאמור הוציאו השופטים ללוין ולממשלה צו על תנאי ,שיורה להם לנמק מדוע לא יפעיל לוין את סמכותו החוקית לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי. לוין הגיש כבר אתמול בקשה לביטול ההחלטה וטען כי בג"ץ עשה זאת בחוסר סמכות ובניגוד לדין. כמו כן הוא ביקש לאפשר לו להגיש תצהיר תשובה, ולא להסתפק בתגובה שהגיש בשבוע שעבר לפני הוצאת הצו.

היועמ"שית גלי בהרב מיארה הגישה הבוקר עמדתה לבג"ץ ולפיה יש להותיר את הצו על תנאי נגד לוין והממשלה על כנו אך היא כתבה שלעמדתה יש לאפשר להם להגיש תצהיר תשובה מטעמם. ואמנם, החלטה ברוח זו קיבלו היום בצהריים שופטי בג"ץ.

עוד קודם לכן, בשבוע שעבר, הגישה בהרב מיארה לבג"ץ תגובה מפורטת לעתירה וכתבה כי קמה על השר לוין החובה לכנס את הוועדה באופן מיידי, וזאת בהתבסס הן על לשון החוק (סעיף 7א לחוק בתי המשפט), הן הזמן הרב שחלף מאז מועד כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים בפעם האחרונה – 16 חודשים מאז אפריל 2022, וכשמונה חודשים מאז כינון הממשלה, והן על הצורך האובייקטיבי במינוי שופטים בשל המחסור החריף במערכת.

על פי נתוני מנהל בתי המשפט המופיעים בתגובת היוע"משית, נכון לעת הזו 21 תקני שופטים ורשמים ממתינים לאיוש בערכאות השונות. עוד נכתב כי עד לסוף 2023 יהיו 53 תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, כ-6% מסך תקני השפיטה – מתוכם 11 תקנים חדשים. עד סוף 2024, נכתב, יהיו 115 תקנים פנויים במערכת (כ-12% מסך תקני השפיטה), מתוכם 41 תקנים חדשים נוספים. פרט לכך נכתב כי "מנתונים נוספים שנמסרו עולה, כי העומס המוטל על שופטי ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בינלאומית, בפרמטרים שונים".

שלשום הגיש לוין את תגובתו לבג"ץ וטען שאל לו להתערב בהחלטתו שלא לכנס את הוועדה היות ושלדבריו הוא בעל הסמכות הבלעדית להורות על כינוס הוועדה, וכי התערבות בהחלטתו והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט, "יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות". לוין גם תקף את בהרב-מיארה, וטען כי עמדתה היא "רדיקלית וסותרת עמדות יועמ"ש קודמות".