ליאת הרלב וערן זרחוביץ | צילום: מיכל אפשרתי
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
להיסחף עם הגיטרות המעולות של ברי סחרוף ודודו טסה , לטעום את הירקות המופלאים של הערבה, לחזור לנאפולי ואל "החברה הגאונה" או לחגוג במופעי קאלט, הומור וסטנד־אפ
טלוויזיה
לחזור לנאפולי ואל "החברה הגאונה"
לנו ולילה, החברות הגאונות זו של זו, חוזרות בעונה חדשה של הסדרה "החברה הגאונה", השלישית במספר, המבוססת על הספר "הסיפור של מי שברחו ומי שנשארו", מהרומנים הנאפוליטניים של אלנה פרנטה. העונה הזאת של הקו־פרודוקציה של ערוץ ראי האיטלקי ו־HBO האמריקאי (אצלנו ב־HOT, yes וסלקום TV) מתחילה במילאנו דווקא, כאשר לנו (מרגריטה מאצ'וקו) היא כבר סופרת מפורסמת, העומדת להינשא לסופר ידוע (אבל לא בכנסייה, למגינת לבה של אמה), והיא גם חוזרת לזמן מה לפחות לעיר הולדתה שבדרום, נאפולי. למרות ההישגים והאירועים המשמחים היא נראית עצובה. זה אולי קשור לכך שזמן רב לא פגשה את חברת הנפש שלה לילה (גאיה ג'יראצ'ה), שיחסיהן לאורך השנים, מאז היו ילדות בשנות ה־50, יודעים עליות ומורדות. הסדרה, כמו הספרים של פרנטה לפניה, סוחפת, יפה, עם נטייה לאופל ועצבות. את העונה הזאת מביים הבמאי דניאל לוצ'יטי ("זה קורה מחר").
רותה קופפר
מופע
להיסחף עם הגיטרות המעולות של סחרוף וטסה
"הלו, ברי ער?", כתב דודו טסה לפני שנתיים בפייסבוק, וזכה למאות תגובות. למחרת יצא אלבום ההפתעה הנפלא המשותף שלו ושל ברי סחרוף, "בדל של אור", שאותו הקליטו בתקופת הקורונה, אחד האלבומים הטובים של השנה. סחרוף וטסה הם מהחיבורים המוצלחים ברוק הישראלי: שני יוצרים ענקיים, צנועים ומרגשים, כל אחד מביא למוזיקה שלו השפעות מבית אבא ורפרטואר עשיר ומשובח.
השבוע הם נפגשו על הבמה בהאנגר 11 למופע ראשון משותף מתוך סיבוב ההופעות בעקבות האלבום. הוא נפתח עם הרצועה האינסטרומנטלית "קרטאש" שגם פותחת את האלבום, ובהמשך נשזרו כמה משירי האלבום בין הלהיטים הגדולים של כל אחד מהם, בהם "בסוף מתרגלים להכל", "איזה יום", "יש בינינו בית", "כמה יוסי" ו"ככה זה לאהוב אותך". השילוב בין אמנים שהם גיטריסטים מופלאים יצר מופע חזק, כיפי ומרגש עם עיבודים מצוינים ולמעלה מ־20 שירים. המופע הבא יתקיים ב־12 במאי בקיסריה.
מאיה נחום שחל
אוכל
לטעום את הירקות המופלאים של הערבה
עכשיו הוא הזמן הכי יפה ונעים לנסוע לערבה. עוד לא חם מדי, עדיין ירוק אחרי השיטפונות, והירקות בשיאם. טוב, בארץ החממות הבלתי נגמרת הירקות תמיד בשיאם. אלא שכעת תוכלו לפגוש אותם אחרי שעברו תחת ידיהם של כמה מגדולי הטבחים שלנו. כמו למשל השף עזרא קדם ("סטודיו ארקדיה" וקודם לכן מסעדת ארקדיה הירושלמית המיתולוגית), שהוא כזכור ממנסחיו של המטבח הישראלי החדש. היום יתארחו קדם ותלמידו עידו שגב, הלא הוא "הלקט" מזכרון יעקב, לארוחה מיוחדת בחוות "בין השיטין". מי שלא יספיק מוזמן לחפש את האירועים הנוספים במסגרת "מהחממה לצלחת"' שיימשכו עד שבת, ויכללו גם ארוחת בשרים מעושנים שבה יארח יריב איתני ממעדניית "כביש 90" את תומר צוק מ"חוות צוק", סדנת בישול ירקות של השף יהונתן שרביט, סדנת אפייה עם קרן אגם, סדנת החמצה עם רונית ומוטי אלעזרי מהגן האורגני במושב צופר ועוד שלל סיורים, ארוחות וסדנאות.
חיליק גורפינקל
פורים
לחגוג במופעי קאלט, הומור וסטנד־אפ
בין עשרות האירועים, העדלאידות והתחפושות שיתקיימו השבוע כדאי לשים לב לפסטיבל הקומדיה וההומור ע”ש ספי ריבלין בו ישתתפו מיטב הקומיקאים בהם ערן זרחוביץ’ שיארח את ליאת הרלב, עם הדמויות האהובות של “אסתי וראובן” מ”ארץ נהדרת”. עוד ישתתפו: “מה קשור”, אלי ומריאנו ותם אהרון, רמי ורד, טלי אורן עם בכורה למופע קומי מוזיקלי חדש “לא מתחתנת”, וקונצ’רטו לגשש ותזמורת (19.3-15 בהיכל התרבות ראשון לציון). “עודד פז והקסדות” יגיעו למועדון הגריי במודיעין למסיבת פורים עם השירים של סדרת הפולחן חוצת הגילאים ומרובת המעריצים, “הפיג’מות” (18.3). בסינמטק תל אביב יוקרנו סרטי קומדיה קלאסיים לילדים, ויתקיימו שם סדנאות כתיבה, אלתור ומשחק, מופעי סטנד־אפ, יוגה צחוק, עמדות איפור, וגם ישיקו את העונה השנייה של סדרת הילדים האהובה של החינוכית “שקשוקה” (18.3-15).
מאיה נחום שחל
סרט
לצלול למותחן אפקטיבי ואקטואלי
עשו לכם משחק: בכמה סרטים המוצגים כעת תוכלו לראות את זואי קרביץ מגלמת דמות לוחמנית ששומעת הקלטת אודיו שהיא עדות לתקיפה נגד אישה? התשובה היא שניים: זה קורה ב"באטמן" שבו מגלמת קרביץ את אשת החתול, וגם ב"קימי", מותחן אינטליגנטי ואפקטיבי שביים סטיבן סודרברג, שעכשיו זמין לצפייה ב־VOD. סודרברג ביים תסריט קומפקטי שכתב תסריטאי־העל דיוויד קפ. בסרט, המתרחש ברובו בדירה אחת בסיאטל, מגלמת קרביץ מתכנתת שסובלת מאגורפוביה שמונעת ממנה לצאת מדלת ביתה. היא עובדת כמתקנת באגים בזיהוי הקולי של מכשיר ביתי הדומה לסירי או אלקסה, אסיסטנטית קולית ביתית בשם קימי. הסרט, שנכתב והופק בימי סגרי הקורונה (לכן מיעוט הדמויות והלוקיישנים), מתייחס למגפה בעלילתו, ומציג את הטכנולוגיה ככלי שיכול להזיק, אבל גם כהתפתחות שיש לה הפוטנציאל להציל חיים ולהפיג בדידות בימי סגר והסתגרות. הוא מצליח להפוך את קימי — חפץ פסיבי וחשוד בפתיחה — לדמות עם הצדקה והתפתחות. או כמו שנאמר בו: ״זו לא התוכנה, זה האנשים״, הם שאחראים אם המצאה תהיה זדונית או מועילה. ו״קימי״ מצליח לקחת קורונה, מחלות נפש והייטק וליצור איתם סרט קטן וחכם שהוא כמו קפסולת זמן לכל מה שרדף את האנושות ב־2021.
יאיר רוה
