עליבאבא בונה על פקיסטן: השוק הגדול בעולם שטרם מומש

בתוך מחסן רחב ידיים בפאתיה הצחיחים של עיר הענק קראצ'י בפקיסטן, נוברים מאות עובדים צעירים בחבילות של חיתולים, שמני בישול וטלפונים ניידים. הפריטים לוקטו ידנית מתוך מבוך של מדפים, נישאו על מלגזות ואז נארזו במשאיות שיפיצו אותם בקרב 20 מיליון תושבי קראצ'י והסביבה.

אף שהשם של עליבאבא והלוגו הכתום של החברה אינם נראים לעין, המחסן הוא חלק מרכזי באסטרטגיה של ענקית הטכנולוגיה הסינית לחדור לדרום אסיה, מהשווקים הכלכליים עם קצב הצמיחה הגבוה בעולם.

דאראז (Daraz), חברת מסחר מקוון שעליבאבא רכשה ב־2018, התגלתה כשער כניסה מבטיח עבורה לאזור הנחשב בעייתי, זאת לאחר שלמעשה הורחקה מהודו מכיוון שהמדינה עצרה השקעות סיניות בשל מחלוקות גיאופוליטיות.

באמצעות דאראז הרחיבה עליבאבא את העסקים שלה, זאת בזכות התפשטות החברה הפקיסטנית לבנגלדש, סרי לנקה, נפאל ומיאנמר והפיכתה לחברת המסחר המקוון הגדולה ביותר באזור מחוץ להודו.

עליבאבא נמצאת בעיצומה של התרחבות עולמית. חטיבת העסקים הבינלאומיים שלה — הכוללים את דאראז, לאזאדה מדרום מזרח אסיה, טנדיול בטורקיה ועלי אקספרס — נחשבת לאחת המבטיחות ביותר בחברה, זאת במיוחד לנוכח הדיכוי הסיני הגובר של מגזר הטכנולוגיה, ההאטה הכלכלית והתחרות הגוברת שפגעו בפעילות המקומית.

המנכ"ל דניאל ז'אנג אמר למשקיעים בדצמבר כי לפעילות הבינלאומית יש "פוטנציאל עצום" וכי "לפנינו מסלול המראה ארוך". סמנכ"ל הכספים הנכנס טובי שו ציין השנה שזו אחת משתי החטיבות שצפויה להפוך בעתיד "למנוע צמיחה בעל חשיבות עצומה".

פלטפורמה לספקים קטנים

דאראז הוקמה ב־2012 בפקיסטן על ידי חברת רוקט אינטרנט הגרמנית והתרחבה ברחבי דרום אסיה לפני שנרכשה על ידי עליבאבא עבור 194 מיליון דולר. החברה, שלדבריה נהנית מכ־40 מיליון משתמשים, היא בעיקרה פלטפורמת מסחר מקוון לספקים קטנים, אך התרחבה להלוואות ואפילו לסטרימינג של משחקי קריקט. ביארקה מיקלסן, מנכ"ל דאראז, אמר שהחברה נמצאת "רק בתחילת דרכה" וכי "ישנה הזדמנות עצומה בהטמעה במערכת של עליבאבא".

דאראז פועלת באחד האזורים המאוכלסים ביותר בעולם, עם 440 מיליון תושבים בשווקיה השונים. אימוץ טכנולוגיות באזור נמצא בצמיחה מהירה. כך למשל, השימוש בסמארטפונים בפקיסטן ובבנגלדש צפוי לצמוח בשיעור מהיר יותר מאשר בשווקים גדולים יותר באסיה כמו הודו ואינדונזיה. "פקיסטן נתפסה כשוק מאוד לא יציב", הסבירה ג'יהאן ארא, בכירה במגזר הטכנולוגיה והתוכנה בפקיסטן. אך כעת, לדבריה, פקיסטן היא אחד השווקים הגדולים האחרונים שטרם מוצו. "זה השוק הגדול ביותר שנותר".

לפני פרישתו ב־2019, החזון של המייסד המיליארדר ג'ק מא היה להפוך את עליבאבא ל"פלטפורמה לעסקים קטנים מרחבי העולם", ובמסגרת זו, לאזאדה, טנדיול ודאראז נרכשו והפלטפורמה חוצת הגבולות עלי אקספרס הורחבה.

חטיבת הפעילות הבינלאומית של עליבאבא נחשבת לאחת המבטיחות ביותר בחברה, במיוחד לנוכח הדיכוי הסיני של מגזר הטכנולוגיה והתחרות הגוברת מבית. התוספת של שלושת השחקנים המקומיים העמיקה את אחיזתה של עליבאבא בשלושה שווקים מתעוררים נפרדים, בעוד שעלי אקספרס התמקדה בשילוח פריטים סינים זולים ברחבי העולם והובילה את מאמצי החדירה לשוק האירופי.

אך לאחר עזיבתו, השתלט דור חדש של מנהיגים שהתמקדו בסין, והפעילות הבינלאומית — שייצגה 7% בלבד מכלל ההכנסות — ירדה בסדר העדיפויות, כך לדברי גורם המעורה בפעילות הבינלאומית של עליבאבא.

כעת, המטוטלת של עליבאבא נוטה חזק לכיוון התרחבות בינלאומית. בדצמבר, ג'יאנג פאן, אחד המנהלים המבטיחים ביותר בחברה, קיבל לידיו את השליטה בחטיבה הבינלאומית שעברה ארגון מחדש. אך המאמץ העולמי המחודש לא צפוי לעבור בצורה חלקה. המכירות בחטיבה הבינלאומית של עליבאבא אינן יציבות ונראה שחלה האטה אחרי הזינוק הגדול שנרשם בזכות הקורונה. צמיחה של 14% במכירות ברבעון הרביעי לעומת שנה קודם לכן התכווצה ל־4% בשלושת החודשים הראשונים של 2022 לאחר שהחטיבה נפגעה מהאינפלציה הגבוהה בטורקיה ומהשתת מסים חדשים על חבילות המגיעות לאיחוד האירופי.

הצמיחה של המסחר המקוון והטכנולוגיה במדינות כמו פקיסטן ובנגלדש משתרכת מאחורי שווקים אחרים, ביניהם הודו ומרבית המדינות בדרום מזרח אסיה. כך למשל, בעוד קרנות הון סיכון השקיעו בשנה שעברה סכום שיא של 366 מיליון דולר בחברות סטארט־אפ פקיסטניות, הן השקיעו 38.5 מיליארד דולר בהודו השכנה, כך לפי נתוני דאטה דארבאר הפקיסטנית וחברת ביין.

"ב־2022 אנחנו נמצאים היכן שהודו היתה ב־2012, כך שאנחנו מדביקים את הפער, השינוי מתחולל, אבל ההיקף עדיין נמוך מאוד", אמר מוחמד סוהאיל, מנכ"ל סוכנות הברוקראז' טופליין סקיוריטיז בקראצ'י.

דאראז היא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר להשקעה של חברת טכנולוגיה סינית באזור שאליו הזרימה הממשלה הסינית עשרות מיליארדרי דולרים בפרויקטי תשתית, באמצעות תוכנית החגורה והדרך. זאת כאשר ההצטרפות של חברות פרטיות למגמה היתה אטית יותר.

בעוד דאראז משתמשת בתשתיות של עליבאבא כמו עליפיי לסליקת תשלומים או Cainiao ללוגיסטיקה, לפי בכירים, היא גם הרוויחה מגישתה המשוחררת יותר.

אל לאזאדה, החברה הזרה הגדולה ביותר שבבעלות עליבאבא, היא הצניחה מנהלים סינים בניסיון כושל בעיקרו לבלום את התחרות מצד שופי (Shopee) הסינגפורית. אך בדאראז ובטנדיול המנהלים הקיימים המשיכו לפעול. מיקלסן, לשעבר בנקאי בגולדמן זאקס בדנמרק, הצטרף לדאראז ב־2015, עוד לפני שנרכשה על ידי עליבאבא.

"מסחר מקוון זה סקסי"

בעוד שהכניסה לדרום אסיה התגלתה כמבטיחה, התחזית קצרת הטווח מאופיינת ברמות גבוהות יותר של אי־ודאות. השווקים של דאראז נפגעו במיוחד מהטלטלות העולמיות. סרי לנקה הפכה בחודש שעבר למדינה הראשונה באסיה מזה למעלה משני עשורים שהכריזה על חדלות פירעון על האג"ח הזרות שלה, זאת על רקע המשבר הכלכלי במדינה, בעוד שפקיסטן ונפאל הגבילו את היצוא בניסיון לרסן את עליית המחירים והתכווצות עתודות המט"ח.

העלייה החדה במחירי הדלק וסחורות אחרות גרמה גם לזינוק בעלויות של דאראז. חלק מהמתחרים שלה, כמו חברת המסחר המקוון איירליפט הפועלת בעיר לאהור בפקיסטן, נאלצו לבצע פיטורים רחבי היקף.

מיקלסן אמנם מודה שדיוני התקציב השנה עם הנהלת עליבאבא היו "קשוחים יותר מכפי שהיו זמן מה", אך טוען שדאראז נמצאת בעמדה טובה יותר להתמודד עם הסערה, הודות לכיסים העמוקים של החברה־האם. "מסחר מקוון זה סקסי. יש שם שיעורי צמיחה גבוהים. הכסף זורם בזמנים הטובים, אבל לפעמים אנשים שוכחים קצת מיעילות ומהדרך לרווחיות", אמר מיקלסן. "עליבאבא היא משקיעה ארוכת טווח. זו תקופה טובה למשקיע אסטרטגי לטווח הארוך, עם הרבה כסף".