מתכננים ללא הפסקה

ההאטה בפעילות בענף הנדל"ן פוגעת במשק הישראלי. לא מדובר רק על גביית המיסים המופחתת שפוגעת בהכנסות המדינה וביכולת העתידית שלה לספק שירותים מקיפים לאזרחיה. מדובר גם על הגדלת הקשיים הפיננסיים של חברות ה'ממונפות' בעקבות לקיחת הלוואות מכבידות אשר מובילות את העסקים בענף למצב סיכוני – עד כדי כישלון כלכלי. ישנה גם פגיעה עתידית בזוגות צעירים ומשפרי דיור שההאטה בהתחלות הבניה מצמצמת את האפשרות שלהם לקנות דירה בישראל – והחשש מצד דור העתיד של רוכשי הדירות כי לאחר שהמשבר הנוכחי יסתיים יעוטו רוכשים רבים על מלאי נמוך של דירות ויגרמו לעליית מחירים נוספת. פקטור משמעותי נוסף הוא מידת ההשפעה של ההאטה על הגורמים העובדים עם ענף הנדל"ן, כגון: ספקים, שותפים ונותני שירותים מגוונים. לכולם ברור, ההאטה כבר הגיעה לחלק מהגורמים האמורים, וככל שההאטה תמשיך, גם גורמים עסקיים נוספים עשויים להיפגע ממנה ולגרור עוד ועוד חברות לקשיים כלכליים.

האם לאור החששות הרבים יש גם סיבות לאופטימיות?

ובכן, אם מחפשים סיבות לאופטימיות ניתן למצוא אותן בענף האדריכלות שרבים מבכיריו שהתראיינו לקראת פורום ענף האדריכלות של Duns 100 מציינים שברוב תחומי האדריכלות מתקיימת פעילות תכנון בעצימות גבוהה.

כלומר, בעוד בצד הביצועי ישנה מגמה של הורדת הילוך בפרויקטים רבים, הצד התכנוני ממשיך לפעול. התקווה בענף הנדל"ן בכלל, ובענף האדריכלות בפרט, היא שהביקוש הקיים בשוק מצד רוכשי דירות ובעלי עסקים, שבאופן מעשי רק גדל בתקופה הזאת, 'ירד מהגדר' בקרוב תוך ביצוע רכישה מסיבית של דירות ומשרדים הנמצאים כעת בתכנון.

ברקע הדברים, גם לבכירי הענף ברור שהמשך ההאטה בענף הנדל"ן, שכבר פוגעת בתחומים מסוימים בענף האדריכלות, יכולה להתרחב ועשויה לפגוע גם בפעילות של המשרדים שלהם, כאשר המשך סביבת ריבית ואינפלציה גבוהה מטרידה גם אותם.

לקראת פורום בכירי ענף האדריכלות של Duns 100 נשאלו כמה מבכירי הענף עד כמה ההאטה במשק פוגעת בהם ומשפיעה על עבודתם, מה דעתם על מתן הרשאה לאדריכלים להוציא היתרים בפרויקטים מסויימים כחלק מקידום חסמים בירוקרטיים, על בעיית כח האדם והטמעת טכנולוגיות כמו ה AI כפתרון, ועל היתרון הנשי המגדרי בעובדי המשרדים.

לכתבה התראיינו ארנה צור, אדריכלית ומתכננת ערים, שותפה בבעלות ומנכ"ל במשה צור אדריכלים - בוני ערים, משה צור, אדריכל ומתכנן ערים, בעלים, COB ומתכנן ראשי, במשה צור אדריכלים - בוני ערים, גיל שנהב מנכ"ל ובעלים כנען שנהב אדריכלים, דפנה אורבך בירן, שותפה במשרד אורבך הלוי אדריכלים ומהנדסים, עדן בר, שותף במשרד בר לוי אדריכלים, ומוטי כסיף, שותף בכיר, D-BLK ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים.

פורום אדריכלים | צילום: יח"צ

ענף הנדל״ן נמצא בימים אלו בתקופה מאתגרת הכוללת האטה משמעותית בפעילותו. יזמים רבים האטו את קצב העבודה על פרויקטים חדשים בעקבות האטה במכירות, קושי בהשגת מקורות מימון, ריבית שלא מפסיקה לעלות וכו'. כיצד האטה זאת משפיעה על משרדי האדריכלים (מבחינת כניסת פרויקטים חדשים לתכנון וכו')?

גיל שנהב: "לשמחתנו, התקופה לא האטה את קצב התכנון. גם יזמים שמשהים יציאה לביצוע לא עוצרים תהליכי תכנון תב"ע והיתרי בניה. כל מי שוותיק ומכיר את פעילות הענף יודע שאחרי השתחררות ההשהיה מתחיל לחץ לספק את הביקושים הכבושים".

עדן בר: "השוק ב'פאסימיות זהירה'. בעבר, באירועים שכאלה, הייתה עצירה באופן כמעט מידי של כניסת פרויקטים והפסקת פרויקטים בשלבי תכנון. האירוע הנוכחי תופס את ישראל במצב של צמיחה, הערכות ויעדים מרחיקי לכת בגידול האוכלוסייה (הכפלה עד 2050!) ובעקבותיה כל המשק. מעבר לאירועים בעולם, השוק תופס את ההאטה כתלות בהתנהלות הפוליטית הפנימית והמתנה לראות כיצד ייפול דבר, לפני שמתקבלות החלטות ברורות שישפיעו על קצב העבודה. לכן ישנו חשש ורמזים, אבל עקרונית, העבודה ממשיכה כרגיל. ימים קרובים יגידו".

מוטי כסיף: "בשלב זה - ככל שזה נוגע למשרדנו - אין האטה. לא במסגרת הפרויקטים הנמצאים בשלבי העבודה השונים ולא בקצב כניסת פרויקטים חדשים לתכנון. ככל שיש הבדל הוא בסוג הפרויקטים החדשים, כלומר, פחות תעסוקה ויותר מגורים/שימושים מעורבים והתחדשות עירונית לסוגיה".

דפנה אורבך בירן: "ההאטה מתמקדת במספר תחומים, כמו למשל תחום עיצוב המשרדים ובתחומים אחרים שממנומפים יותר מהשאר. יש מקום לנקוט בזהירות רבה, לנסות לפזר את תחומי ההתמחות על פני כמה שיותר תחומים כך שלא יהיה חור גדול מדי בסוג מסוים של עבודות".

ארנה ומשה צור: "אנחנו קוראים עיתונים כמו כולם. עד עתה אין אצלנו הקטנה של כמות הפניות לפרויקטים חדשים".

כלל הגורמים הקשורים לענף הנדל"ן מסכימים שענף הנדל״ן מושפע רבות מרגולציה. פרויקטים רבים, בעיקר של התחדשות עירונית, תקועים וממתינים להיתרים. האם הפתרון לאפשר לאדריכלים להוציא היתר הוא פתרון ריאלי או שמא מדובר ברעיון 'נחמד' שלא צפוי להיות מיושם בפועל?

ארנה ומשה צור: "הדבר עשוי להיות מאוד יעיל לפרוייקטים קטנים/בינוניים. בפרוייקטים גדולים ומורכבים, כמו אלה שאנחנו מטפלים, איכות שיתוף הפעולה הפורה עם הרשויות תורם להקפדה סטטוטורית וגם לאיכות תכנונית".

דפנה אורבך בירן: "נושא הרגולציה במדינת ישראל הוא נושא כאוב אשר פוגש אותנו בכל סוגי הפרויקטים ולא רק בהתחדשות עירונית. אנחנו מאוד מאוד מאוד היינו רוצים למצוא דרך למזער את הנזק שהרגולציה גורמת במהלך התהליך. מעבר ללוחות הזמנים, זה פוגע באיכות התכנון, גורם לשינויים תכופים ובאמת מהווה עקב אכילס לכל הנושא, וכאמור, לא רק בהתחדשות עירונית, אלא בכל ענף הבנייה. אנחנו בהחלט חושבים שהעברת חלק מהסמכויות, לא כל הסמכויות, למתכננים, יכולה לפתור חלק מהבעיה".

עדן בר: "רעיון הרישוי העצמי כבר עלה בעבר לפני כ- 25-30 שנה אך לא התממש. ככל שייצרו ודאות תכנונית, ללא אופציה לשינוי (הקלות), כפי שהרגולציה פועלת היום, גדל הסיכוי לרישוי עצמי".

מוטי כסיף: "הרעיון המאפשר לאדריכלים להוציא היתרי בניה הוא רעיון מעניין אך מכוון לפרויקטים בהיקפים קטנים וברמת מורכבות מוגבלת. היישום בפועל כרוך בסרבול גדול מבחינה ביטוחית ולמיטב ידיעתי הנושא טרם הוסדר. ככל שמדובר בפרויקטים גדולים ברמת מורכבות גבוהה, המערכת לא מוכנה "לשחרר את החבל" וייתכן והפתרון הנכון הוא יישום תהליכים ממדינות אחרות המסתפקות בתכנית המקבילה ל"תכנית עיצוב אדריכלי" (PLANNING PERMIT) ובהפקדת תיק התכניות לביצוע ברשויות".

גיל שנהב: "לדעתנו הרישוי העצמי הוא גימיק אשר לא יתממש. עדיף להקים מכוני רישוי פרטיים כנהוג בחו"ל אשר יטפלו במהירות בתהליך בדיקת הבקשות בהיתר, אולם את ההיתר תוציא הרשות המקומית".

בעיית כח האדם בענף האדריכלות ממשיכה להעמיק וגם בשנה החולפת הביקוש לעובדים איכותיים גבר על ההיצע הקיים בשוק. אחד הפתרונות שמדברים עליו יותר ויותר בשנים האחרונות מגיע מכיוון הבינה המלאכותית. מתי להערכתם, אם בכלל, נגיע לנקודה בה הטכנולוגיה תשלים את פערי המחסור בכח האדם בענף?

עדן בר: "ככל שהניסיון שלי מלמד: כשיש יותר טכנולוגיה, צריך יותר אנשים ולא פחות".

גיל שנהב: "אכן חסר לנו כח אדם איכותי כאשר גם בימים אלו אנחנו מגייסים עובדים. הבינה המלאכותית עשויה לחולל שיבוש אמיתי בענף שלנו. נכון שגם בעוד שנים רבות לא נגור באינטרנט, אולם התכנון והרישוי נעשים כיום בתהליכים של המאה ה 19 כך שאנחנו צפויים למהפכה רצינית".

ארנה ומשה צור: "הבינה המלאכותית, ככלי עבודה יעיל, עשויה לתרום ליצירת חלופות והעלאת פתרונות רבים.

כמו כל כלי עבודה אחר, אנחנו כאדריכלים יוצרים האחראים על שלמות ואיכות הפתרון האדריכלי – נשתמש בו ולבסוף נשפוט ונחליט בעצמנו באיזה אופן ניתן להסתייע בכלי זה".

דפנה אורבך בירן: "הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחום בחיים לרבות תחום התכנון. כנראה שהיא תכנס יותר מהר ממה שאנחנו חושבים לתחום, אך גם זה לא יפתור את כל מצוקת כח האדם בענף".

מוטי כסיף: "ככל שאנחנו מתקדמים מבחינה טכנולוגית - שימוש בכלים שלBIM , תוכנות מתקדמות ארכיטקטורה פרמטרית ועוד - אנחנו מגלים מצד אחד שיפור בכלים התכנונים העומדים לרשותנו, ומצד שני השקעת משאבים (שעות עבודה) גדולים יותר משהיה בתקופה בה שורטטו הפרויקטים על גיליונות שרטוט ברפידוגרף: לצערי הרב המחסור בכוח האדם לא ייפתר ע"י הטכנולוגיה, אלא ע"י החזרת הכבוד שאבד למקצוע והוא אשר יביא תוספת כוח אדם איכותי".

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בולט בענף ולהפיכת מקצוע האדריכלות למקצוע בו פועלות יותר נשים מגברים. גם במוסדות ההשכלה הגבוהה ישנן כיום יותר סטודנטיות מסטודנטים אשר עוברים הכשרה ולימודים אקדמאיים בתחום האדריכלות. מה לדעתך הסיבות למגמה הזאת והאם היא צפויה להימשך בשנים הקרובות?

מוטי כספי: "במילה אחת "כסף". ובהרחבה: עד לפני כשנה וחצי השכר בענף האדריכלות לא תאם למקצוע הדורש 5-6 שנות לימוד, ועוד 3 שנים התמחות. כתוצאה מכך הפך המקצוע ל"משכורת שנייה" במשפחה. בשנה וחצי האחרונות חל שינוי ניכר במשכורות והן עלו בעשרות אחוזים. יש להניח שברגע שהשינוי יופנם תהיה גם חזרה למקצוע הנחשב כמקצוע מבוקש".

גיל שנהב: "במשרדנו מורכב ההון האנושי מאדריכליות ואדריכלים בכל הרמות ובכל התפקידים ואין אצלנו תחושה של מובהקות כלשהיא".

דפנה אורבך בירן: "אף פעם זה לא היה שונה. מדובר בתחום יותר יצירתי ופחות ריאלי שהיה פעם יותר נשי. בנוסף, המשכורות לא גבוהות ומאוד קשה שהמפרנס העיקרי בבית מגיעה ממשכורת של אדריכל. גם אם זה התחום שלמדת, יש תחומים שניתן להרוויח בהם טוב יותר, כמו למשל בניהול. עד שלא תשתנה הפרדיגמה שבתכנון המשכורות יותר נמוכות, כנראה שהמצב הזה לא ישתנה".

משה וארנה צור: "אני לא מוצא הבדל בכישורים ובכישרונות במגדרים השונים.

לכן אני לא מוצא שום בעייתיות בהגדלת מספר הנשים במקצוע".

עדן בר: "שוק העבודה מגוון וזה טוב!".

d&b – לדעת להחליט