יועמ"שית הכנסת מזהירה מפני "פגיעה ביכולתה של הכנסת לפקח על התקציב"

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מביעה חשש מפגיעה ביכולתה של הכנסת לפקח על תקציב המדינה. זאת, לאור כוונתה של הקואליציה לאשר בוועדת הכספים מנגנון קבוע לאישור שני תקציבים, על מנת שתוכל לאשר יחד את התקציבים ל-2023 ו-2024.

במסמך ששיגרה הערב אל חברי ועדת הכספים לקראת הדיון מחר, ציינה אפיק כי "אין חולק כי במנגנון שמוצע בהצעת החוק לאישורו של תקציב במועד המוקדם לשנת התקציב יש חשש לפגיעה ביכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה בעניין אישור התקציב במועדו. החשש המרכזי בהקשר הזה הוא מהפחתת התדירות של פיקוח הכנסת על הממשלה באמצעות התקציב מתדירות שנתית לתדירות דו שנתית. שהרי גם אם בפועל כל אחת מהצעות חוק התקציב נדרשת לעבור בפני עצמה, עצם העברתן באותו סד זמנים מקשה מאוד דה פקטו על אפשרות הכנסת לפקח על הממשלה פעם נוספת באמצעות הדיונים בחוק התקציב ואישורו במועד סמוך יותר לשנת הכספים 2024".

אפיק מציינת שאמנם יש היגיון מעשי לנוכח הקושי בלוחות הזמנים בכך שייקבע ממגנון שיאפשר הבאת שני התקציבים, אך צריך לשמור על אופציות הפיקוח של הכנסת. במסמכה היא סוקרת הצעות שונות לעניין המנגנונים שמציעה הוועדה לשיפור התהליך ולהסדרתו.

לגבי התקציב הנוכחי מציעה אפיק לחברי הוועדה "לשקול בדיונים את האפשרות, משהונח תקציב 2024 בפני הכנסת, להמשיך את הדיונים לאישורו גם לאחר אישור הצעת חוק התקציב לשנת 2023, באופן שיאפשר לכנסת ולוועדותיה לשקול כדבעי את ההשלכות השונות של אישור התקציב ותוך קבלת מידע עדכני באשר למצב הכלכלי-פיסקלי באותה עת". לדעתה, בכך עשוי להתבטל הצורך בשימוש במנגנון ההתכנסות, הדורש את עדכון התקציב כדי שיעמוד בהתאם לתחזית הממשלה לגבי הגירעון בשנת התקציב המתקרבת, בתקציב 2024.

אפיק הזכירה את דבריה בעבר של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש בדיון בעתירה נגד תקציב דו שנתי שבה קבעה כי "הגם שיש פגיעה בסמכותה של הכנסת שעה שנדרשת היא לאשר תקציב אחת לשנתיים ולא אחת לשנה, עומדת לחברי הכנסת האפשרות לשנות את תקופת התקציב".

אפיק הציעה שנציגי משרד האוצר יסבירו לחברי ועדת הכספים את הרציונל בתקציב ההתאמות (משנת 2023 לשנת 2024). עוד היא הוסיפה כי "ראוי לברר האם צפוי מעתה שימוש בהוראת שעה על מנת להתאים את תקציב ההתאמות לכל שנת תקציב באופן ספציפי".

אפיק הזהירה כי "שימוש תכוף בהוראות השעה על מנת להתאים את מסגרות התקציב לנסיבות הייחודיות של כל שנה ושנה עלול לרוקן מתוכן את הסדרי הפיקוח והבקרה שמבקש מנגנון התקציב המוקדם לקבוע, מאחר שהוא מאפשר לממשלה לעצב את יעדי העמידה במסגרת התקציב כרצונה ופוגעת ביציבות ובוודאות הנדרשות בייחוד למשרדי הממשלה בעת קביעת תקציב במועד מוקדם לשנת התקציב".

אפיק גם הציעה לח"כים לשקול הנהגת תקציב דו-שנתי רק בשנת תקציב שבאה לאחר שנת בחירות בה נעשה שימוש במנגנון תקציב המשכי (כלומר תקציב חודשי לפי השנה הקודמת בתוספת מדד) לפרק מסויים של עד חצי שנה, למשל. "שילוב נסיבות זה עשוי להצדיק שימוש במנגנון התקציב הדו-שנתי המבוסס כאמור על מידע פיסקלי חלקי (במיוחד לגבי השנה השנייה בתקציב הדו שנתי - צ"ז) באפשרות הפיקוח של הכנסת על הממשלה מתוך התפיסה שלפיה החלופות התקציביות האחרות בדמות תקציב המשכי ארוך עלולות לגרום נזק רב יותר מבחינה כלכלית ודמוקרטית".