"המשטרה החדירה רוגלה והפכה את הטלפון של אשת סגן ראש המל"ל למכשיר האזנה וריגול"

צווים ובקשות לביהמ"ש שהוגשו אתמול בתיק הצוללות, חושפים לראשונה באופן רשמי כי המשטרה חדרה באופן סמוי לטלפון הנייד של אשתו של חשוד, והפעילה את המיקרופון והמצלמה כדי להקליט את המתרחש בסביבתה. כך טוענים סניגוריהם של שני נאשמים בפרשה – נציג טיסנקרופ לשעבר, מיקי גנור, וסגן ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר־יוסף – שצירפו את המסמכים לבקשה שהגישו לקבלת חומרי חקירה.

בצו שצורף מתאריך 28.6.17, שנשא את הכותרת "בקשה להאזנה סתר" לעליזה בר־יוסף, אשתו של אבריאל בר־יוסף, נכתב כי דרך האזנה היא "מיקרופונית סמויה". בעבר הודתה המשטרה כי בתאריך זה היא גם הדביקה ברוגלה, פגסוס של NSO, את הנייד של גברת בר־יוסף, כאשר לפי הבקשה היא כלל לא היתה חשודה אז. המשטרה הודתה שלאחר ההדבקה היא שאבה מהנייד של הגברת בר־יוסף מידע בניגוד לחוק: אנשי קשר וכן פרטים, שלא חשפה מהם, שהיו אגורים בסלולרי של בר־יוסף.

בקשת המשטרה להאזנה "מיקרופונית סמויה" לעליזה בר־יוסף

צוות ההגנה טוען כעת כי "עולה לכל הפחות ברמה הלכאורית, כי המאשימה הפעילה את מכשירה של אשתו של אבריאל בר־יוסף כמכשיר ריגול מרחוק. זאת באמצעות הפעלת המיקרופון באופן סמוי. אשתו של בר־יוסף נשאה עימה הלכה למעשה מכשיר ריגול בלא ידיעתה".

"עוד עולה מבקשת המאשימה להאזנת הסתר", נכתב בבקשה לבית המשפט, "כי כל חטאה של גברת בר־יוסף היה היותה אשתו של 'מעורב מרכזי ביותר בפרשייה', וכי היא לא היתה חשודה לאור הכוונה לזמנה לחקירה בעדות פתוחה. אין זה המקום להרחיב בדבר משמעות הדברים".

הסניגורים שחתומים על הבקשה – עוה"ד רווית צמח ועמית ניר, סניגוריו של איש העסקים מיקי גנור, וז׳ק חן, אורנה פינטו-גבסון; ינון סרטל וניר לזר, סניגוריו של אבריאל בר־יוסף – מבקשים מביהמ"ש להורות לפרקליטות להעביר להם: "כל צווי האזנות הסתר שהוצאו בפרשה דנן, בקשות האזנות הסתר, פרוטוקולים והחלטות שיפוטיות, בהם המאשימה ראתה כהיתר להשתמש ברוגלות על מנת לבצע חדירה מיקרופונית סמויה (שאינה האזנת סתר בין מחשבים)".

ממזכר סודי נוסף שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי המשטרה אכן הפיקה מידע מהחדירות הסמויות לנייד של עליזה בר־יוסף. כך בתאריך 12.7.2021, לבקשת הפרקליטות, נחתכו קטעי וידיאו רלוונטיים מהקבצים שהופקו לפי המזכר ב"מספר חדירות סמויות בפרשייה 3000".

הפעלת המצלמה והמיקרופון ככלי ריגול מרחוק, מנוגדת לטענות של גורמים שונים שלפיה תוכנת הפגסוס של NSO שנרכשה לשימוש המשטרה נוונה. גם דו"ח הבדיקה של צוות מררי קבע כי המערכת לא נוונה מבחינה טכנולוגית, והסתמכה אך ורק על נהלי עבודה והנחיות פנימיות לא לעשות בהן שימוש.

במסגרת הבקשה, מעלים הסניגורים טענות גם כלפי נשיא המחוזי מרכז לשעבר, אברהם טל, שחתם על צווי האזנות הסתר בתיק. על פי מזכר שצורף לבקשה שהוגשה, טל חתם על צו האזנת סתר לנייד של מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן, בשיטה "מיקרופונית" בעת שהיה בכלל בביתו, ולאחר שנציג המשטרה הגיע אליו.

נשיא המחוזי מרכז לשעבר, השופט בדימוס אברהם טל. חתם על הצו | צילום: יריב כץ

"הצו נגד דוד שרן התבקש במקביל לצו נוסף שהוצא נגדו בתאריכים הרלוונטיים, ולפיכך דומה כי אין מנוס מפני המסקנה כי עסקינן בצו שבו נעשה שימוש ברוגלה על מנת לפתוח את המיקרופון באופן סמוי", נכתב בבקשה. "בהקשר זה יוער, כי לאור העולה מהנספח לעתירה זו, הצו בעניינו של הנאשם שרן נחתם לאחר שנציגי היחידה החוקרת הגיעו לביתו של נשיא בית המשפט המחוזי. זאת בניגוד לכללים שבאו לידי ביטוי בנוהל נשיאת בית המשפט העליון מס' 1-18 1.7.2018 בנושא ממשק העבודה בין שופטים ובין גורמי תביעה וחקירה בבקשות לפני הגשת כתב אישום".

צו האזנת הסתר שנחתם בביתו של אברהם טל

מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה לפניית "כלכליסט" לטענה בעניינו של אברהם טל כי: "המקרה המדובר התרחש ביולי 2017. בחודש בספטמבר 2018 פורסם נוהל 1-18 של נשיאת העליון שעניינו ממשקי העבודה בין השופטים ובין גורמי התביעה וחקירה בבקשות לפני הגשת כתב אישום. נוהל זה לא נוגע להאזנות סתר. בקשה לצו האזנת סתר יש להגיש במזכירות בית המשפט ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד צד אחד במסגרתו נכתב פרוטוקול ובסופו ניתנת החלטה על ידי שופט. במקרים חריגים ודחופים ולאחר עדכון מזכירות בית המשפט, יכול בכיר מהיחידה החוקרת להגיע למקום הימצאו של נשיא או סגן נשיא המוסמך לעסוק בכך ושאינו בבית המשפט בכדי להגיש בקשה לצווי האזנות סתר".

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בהליך משפטי מתנהל שידון בין כתלי בית המשפט ולא באמצעות התקשורת".