על אף הירידה בילודה, עד 2050 רבע מהאוכלוסייה תהיה חרדית

אוכלוסייה: אחת השאלות החוזרות בשיח היא מתי החרדים יהוו רוב. זו שאלה בעייתית במידה מסוימת שכן התשובה מתבססת על תחזיות אוכלוסייה לטווח ארוך. תחזיות כאלו מאוד ספקולטיביות מעצם טיבן בשל השינויים ההיסטוריים הגדולים האפשריים בטווחי זמן כאלה.

לכל הכתבות בפרויקט לחצו כאן

ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש תחזית עם שלושה תסריטים ונהוג להתייחס לתחזית האמצע. לפי התחזית הזאת, החרדים יהוו ב־2030 חמישית מהאוכלוסייה היהודית, ב־2040 - רבע וב־2050 - 30%. חשוב רק לזכור שבישראל יש גם אזרחים ערבים. מקרב כלל אזרחי ישראל, החרדים יהוו על פי התחזית שישית ב־2030, חמישית ב־2040 ורבע ב־2050. אגב התחזית מגיעה ל־2065 אבל לפחות בטווח הזה החרדים לא הופכים לרוב.

פריון ילודה: שיעור הפריון של אשה חרדית ירד מ־6.5 ילדים ב־2008 ל־6.15 בממוצע ב־2018. שיעור פריון הוא נתון המתאר את מספר הילדים הממוצע הצפוי לאשה מחברה מסוימת בימי חייה, והוא המדד החשוב ביותר לעקוב אחרי מגמות דמוגרפיות. הירידה שחלה היתה צפויה בשל העלייה הגדולה בעבודת נשים חרדיות. העובדה שהיא כל כך מתונה היא ההפתעה. לשם השוואה, שיעור הפריון של נשים ערביות הוא פחות מחצי - 2.9 ילדים בלבד. על פי נתוני הלמ"ס בכלל לא היתה ירידה בשיעור הפריון החרדי, אבל "כלכליסט" בחר בנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, משום שהמכון הסתמך על נתוני כלל הלידות ולא על סקרים. חשיבות הנתונים היא בכך שהשילוב של גברים לא עובדים ופריון גבוה הוא מתכון לעוני גדול. אגב, בתוך החברה החרדית שיעור הפריון בקרב נשים בציבור החסידי הוא הגבוה ביותר בעוד אצל הספרדיות הוא הנמוך ביותר.

תוצר: אחת השאלות הגדולות בדיון הציבורי היא כמה עולה לנו היעדרות הגברים החרדים משוק העבודה ומה הנזק שייגרם. עורך שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, חישב זאת לקראת פגישה עם משלחת של ה־OECD, וכבר ב־2018 עמד הנזק על 29 מיליארד שקל לשנה. זאת כתוצאה משיעור התעסוקה הנמוך והשכר הנמוך יותר. אם שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה ויכולת ההשתכרות שלהם לא יגדלו, הנזק עלול לפי חישוביו של מלאך להגיע ל־80 מיליארד שקל עד 2035 ו־220 מיליארד שקל עד שנת 2050. הבעיה: גם אם שיעור התעסוקה של גברים חרדים יעלה מ־56% היום ל־72% ב־2050, כלומר שיפור חלקי, עדיין ייגרם למשק אובדן תוצר של 119 מיליארד שקל, מה שאומר שגם תהליך שיפור איטי אינו מספיק.