פינגווין בקרח: הצרות של הוצאת הספרים הגדולה ביותר בארה"ב

הוצאת הספרים הגדולה ביותר בארה"ב, פינגווין רנדום האוס, נראית לאחרונה כמו ספינה מתנדנדת בלב ים. בשבוע שעבר הודיעה מנהלת ההוצאה לאור באמריקה, מדלן מקינטוש, על עזיבתה. עוד לפני כן, בדצמבר, הודיע מנכ"ל הקבוצה מרקוס דוהל על התפטרותו. מנהלת בכירה אחרת עזבה גם היא לאחרונה.

כל זה קורה בעקבות הברקס ששם ממשל ביידן לריכוזיות בענף הספרים האמריקאי: לפני כשלוש שנים הכריזה פינגווין רנדום האוס, השייכת לענקית המדיה הגרמנית ברטלסמן, על רצונה לרכוש את הוצאת הספרים השלישית בגודלה בארה"ב, סיימון אנד שוסטר, השייכת לוויאקום CBS. אם הדבר היה מתרחש, פינגווין רנדום האוס היתה הופכת למעצמה מו"לית חסרת תקדים. בהוצאה חתומים סופרים זוכי נובל נחשבים כמו קאזואו אישיגורו וטוני מוריסון המנוחה לצד סופרים רבי־מכר כמו דן בראון, ג'ון גרישם וא"ל ג'יימס, וגם ברק ומישל אובמה (שלפי הערכות קיבלו חוזה של כ־65 מיליון דולר), ורק בחודש שעבר יצא שם המומאר של הנסיך הארי, "ספייר", ששבר שיאי מכירות עם יותר 1.43 מיליון עותקים ביום הראשון. ואילו בסיימון אנד שוסטר חתומים סופרים כמו סטיבן קינג, בוב וודוורד והילארי קלינטון.

אבל ממשל ביידן, בתמיכה פומבית וקולנית של סטיבן קינג — יצא נגד העסקה, בטענה שהיא עלולה להוביל לריכוזיות יתר. העניין הגיע לבית המשפט, שם טען משרד המשפטים כי העסקה — ששווייה הוערך ב־2.2 מיליארד דולר — תפגע בתחרות בענף, ברווחיהם ובמעמדם של הסופרים ותעניק לפינגווין רנדום האוס השפעה עצומה בנוגע לאילו ספרים מתפרסמים ואילו לא (במובן זה, לישראל יש עוד הרבה מה ללמוד).

בנובמבר האחרון פסק בית המשפט נגד העסקה, מה שאילץ את ההוצאה לשלם 200 מיליון דולר דמי ביטול חוזה, בנוסף להוצאות משפטיות גדולות. בדיונים בבית המשפט חשפה ההוצאה את העובדה שאיבדה נתח שוק גדול בשנים האחרונות, את המתיחויות בין המנהלים וגם את סכומי המקדמות שהיא נוהגת להעניק לסופרים ידועי שם.

פסיקת בית המשפט הביאה לשורה של אירועים, שכללו כאמור את התפטרותו של דוהל, קידומו של המנהל הכללי ניהאר מאלאוויה למנכ"ל עולמי זמני, ובשבוע שעבר גם להתפטרותה של מקינטוש. מנהלת ותיקה אחרת, ג'ינה סנטרלו, נשיאת רנדום האוס (החטיבה שפרסמה את "ספייר"), הודיעה גם היא לאחרונה על עזיבתה. כעת עוברת ההוצאה תהליך של ארגון מחדש — שיכלול כנראה הקמת "קבוצת מנהיגות" שבה יהיו מנהלים מחלקים שונים של התאגיד הכפופים למנכ”ל העולמי ללא מנכ”ל אמריקאי.

מקינטוש נחשבת לאחת הדמויות החזקות בענף המו"לות האמריקאי. בשבוע שעבר אמרה ל"ניו יורק טיימס" שאף שחמש שנים עשויות להיראות כמו כהונה קצרה כמנכ"לית, אלו היו "חמש שנים אינטנסיביות". דרכה למנכ"לות היתה פתלתלה. היא החלה את דרכה כעוזרת זמנית של עורך בכיר בהארפר קולינס, אחר כך קיבלה משרה קבועה בהוצאת נורטון, וב־1994 הצטרפה לבנטאם דאבלדיי דל, חטיבה של ברטלסמן, בפיתוח המדיה החדשה של החברה. לאורך הקריירה שלה הוכיחה יכולת גבוהה להסתגל לשינויים טכנולוגיים ותרבותיים. בהמשך עברה לפינגווין, שם ניהלה את מחלקת האודיו, ואז ב־2008 עברה לאמזון, שם שימשה מנהלת התוכן של קינדל. אחרי שנה וחצי בתפקיד חזרה לפינגווין, מילאה תפקידים בכירים עד שמונתה למנכ"לית ההוצאה.

בתעשיית הספרים שיצא לה שם של מיושנת ומונעת ממערכות יחסים אישיות, מקינטוש בלטה בתור מנהלת אנליטית המונעת על סמך נתונים. מה שגרם לה לנקוט צעדים לא פופולריים שעוררו עליה לא פעם ביקורת: למשל, מיזוג חטיבות ופיטורי עורכים משפיעים וידועים, שאחרי עזיבתם פתחו הוצאות עצמאיות והפכו למתחרים.

במכתב שהפיצה בין עובדי החברה כתבה מקינטוש שאחת הסיבות להחלטתה היא שלדעתה "זה צעד טוב למנכ"לים ואסור להם להישאר במקומותיהם לנצח. נקודות מבט רעננות יכולות להיות בריאות ומועילות להפליא לארגונים".

למרות האטת המכירות והעלויות בחומרי הגלם שפגעו בתעשייה בחודשים האחרונים, מקינטוש אמרה שהיא מאמינה שהענף נמצא במצב טוב. "אף על פי שיש הרואים סימנים מדאיגים של קיפאון", אמרה, "אני רואה פוטנציאל לעלייה בחדשנות, במיוחד במכירות ושיווק דיגיטליים. אנחנו בתקופה מאוד מעניינת שבה הצרכנים הוכיחו שהם רוצים ספרים, ויש פה הזדמנות ליצור דרכים חדשות וחדשניות יותר לחבר אותם אליהם".