גם ב־2023 הבנו שהטכנולוגיה אינה פתרון להכל

איך מסכמים שנה במגזר הטכנולוגיה אם הזמן עמד מלכת ב־7 באוקטובר? 2023 היתה רוויה אירועים מסעירים ברמה הגלובלית והמקומית, מגיוסים ואקזיטים לתרמיות ופשיטות רגל, תחום הבינה מלאכותית קפץ לקדמת הבמה, בזמן שבתחומים אחרים מייסדים נכנסו לכלא. השנה גם לא פחות משני בנקים קרסו בגלל הקשר שלהם לשוק הטכנולוגיה ואפילו צוללת אחת התפוצצה. אך כל האירועים האלה נכרכו סביב תסמין אחד: כשל חיסוני טכנולוגי, שבו משגשג אקוסיסטם לא יציב, מסוכן ומנותק מהמציאות. התפתחויות טכנולוגיות מקדמות את האנושות אבל הנטייה לראות בהן חזות הכל ופתרון לכל צורכי המין האנושי נכזבת פעם אחר פעם, והשנה החולפת עמדה בסימן של ציפיות המתנגשות עם המציאות.

המכשול בגדר לא עוצר את המחבלים

המקרה החמור ביותר התרחש ב־7 באוקטובר. באותו היום מרבית הישראלים הכירו בממשלתו השישית של נתניהו ככישלון. הצבא היה, ללא עוררין, שותף לכשל. מאות רבות של נרצחים וחטופים, עשרות אלפי מפונים, ישובים עלו בלהבות. בחסות המחדל התחיל להתערער הרעיון ששלט עד כה במדינה המסנוורת מהייטק — שאפשר להכיל סכסוך אלים באמצעים טכנולוגיים כמו המכשול ההגנתי בעוטף עזה וכיפת ברזל. "הסתמכות יתר על טכנולוגיה היא טעות", נכתב מיד אחר כך בכותרות. "אף אחד לא שאל מה הגיבוי לטכנולוגיה", צוטט בכיר מהשב"כ בכתבה אחרת, "כך עקפו מחבלי החמאס מכשול בו הושקעו 3.5 מיליארד שקל" הראה אחד בעוד שאחר סיכם "התאהבנו בטכנולוגיה. ואז היא הכזיבה אותנו".

בתחילת המלחמה היה נראה כאילו מתרחש תהליך של תיקון והאדם חזר להיות במרכז. דיברו על גבורתם של בני ובנות הישובים, על שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות, מייסדות הקיבוצים, נשות אופקים והתצפיתניות. בבני אדם התעסקו. בפועל, כל האינדיקטורים הצביעו על המשך המגמה. זמן קצר אחרי הטבח כמה פוליטיקאים הציעו פתרונות טכנולוגיים שיפתרו את הבעיות שנוצרו מהטכנולוגיות הקודמות. פצצת האטום תטפל בבעיה שיצרה כיפת ברזל, שהפכה את ממשלות ישראל לסבלניות לסכסוך הדמים ברצועת עזה; בעוד שטכנולוגיה להצפת מנהרות חמאס במי ים תטפל בבעיה שיצר המכשול — תחושת ביטחון מזויפת.

כוכבי הקריפטו במעצר או מאסר

ציפיות נפגשו עם מציאות באופן איום פחות גם בשוק הקריפטו. 2023 היתה ללא ספק השנה הקשה של השוק הזה מאז שהכתיר עצמו כאלטרנטיבה לכל מערכת מסורתית, בעיקר המערכת הפיננסית הממוסדת. בזו אחר זו קרסו חברות קריפטו ענקיות, ומנהליהן מצאו עצמם מסובכים בתביעות אזרחיות ופליליות, חלקם כבר במעצר או מאסר. אחרים הגיעו לעסקאות פשרה שבמסגרתן נאסר עליהם לעסוק בתחומים אלו עד תום חייהם.

בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו האמריקאית קוינבייס. שכחו לדבר על אובדן חסכונות למיליוני משתמשים | צילום: Daniel LEAL / AFP

הבורסה הגדולה בעולם בייננס תשלם קנס של 4.3 מיליארד דולר, בין היתר על כך שלא מנעה את השימוש בפלטפורמה שלה למימון טרור. המייסד והמנכ"ל צ'נגפנג זהאו (המכונה CZ) אינו רשאי לעזוב את ארצות הברית עד לגזר דינו. סם בנקמן פריד מ־FTX, שנמצא אשם בהונאת משקיעים ולקוחות, יזכה לעשרות שנות מאסר, ומאחורי שתי אלו שורה ארוכה של חברות פושטות רגל, מצלזיוס ל־BlockFi וויאג'ר. על רקע לחץ עצום מצד רגולטורים, הבורסה השלישית בגודלה בעולם, האמריקאית קוינבייס, בראשות המנכ"ל בריאן ארמסטרונג, פרסמה בימים האחרונים עמוד פרסומת בעיתונות האמריקאית בו פירטה את הישגי השוק ב־2023: "גישה רציפה לכסף שלך", "ריביות שמנצחות את חשבונות החיסכון" ו"עסקים קטנים שמשלמים עמלות נמוכות יותר", אך שכחה להזכיר את העיקר: אובדן חסכונות למיליוני משתמשים. "נתראה ב־2024", סיכמו.

הרכב האוטונומי והחשמלי תקוע

בתחום המכוניות האוטונומיות והמוניות האוטונומיות (המכונות רובו־טקסי) קיבלנו מפח נפש גדול לא פחות. חברת קרוז האמריקאית, שירות הרכב האוטונומי של ג'נרל מוטורס, חיסלה את כל הניסויים שלה במוניות בארצות הברית; פורד סגרה את מרכז הפיתוח שלה בתחום הרכבים האוטונומיים; ולטסלה, שמתגאה במערכת האוטופיילוט שלה, יש את שיעור התאונות הגדול ביותר בשוק הרכב. בבית משפט אמריקאי שופט אף קבע כי החברה ידעה כי המערכת שלה פגומה, וטסלה ביצעה ריקול ל־2 מיליון רכבים כדי לתקן את התוכנה.

מתקן של חברת הייפרלופ. רצתה לשנע אנשים או משא בתוך קפסולות, ונסגרה | צילום: PETER KNEFFEL / AFP

השנה גם גילינו שהמהפכה הירוקה לא תגיע מהר כל כך לתחום התובלה, אחרי שמייסד חברת המשאיות החשמליות ניקולה נשלח לבית כלא על הונאת משקיעים וחברת הייפרלופ הודיעה על חיסול מאמציה לשנע במהירות משא בתוך קפסולות. הייפרלופ פעם תכננה לשנע בני אדם כדי להתגבר על פקקים לפני שוויתרה גם על זה, המתחרה, בורינג של אלון מאסק, קיימת כמעט עשור וחפרה רק כ־3 קילומטר של מנהרה.

מי אשם: הטכנולוגיה או האדם?

הטכנולוגיה בסיפורים אלו אינה אשמה. אף שיזמים תמיד מוציאים את האדם מהמשוואה, כשציפיות פוגשות מציאות, המערכת הופכת מתגוננת והאשמה מופנית תמיד לגורם האנושי: זה בנקמן פריד, זה CZ, זה מאסק. כמובן שזו אינה טעות גמורה. אי אפשר להאשים טכנולוגיה בדבר שהרי אין לה כוונות או אינטרסים. טכנולוגיה לא נכשלת באותו אופן שאדם נכשל, היא נכשלת רק באופן שהאדם תכנן או שגה בתכנונה. טכנולוגיה לא רצתה דבר, אך זו אינה הסיבה בגללה אנו לא מאשימים אותה בדבר, אלא משום שרבים מאלו שפועלים בתחום, בין אם יזמים או משקיעים, עושים זאת תוך הישענות על אמונה שטכנולוגיה היא טובה מטבעה. הם מניחים באופן בלתי ניתן לערעור שחייבים להמציא את הטכנולוגיה הבאה כדי לתקן את הבעיה שנגרמה מהטכנולוגיה הקודמת, ובמקביל גם דוחפים לקדם את השימוש בה כאילו היא איזו אמת מדעית ולא חלק ממערכת מורכבת שכוללת כוח, חברה ואינטרסים. לאנשים מסוג זה ניתנה כבר הגדרה — פונדמנטליסטים.

לא צריך להיות קנאי דתי כדי להיות פונדמנטליסט. זה יכול לקרות לאנשים משכילים בעלי כוונות טובות שהפסיקו לשאול שאלות מורכבות כמו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, איך עדיף לעשות זאת או איך מה שאנחנו עושים משפיע לטווח הארוך. חברה מבוססת על טכנולוגיה נוטה להפוך גם לפונדמנטליסטית כשהיא לא מסוגלת או יכולה להטיל ספק בכלים הטכנולוגיים שפיתחה. חברות מסוג אלו, הסביר בעבר מדען הסביבה דיוויד אור (Orr), הן בעלות אמצעים רבים אך קצרות במטרות; הן כאלו שלא ניתן להפריד בהן בין "יכול לעשות" ל"צריך לעשות". אלו חברות בהן יש כאלה הנוטים להיות מסונוורים מנוחות או מפיקחות של אחרים או חוששים להצטייר כלא מודרניים. אור ידע לזהות לפני שלושים שנה בדיוק כי זוהי סביבה ששוכחת שיש לשפוט את מפעל החדשנות הטכנולוגית מול סטנדרט מסוים מוגדר היטב, כמו למשל: "האם הטכנולוגיה תסייע לנו להיות חברה בריאה, שפויה ובת קיימא יותר?".

לתקן את הטכנולוגיה עם עוד טכנולוגיה

זה לא מקרי שדווקא בשנה זו, שבה כל כך הרבה תחומים מבטיחים הצטמקו לגודלם האמיתי, היא השנה שבה פרסם היזם והמשקיע מארק אנדריסן פוסט בן 5,222 מילים על "טכנו־אופטימיזם". את הטקסט הוא פרסם בשלהי ספטמבר, ברקע כתמי בועות שהתפוצצו, ותכליתו לשבח את הטכנולוגיה ואת השוק החופשי. "המקור התמידי היחיד לצמיחה הוא הטכנולוגיה", כתב בין היתר והצהיר "שאין בעיה חומרית — בין אם נוצרה על ידי הטבע או על ידי טכנולוגיה — שאי אפשר לפתור עם יותר טכנולוגיה".

היזם והמשקיע מארק אנדריסן. פונדמנטליסט טכנולוגי שמקדם חזון בו ניתן לבחור רק בין שניים: הייטק או שממה | צילום: David Paul Morris/Bloomberg

אפשר היה לחשוב שאנדריסן כתב את הדברים האלה כהתרסה אינטלקטואלית למצב העניינים. כאילו לצטט את פרידריך ניטשה ואנדי וורהול ישכיח מאיתנו שרבים איבדו את חסכונות חייהם בקריפטו, שבעולם משתוללת אינפלציה ואי השוויון מעמיק. "אומרים לנו להיות כועסים, מרירים וממורמרים על טכנולוגיה", כותב אנדריסן המיליארדר, מהמשקיעים הגדולים בשוק הקריפטו, ואז מיד מנגיד: "יש לנו בעיה של עוני, אז אנחנו ממציאים טכנולוגיה כדי ליצור שפע", בזמן שהוא מצטט את הכלכלן הליברטיני פרידריך האייק (חבל שאנדריסן לא למד גם מהמתמטיקאי בלז פסקל שהדגיש את חשיבות המילה המדודה: "הייתי כותב פחות אם היה לי יותר זמן", ציין באחד מציטוטיו המפורסמים).

אנדריסן, שמתחיל את הטקסט בקביעה "משקרים לנו", כאילו הוא רק חלק מההמון ולא אחד מחברי הדירקטוריון של פייסבוק, לא באמת מתריס נגד כוח או בעלי כוח. כפונדמנטליסט טכנולוגי, הוא מתאר את התפיסה השולטת זה שנים, רק כאילו היתה מאתגרת. זו כוללת חזון דטרמיניסטי של עתיד שבו ניתן לבחור רק בין שניים: הייטק או שממה. בין שני אלה, הבחירה פשוטה - הרי מי רוצה שממה? העתיד הוא נוצץ.

על מי נטל ההוכחה

האופטימיות הזו חוטפת מכה כשהתקוות הטכנו־אופטימיות לא עומדות בציפיות, וכאלו השנה כאמור היו לנו בצרורות. אך לרוב נקרא ידיעות כאלו ונניח כי ככל נראה משהו היה לא בסדר בחברות, ביזמים או במשקיעים, במקום להבין שיש משהו אינהרנטי לא בסדר בזה שמלכתחילה שמנו את כל מבטחנו בטכנולוגיות הללו.

רשתות חברתיות מייצרות סביבה רעילה? הבעיה היא בטוויטר או פייסבוק ולא בזה שחשבנו שרשתות חברתיות יחברו את כל העולם יחדיו. רכבים אוטונומיים לא מפסיקים לעשות תאונות? הבעיה היא רק בתוכנה של טסלה או ביהירות של מאסק, לא שהממשלה מזניחה תשתיות. הייפרלופ נסגרת? יש כנראה יותר מדי רגולציה, נתעלם מזה שפשוט קיים פתרון מוכח לבעיה, למשל רכבות. חברות קריפטו קורסות? השוק פשוט צעיר, לא חלילה שהמערכת הפיננסית המסורתית כבר חוותה את כל חבלי הלידה הללו ואין שום צורך לעשות את כל הטעויות מחדש.

ההיסטוריון זכרי לואב (Loeb), שעוסק רבות בביקורת טכנולוגיה, הבחין כי כל ביקורת מהפונדמנטליסטים הטכנולוגיים כוללת "טיפול" ייחודי למדי: "חברה אחת או תחום אחד ייקרעו לגזרים על ידם, רק כדי לספק את המרחב הטכנו־אופטימי החדש לטכנולוגיה החדשה". הדבר מתנהל כמו מרוץ שליחים, כשהמקל נמסר מיד ליד: רשתות חברתיות הורסות את העולם, הנה רכבים אוטונומיים שישפרו חיינו במהרה. הרכבים לא מגיעים והבעיות רק נערמות? למזלנו בלוקצ'יין יחליף אותם. איבדנו אמונה בבלוקצ'יין, ובדיוק הפציעה לחיינו הבינה המלאכותית הגנרטיבית.

בתוך זה, מציין לואב, אנחנו לא מדברים באמת על פוליטיקה, על יחסים חברתיים או על סדרי עדיפויות שמעצבים את עולמנו. מתעלמים ממבני הכוח בדיוק כפי שמתעלמים מהפוליטיקה שהשפיעה על ממשלת נתניהו הרביעית להקים את "המכשול הטכנולוגי" כאילו רק הציעה פתרון הגנתי טכנולוגי שיסדר את הבעיות שלנו מבלי שנצטרך להתעסק עם האופן שבו הבעיות האלו נוצרו מלכתחילה. עם תוצאות הרבה פחות הרסניות, הייפרלופ ובורינג פועלות לבנות מנהרות תת־קרקעיות כאילו אין פתרון בן מאה שנים לשינוע נוסעים בשם "תחבורה ציבורית"... חברות הקריפטו בונות כלי טכנולוגי עוקף רגולציה להעברת כספים במהירות, ומתעלמות מכך שהאיטיות הינה מכוונת כדי למנוע הלבנות הון. הטכנולוגיה כאן מנותקת הקשר, א־היסטורית להחריד. כך שכאשר כלי שפותח לא עומד בציפיות או מגשים את ייעודו, האשם הוא רק הזמן או האדם. לנו רק נותר להמתין בפסיביות לאפליקציה הטובה יותר או הטכנולוגיה המתקדמת יותר שיצילו את המצב.

ברור מדוע אנדריסן, שלא רוצה לעסוק בפוליטיקה וחברה, רואה באתיקה ובזהירות את האויב. אך השנה הזו יותר מכל הדגישה כי אסור להתעלם מהפוליטיקה וממבני הכוח והזכירה שחייבים לשים את האדם (או התצפיתנית) במרכז, ולא את קיר הבטון והפלדה מצויד החיישנים והמצלמות. השנה החולפת גם הדגישה שבמקום לבקש כל הזמן מספקנים להוכיח שמוצר או תהליך חדש עלולים להזיק, חובת ההוכחה צריכה להיות מוטלת על מי שתומך באותו כלי חדש, להראות שהוא בטוח לשימוש, ולא על הציבור. הלקח שנלמד השנה הוא קשה אך לא פסימי: יש להפסיק להאמין לפתרון קסם טכנולוגי לכל הבעיות החברתיות שלנו; ואי אפשר לצפות שאלו שנכשלו יבצעו את התיקון.