הממשלה הגירעונית בולמת את המשך הצמיחה הכלכלית

למרות שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל עלה ברבעון השני של 2023 בשיעור שנתי של 3% (מנוכי עונתיות), דו"ח החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) רצוף סימנים מדאיגים, חלקם מטרידים ממש.

במילים פשוטות ניתן לקבוע כי למעט "מספר הזהב" עצמו, קרי, שיעור הצמיחה הכולל, אותו 3% (במונחים רבעונים הוא 0.7%), הדו"ח מראה על האטה מובהקת של המשק, תוך קריסה של חלק ממנועי הצמיחה העיקריים.

1. איך משיגים צמיחה שנתית "נאה" של 3% אם מרבית הנתונים אינם חיוביים? התשובה פשוטה: מגדילים את הגירעון באמצעות הזנקת ההוצאות של הממשלה. בלמ"ס מאשרים כי זה בעצם הסיפור: הוצאות הממשלה שזינקו ב־4% וכאשר מנכים את ההוצאה הביטחונית (שגם היא עלתה כמובן) אז זה מגיע ל־5%. כמו כן, בלמ"ס מסבירים כי הוספת ה"עונתיות" מאוד היטיבה עם המספרים (כלומר, ניפחה אותם).

הבעיות בהתפתחויות של המשק צצות כבר כאשר מסתכלים על המקורות שעמדו בפני המשק - כלומר התוצר הישראלי יחד עם היבוא שמיוצר בחו"ל. שם רואים ירידה של 0.3% שלא נצפתה מאז הקורונה. הסיבה לכך היא קריסת היבוא שצנח ברבעון השני ביותר מ־11% כאשר יבוא השירותים ירד בחוזקה (13%), למעט שירות אחד שזינק בקצב גדול: יבוא שירותי התיירות (זינוק חד של 65.1%). כלומר, מה שהציל את היבוא מקריסה רצינית יותר היתה העובדה שהישראלים יצאו לנפוש בחו"ל.

במקביל, יבוא הסחורות האזרחיות ירד בכ־9%. אך גם פרמטר חשוב מאוד שאף הוא עלה - התוצר העסקי - מראה על האטה. התמ"ג של המגזר העסקי עלה ב־2.4% ברבעון השני אחרי עלייה של 3.6% ו־5.6% בשני הרבעונים הקודמים. כאשר מנכים את חברות ההזנק, מדובר בשיעור צמיחה שהוא חצי ממה שנרשם בשני הרבעונים הקודמים. חשוב להבין את הדינמיקה של צמיחת הכלכלה: אחרי צמיחה של יותר מ־15% בשנתיים (2022-2021) "אפקט הקצה" מאוד מזכיר תנועה של רכבת. כלומר, גם כאשר יש כיבוי מנוע היא ממשיכה לדהור קדימה עוד כמה קילומטרים ולא נעצרת בפתאומיות.

2. זה בדיוק מה שעולה מהדו"ח של הלמ"ס - כיבוי מנועים: הרכב הצמיחה מעלה סימנים מטרידים ביותר. בראש ובראשונה, בגלל המשך הקריסה של הצריכה הפרטית לנפש – המכונה גם רמת החיים של האזרח - המהווה את המנוע העיקרי של המשק ומשקלה 54% מהתוצר הכולל.

למרות שהצריכה הפרטית הכוללת לנפש לא ירדה לעומת הרבעון הקודם, הצריכה פרטית השוטפת לנפש (ההוצאות למזון, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ועוד) ירדה בכ־0.5%; צריכת מוצרים בני־קיימא למחצה לנפש (הלבשה והנעלה, טקסטיל וכלי עבודה לבית, מוצרים חשמליים קטנים, מוצרי בידור ופנאי) צנחה ב־11.2%. והכי חמור: צריכת מוצרי בני־קיימא לנפש (לרבות מכוניות ומוצרים יקרים כגון מקררים המתארים את נכונות משק הבית לבצע רכישה משמעותית) צללה בשיעור הגבוה ביותר: כ־18%.

גם המנוע השני בחשיבותו של המשק - היצוא - קרס: סך יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ביותר מ־4% זה הרבעון השלישי ברציפות, כאשר יצוא השירותים (שם נכלל ההייטק הישראלי) ירד ב־4%. גם היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) ירד ברבעון השני ב־8.5%. רק היצוא של חברות הזנק עלה ברבעון הזה אך מדובר בסקטור תנודתי מאוד. גם התמונה שעולה מהמנוע השלישי של המשק - ההשקעות — איננה מרנינה בלשון המעטה כאשר מטריד במיוחד נתון ההשקעה במכונות וציוד - הכולל ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) שהוא ההשקעות בהייטק - צנח בכ־19%-20%. ירידה בהשקעות היום, משמע ירידה בצמיחה ובפעילות העסקית בעתיד.

3. שני נתונים יכולים להשאיר קצת מקום לאופטימיות: ההשקעה במוצרי קניין רוחני שעלו - אך רק אחרי ש"מנכים עונתיות", הנתונים המקוריים מראים על ירידה ריאלית - והשקעות בבנייה. אך הרוב המוחלט של העלייה היא בסקטור שלא למגורים (רובם בניינים ציבוריים במימון הממשלה).

אגב, הבנייה למגורים עלתה ב־2% - שיעור העלייה הנמוך ביותר שנרשם מזה שמונה רבעונים ברצף (כלומר, שנתיים) ולפי נתוני האוצר המגמה הזו צפויה להשתנות בחודשים הקרובים על רקע הירידה בבנייה כתוצאה מעצירה של מכירת דירות. מיותר לציין כי אם משווים את הנתונים של הרבעון השני של 2023 לרבעון המקביל אשתקד (ממשלת השינוי) הפערים הם די דרמטיים, אך גם ההשוואה בין הרבעון השני של הממשלה הנוכחית לרבעון הראשון שלה מתארים תמונה די קודרת.

4. כבר בתחילת החודש הזהיר סגן החשב הכללי ד''ר ליאור דוד־פור כי הוצאות הממשלה זינקו בתקופה ינואר־יולי 2023 בכ־9% הרבה מעל התקרה המקסימלית שנקבע בתקציב - 7.6%. לפי אותו דו"ח, זה החודש הרביעי ברציפות שהממשלה מגדילה את ההוצאות בקצב של 9% לשנה. נדגיש כי בדו"ח החשכ"ל צוין גם כי הגידול בהוצאה של המשרדים החברתיים (לרבות קצבאות) כבר חצה את קצב ה־12% כאשר הגידול המותר הוא של 7%. המסקנה: הממשלה תצטרך להקטין את קצב גידול ההוצאה הממשלתית אם היא רוצה לעמוד בכללים הפיסקליים שהיא קבעה לעצמה.

אסור לשכוח כי הגירעון של הממשלה הנוכחית שקיבלה את הקופה עם עודף של 10 מיליארד שקל, גדל גם בגלל הירידה בגביית מסים (לרבות מסי הכנסה) על רקע אותה האטה שכבר באה לידי ביטוי בדו"ח הלמ"ס. הן הגופים הכלכליים הישראלים והן הזרים כבר מתחילים לקלוט את השיטה של פיזור כסף מהליקופטר. בקרב הגופים הישראלים הערכה היא כי אין מצב שהגירעון יורד מ־2% תמ"ג (התקרה המותרת היא 1.1% תמ"ג) אבל הבעיה היא כי הזרים מתעוררים. אפילו חברת הדירוג פיץ' שניסחה השבוע דו"ח מתון יחסית על ההתנהלות של הממשלה לעומת שאר סוכנויות הדירוג כבר מביעים דאגה מהתפתחויות בגירעון.

"מגמת ההכנסות - ירידה של 4.5% לחודשים ינואר־יולי 2023 - מצביעה על רמת גירעון קרובה יותר ל־1.6% ב־2023 ול־2.8% ב־2024 כאשר בצד ההוצאות נרשמו מספר ויתורים לשותפים הקואליציוניים של הליכוד, עם גידול בהוצאות לטובת קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים", נכתב בדו"ח של פיץ' והכוונה היא לחרדים. המסקנה של פיץ' היא כי "מעבר לתקציבים הנוכחיים, החברה צופה התרחבות נוספת של הגירעון התקציבי לאור לחצים להגדלת ההוצאות והימנעות מהעלאת מסים של הקואליציה... ל־4% מהתמ"ג ב־2025".

הבעיה הגדולה עם צמיחה שמונעת רובה ככולה מגירעונות תקציביים היא כי זה לא בר־קיימא ומי שניסה לעשות זאת - ממשלות פופוליסטיות - סופה התרסקות.