תוכנית משרד החינוך נכשלה: תקציבי הרשויות המקומיות מונעים סגירת הפערים בין תלמידים

פערי ענק התגלו בהוצאת רשויות מקומיות לתלמיד ממקורותיהן העצמיים. בשנת 2020 הייתה ההוצאה הממוצעת לתלמיד ממקורות עצמיים ברשויות המקומיות באשכולות 7-8 החזקים, גדולה פי 4.6 מאשר באשכולות 1-2 החלשים. כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנושא תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך, המיועדת לקדם שוויון בין תלמידים.

לפי הדו"ח, ההוצעה הממוצעת באשכולות הביניים 5-6 היא היתה גדולה פי 3.6 מאשר באשכולות 1-2. הפער בהוצאה העצמית בין אשכולות 5-6 לאשכולות 1-2 הגיע ל-3,700 שקל, ובין אשכולות 7-8 לאשכולות 1-2 הגיע ל-5,100 שקל. זאת לפני פערי הענק בהוצאות ההורים. ההוצאה הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי של משק בית באשכולות הגבוהים (8-10) גדולה ב-7,400 שקל (פי 2.2) מההוצאה באשכולות הנמוכים (1-3).

בכך מאשר המבקר את הממצאים הקשים של פרויקט "כלכליסט" ו"שומרים" כי השקעת הרשויות המקומיות מגבירה את אי השוויון ומקטינות מאוד את השפעת התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך. מהדו"ח עולה שהתקצוב הדיפרנציאלי נכשל בהשגת מטרותיו ו"לא הצליח לסגור פערי תקצוב ופערי הישגים לימודיים".

המבקר כותב ש"התלמידים בחמישון הטיפוח החזק מקבלים ממקורותיהן העצמיים של הרשויות אלפי שקלים בשנה לתלמיד, לעומת התלמידים בחמישון הטיפוח החלש, שלא מקבלים מימון נוסף כזה. התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך אומנם נותן יתרון תקציבי לתלמידים באשכולות נמוכים, אולם תקצוב הרשויות המקומיות מצמצם את הדיפרנציאליות ופוגע ביכולת לצמצם את הפערים". לדבריו, "אף יתכן שתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך מקבלים פחות מאשר תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה".

המבקר מציין ש"מערכת החינוך בישראל מאופיינת זה שנים רבות, בפערים גדולים בין תלמידיה, בכל שכבות הגיל". זאת, "בעיקר בין תלמידים משכבות חברתיות-כלכליות מבוססות ונמוכות, בין יהודים ערבים וגם בין תלמידים בחינוך הממלכתי לחרדים". לדבריו, "הפערים מתבטאים הן במשאבים שמגיעים לתלמיד, והן בהישגים הלימודיים. הם פוגעים פגיעה קשה ומתמשכת בהתפתחותם ובהתקדמותם של התלמידים המשתייכים לצדדים החלשים, וממילא גם בהתפתחותה הכלכלית של ישראל".

בתקופת שר החינוך שי פירון מיש עתיד הונהגה תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי כדי לקדם תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש ולגשר על הפער שיוצר התקצוב העודף של רשויות חזקות. אלא שמתברר שבשנת 2022 עמד תקציב שעות הטיפוח המיועדות לתקצוב הדיפרנציאלי בחינוך היסודי על 1.09 מיליארד שקל שהם 10% בלבד מתקציב השעות הכללי. תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי הגדילה את היתרון התקציבי לטובת חמישון הטיפוח החלש רק ב-25% (כ-1600 שקל). המבקר קובע ש"ספק אם די בכך כדי להביא לצמצום מהותי בפערים החינוכיים". אחד הגורמים לכך הוא משרד החינוך עצמו שהעביר 7% משעות הטיפוח המיועדות לצמצום פערים לרפורמת השילוב בחינוך המיוחד.

המבקר מגלה ש"משרד החינוך לא הגדיר בתוכנית לצמצום פערים יעדים ברורים ומדידים לגבי צמצום הפערים ולא גיבש מדדי תפוקה ותוצאה מתאימים, שיאפשרו לבחון את מידת ההתקדמות ולהעריך את יעילות המודל. כן לא הפעיל מנגנון למעקב ובקרה". ממצא זה תואם מדיניות עקבית של משרד החינוך לא לאסוף נתונים על תוצאות הפעילות שלו בנושאים רגישים.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בימים אלו מוביל המשרד תהליך סדור של הטמעת תפיסה שלמה וקוהרנטית של תהליך שתכליתו צמצום פערים, הוקם צוות חשיבה של אגפי המשרד ויועצים". עוד נמסר שהתקציבים המועברים לבעלויות בתי הספר מושפעים מגורמים שונים דוגמת אחוז ההשתתפות שנקבע בחקיקה, והסכמי שכר שחלים על כל קבוצה. "ככל שיוחלט לבצע שינוי מדיניות - המשרד יבצע את ההתאמות והתקציב התוספתי יהיה בהתאם".