תיאטרון האבסורד - על הוועדה לבחירת שופטים והצורך בעילת הסבירות

השבוע שחלף ואיתו "הדרמה" בכנסת בנוגע לוועדה למינוי שופטים רק חיזקה וחידדה את הטרלול והטירוף שאנו נמצאים בו מאז הכריז השר לוין על המהפכה המשפטית. מאז אותה הכרזה דרמטית המהפכה המשפטית (או הרפורמה – תלוי את מי שואלים) לא יורדת מסדר היום הציבורי. הרפורמה המשפטית הוא הנושא המרכזי ש"משגע" את המדינה - פשוט לא להאמין. נראה כאילו למעט המערכת המשפטית ה"כושלת" ו"הפגומה" אין שום בעיה במדינה. הכל טוב: הכלכלה פורחת, יוקר המחייה במצב טוב, בגזרה המדינית הכל מעולה והמצב הביטחוני לא מדאיג בכלל. קיימת רק בעיה אחת מרכזית במדינה והיא נמצאת במערכת המשפט. המציאות שנכפתה עלינו היא פשוט קפקאית ולעיתים נראית דמיונית.

מצדדי המהפכה המשפטית רוצים לפתור את הבעיות במערכת המשפט, כאשר אחת המרכזיות לטענתם היא בג"ץ. הם רוצים להשפיע (באופן פוליטי) על המינויים לבית המשפט העליון ופועל יוצא מכך – לקצץ בכוחו של בג"ץ, להחליש אותו ועוד. אין סוף אמירות נשמעו כנגד בג"ץ - המוסד, אנשיו, הצורך בו ועוד. באותה נשימה הם גם רוצים לבטל את עילת הסבירות הקיימת להגן על האזרח מפני החלטות שרירותיות ופוגעניות.

בעיה נוספת שמדברים עליה, אולי המרכזית, היא העומס בבתי המשפט. כבר נכתב כי צדק מאוחר הוא לא צדק, הבעיה של התמשכות ההליכים ידועה ומוכרת. התמשכות ההליכים המשפטיים (ועוד קודם לכן – בשלבים שלפני פתיחת התיק בבית משפט) היא הבעיה המרכזית בה נתקל האזרח בבואו בשערי בתי המשפט. הליכים נמשכים על פני שנים רבות, החלטות שנדחות, דיונים שמתעכבים ונדחים חדשות לבקרים ופסקי דין שמעוכבים.

הסיבה המרכזית לאותו עומס על המערכת המשפטית ידועה. הסיבה היא לא רמת שופטים נמוכה, לא שופטים לא מקצועיים (כמובן, שיש גם גזרים פחות כתומים,אבל זה קיים בכל מערכת), הסיבה היא אחת: מחסור חמור בכוח אדם - מחסור שופטים בכל הערכאות, בעיקר בשלום ובמחוזי. מדובר בבעיה חמורה אבל גם פתירה ביותר – מינוי שופטים.

מה שקרה בשבוע שעבר, בכל הנוגע להצבעה למינוי נציגים בוועדה לבחירת שופטים, ההתנהלות של ח"כ גוטליב – מתומכי הרפורמה הנלהבים – מלמד יותר מכל על העובדה שלרפורמה המוצעת אין שום קשר אמיתי לבעיות האמיתיות שקיימות במערכת המשפטית ושבהן יש לטפל ובעיקר בנוגע לעומס במערכת. ממה שנגלה לעינינו ברור כי כך לא מתנהלים מי שבאמת רוצים להקל על סבל האזרחים בבואם בשערי המערכת המשפטית. אין באמת כוונה ורצון להקל על העומס בבתי המשפט. גילינו עוד שעילת הסבירות מאוד חשובה גם לאחת מהתומכות הנלהבות ברפורמה המשפטית וכי יש צורך בבג"ץ חזק שיגן על כולם.

מי שבאמת רוצה את טובת המערכת המשפטית, מי שבאמת מבקש את טובת האזרח הקטן, מי שרוצה לפתור את הבעיה המרכזית של המערכת המשפטית (אותו עומס) היה עושה הכל בכדי למנות עוד שופטים. כל כך פשוט. בכדי למנות שופטים צריך דבר קטן – מינוי נציגים לוועדה לבחירת שופטים, כינוס הוועדה ובחירת השופטים. פשוט. בפועל – מזה תקופה ארוכה הוועדה לבחירת שופטים לא התכנסה. נכון להיום – אין שום צפי למועד כינוסה שכן עוד לא מונו כל הנציגים לוועדה. בכל זאת, מה בוער?

הסאגה בנוגע לבחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים לא הסתיימה עם ההצבעה. מיד לאחר מכן הגיע שיא נוסף - נציגת הקואליציה שלא נבחרה לוועדה, כותבת כי תברר את נושא "אי סבירות" בנוגע להחלטה בעניינה והיא מתכוונת "להגיש ליועמ"ש הכנסת התראה לפני פניה לבג"ץ", ציטוט מדויק. פתאום יש צורך בעילת הסבירות, חלילה שנבטל אותה. פתאום מתברר שיש מוסד חשוב, רציני שיכול להיות מגן בפני החלטות שרירותיות, לא סבירות וכו'? ממש עולם הפוך.

עו"ד ברוך (בוקי) כצמן הוא בורר ומגשר, עוסק בליטיגציה מסחרית ואזרחית, משרד עוה"ד AYR, עמר, רייטר, ז'אן, שוכוטוביץ ושות'