בניגוד לטענות: מרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה תורמים לישראל המון

אם נתייחס לרגע למדינת ישראל כאל מותג ונצא בסקר חובק עולם בין יזמים ומנהלים בכירים במטרה לברר מהי המילה שמזוהה עם המותג הזה יותר מכל, סביר להניח שהתשובה השכיחה ביותר תהיה "חדשנות". ואכן, החדשנות הישראלית זוכה כבר שנים רבות לתשומת לב רבה ולביקוש גבוה בעולם - עובדה שהביאה רבות מענקיות הטכנולוגיה הגלובליות לפתוח מרכזי פיתוח בישראל. על פי נתוני הרשות לחדשנות, פועלים כיום בישראל לא פחות מ-370 מרכזי פיתוח כאלה.

פעילותם של התאגידים הבינלאומיים בישראל מביאה לצמיחת האקוסיסטם, יוצרת מקומות עבודה חדשים ותורמת משמעותית להגדלת הייצוא הישראלי. למרות זאת, לאחרונה נשמעים גם קולות המוטרדים דווקא מריבוי מרכזי פיתוח ההייטק הבינלאומיים הפועלים בישראל ויש שאף רואים בהם כמי שמהווים את אחד הגורמים למשבר כוח האדם בהייטק.

הביקוש לטלנטים בתחום הטכנולוגי בכל העולם הוא בהחלט אחד מהאתגרים הגדולים כיום. עם זאת, חשוב לזכור: נוכחותן של חברות גלובליות בישראל, דוגמת מיקרוסופט וחברות טק אחרות בכל התחומים, תורמת בצורה משמעותית להעלאת איכות המשרות המוצעות לעובדים המוכשרים האלה. לאותם עובדים יש את היכולת להשפיע על מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם ולהיחשף לאתגרים טכנולוגיים ייחודיים ומרתקים יותר.

כל מי שבחן בשנים האחרונות את השיקולים שמביאים עובדות ועובדים בהייטק לבחור במעסיק הבא שלהם, ימצא משקל רב למידת ההשפעה והחדשנות של הטכנולוגיה אותה מפתחת החברה. בדיוק בגלל זה התחרות סביב גיוס טאלנטים מחוללת גם תמריץ משמעותי לסטארט-אפים ולחברות בינלאומיות כאחד להתמקד בפיתוחים חדשניים ופורצי דרך - דבר התורם, בסופו של דבר, גם להצלחתה העסקית של החברה ולעתידה. אני רואה בתחרות מניע חיובי להתמקדות, לחדשנות ולצמיחה.

היתרונות שמספקים מרכזי הפיתוח הבינלאומיים לעובדיהם ניכרים ומובהקים: הם מאפשרים לעובדי הייטק לצבור יכולות ייחודיות ולרכוש כישורים חשובים שתורמים להם בתפקידיהם העתידיים בסטארט-אפים ובחברות הייטק בכלל. במילים אחרות, המרכזים בהובלת חברות הייטק בינלאומיות מאפשרים לאיש ההייטק הישראלי לבנות לעצמו מסלול קריירה מגוון יותר.

עצם ההצטרפות לחברת הייטק בינלאומית גדולה והחשיפה לפעילות בסדרי גודל אחרים בתכלית - הן בנוגע להיקף הלקוחות והן בהיבט שיטות העבודה של הארגון – מקנה ידע ייחודי וחיוני שבוודאי יסייע לאותם יזמים גם בהמשך דרכם.

חשוב להזכיר תרומה נוספת של מרכזי הפיתוח לישראל ולעובדים בהם, הנוגעת לתרבות הארגונית המתקדמת שנהוגה במרביתם, ומחלחלת גם לסטארט-אפים הקטנים יותר. תרבות זו דוגלת בקידום נשים, בגיוס עובדים מאוכלוסיות שנעדרו עד כה מתעשיית ההייטק וביצירת אימפקט חברתי חיובי. באופן זה, מרכזי הפיתוח מיטיבים עם תרבות העבודה בישראל וממחישים את היתרונות העסקיים הטמונים ביצירת צוותים מגוונים ותרבות עבודה מכילה.

תרומתו של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל לקהילת הסייבר הישראלית היא דוגמה מצוינת להשפעה החיובית של המרכזים הבינלאומיים. העובדה שחלק ניכר מתוך אלפי העובדים שלנו הם מומחי סייבר מהווה יתרון אדיר לא רק למיקרוסופט עצמה אלא לסייבר הישראלי בכללותו, לרבות הסטארט-אפים המקומיים שפועלים בתחום וזוכים לנגישות גבוהה ומוקדמת לטכנולוגיות הסייבר של המרכז.

יתרון מרכזי נוסף שמביא איתו מרכז פיתוח בינלאומי הפועל בישראל הוא החשיפה הבינלאומית שמתאפשרת להייטק הישראלי. מפגשים עם מנהלי תאגידים גלובליים שמגיעים לישראל כדי לבקר במרכזים החשובים, לצד קיומם של כנסים ומפגשים מקצועיים שמהווים במה המעודדת חדשנות, מביאים לקידום שיתופי פעולה ומסייעים לסטארט-אפים ישראליים להקדים את השוק ולמקד את הפיתוחים שלהם. הוסיפו לכך את הגדלת ההזדמנויות לאקזיט שמביאה איתה האינטראקציה הזאת ותקבלו עוד יתרון חשוב של הפעילות הבינלאומית הזאת.

מיכל ברוורמן בלומנשטיק מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח | צילום: יוסי זליגר

מי שבוחן את תהליכי קבלת ההחלטות בקרב החברות הישראליות שבחרו להירכש על ידי מיקרוסופט בשנים האחרונות ימצא כי רובן עשו זאת דווקא בשל יתרון הגודל של החברה, כוח המכירה שלה ויכולתה להגיע למאות מיליוני משתמשים, בהשוואה ליכולותיו המוגבלות בהרבה של סטארט-אפ קטן.

המשך הצלחתו של ההייטק הישראלי טמון בשילוב בין חברות גלובליות לבין לסטארט-אפים מקומיים. זהו המתכון שהופך את האקו-סיסטם הישראלי למעצמת הייטק ולחממה לחדשנות, ליצירתיות וגם לתחרות בונה.

מיכל ברוורמן-בלומשטיק היא מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח