ירידה של עד 0.6% בריבית הפיקדונות בשלושה חודשים

הריבית על הפיקדונות המשיכה לרדת בדצמבר, וזאת על אף שריבית בנק ישראל לא השתנתה באותו החודש, כך עולה ממערכת נתוני השוואת הריביות על הפיקדונות של בנק ישראל. ניצני המגמה הזו החלו בספטמבר, ובדצמבר הם נמשכו, כך שבפיקדונות בריבית קבועה נרשמה ירידה של עד 0.6% בתוך שלושה חודשים. ירידה נוספת בריבית בפיקדונות צפויה בינואר, בעקבות החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ב־0.25% ל־4.5%. מבדיקת "כלכליסט" שנערכה זמן קצר לאחר מכן עלה כי מרבית הבנקים עדכנו והפחיתו את הריבית שהם מציעים בפיקדונות עד 0.25%.

נושא הריבית על הפיקדונות והאשראי צפוי לעלות היום שוב בכנסת, כאשר ועדת הכספים תערוך דיון בנושא, בסמוך לדיון שיהיה עם נגיד בנק ישראל שאמור להציג סקירה כלכלית.

מנתוני בנק ישראל לדצמבר עולה כי הירידה בולטת בעיקר בפיקדונות לטווח ארוך יותר שהתמחור בהם מושפע יותר מרמת תשואות האג"ח. מנתוני המערכת עולה כי הריבית בפיקדונות לטווח של 6–12 חודשים ירדה מ־4.63% בממוצע בספטמבר ל־4% נכון לסוף דצמבר, כלומר ירידה של 0.63% בריבית הממוצעת.

נכון לדצמבר את הריבית הנמוכה ביותר בקבוצה זו מציע בנק הפועלים עם 3.88% לעומת 4.59% שהציע בספטמבר, ומיד אחריו דיסקונט עם 3.9%. הריבית הגבוהה בקבוצה זו היא של בנק ירושלים שמציע 4.32% לעומת 4.9% בספטמבר, ואחריו הבינלאומי עם 4.2%, שכמעט ולא שינה את הריבית מספטמבר.

בפיקדונות הקצרים לתקופה של עד חודש בריבית קבועה, הריבית הממוצעת היא כבר פחות מ־2% ועומדת על 1.99%, וזאת לעומת 2.3% בספטמבר. בקבוצה זו הפערים משמעותיים. הריבית הנמוכה ביותר היא בדיסקונט עם 1.03% בממוצע בלבד, ואחריו יהב עם 1.13%. בבנקים שמציעים את הריבית הגבוהה ביותר הריבית היא פי שלושה: הבינלאומי מציע את הריבית הגבוהה ביותר של 3.6%, ואחריו הפועלים עם 3.06%.

מאז מאי ועד לתחילת ינואר ריבית בנק ישראל לא השתנתה ונותרה על 4.75%. למרות זאת החלה מגמה של ירידת הריבית בפיקדונות, כאשר במערכת הבנקאית מסבירים כי היא נובעת ממגמת ירידת התשואות בשוק האג"ח, שמהווה בנצ'מרק לקביעת תמחור הפיקדונות, ואכן תשואת המק"מ לשנה, למשל, ירדה מ־4.75% בספטמבר ל־4.05%.

גם בצד ההלוואות נרשמה ירידה מסוימת בריבית הממוצעת בחודשים האחרונים. נתוני המערכת של בנק ישראל בוחנים את הריבית הממוצעת בהלוואות למשקי בית. מהנתונים עולה כי בעוד בספטמבר הריבית עמדה על 9.81% בממוצע, בדצמבר היא ירדה ל־9.54%, ירידה של 0.27%. מדובר בירידה מתונה יותר מירידת תשואת המק"מ באותה התקופה. אולם הבנקים יוכלו לתרץ זאת בכך שמחיר הריבית בהלוואה נקבע גם לפי רמת הסיכון, וזו עלתה באופן משמעותי בחודשים האחרונים בעקבות המלחמה והשלכותיה הכלכליות.

עוד עולה כי בדצמבר נרשמה גם עלייה בפעילות של משקי הבית בתחום הפיקדונות וההלוואות, לאחר דעיכה בתחילת המלחמה. כך באוקטובר־נובמבר ניתנו בממוצע מדי חודש הלוואות למשקי הבית (ללא משכנתאות) בהיקף של 3.55 מיליארד שקל, ואילו בדצמבר הנתון עלה ב־18% ל־4.2 מיליארד שקל בדומה לספטמבר - חודש טרום המלחמה. מגמה דומה היתה בפיקדונות. בדצמבר הוזרמו לפיקדונות 48.3 מיליארד שקל, לעומת 40.8 מיליארד שקל בנובמבר ו־38.9 מיליארד שקל באוקטובר. גם במשכנתאות נרשמה בדצמבר ירידה בריבית הממוצעת, אחר כמה חודשים של עלייה. מכיוון שמשכנתא היא הלוואה לטווח ארוך, לתשואות האג"ח השפעה משמעותית במיוחד על הריביות המוצעות באפיק זה. כך בעוד שבנובמבר הריבית הממוצעת במשכנתא טיפסה וחצתה את רף ה־6%, ועמדה על 6.15%, בדצמבר היא ירדה ל־5.87%, אם כי נותרה עדיין גבוהה לעומת ספטמבר אז עמדה על 5.54%.

תהליך עליית הריבית שהיה ב־2022–2023 ניפח את הכנסות המימון של הבנקים ואת רווחיהם, מכיוון שהם גלגלו את עליית הריבית במלואה בצד ההלוואות ללקוחות, אך באופן חלקי בצד הריבית בפיקדונות. מדו"חות הבנקים עולה כי ירידה של 1% בריבית בנק ישראל אמורה לשחוק את הכנסות המימון שלהם ב־3.9 מיליארד שקל, ולכן סביר כי הם ינסו למתן את השחיקה הזו עם תמחור הריביות בצד הפיקדונות וההלוואות. במסגרת תקציב המדינה מבקש האוצר להטיל עליהם מס נוסף לשנתיים הקרובות של 1.4 מיליארד שקל, מה שעלול גם כן להתגלגל לתמחור הריביות ללקוחות. כך שאפשר להעריך בזהירות כי מגמת השחיקה בריבית על הפיקדונות תימשך לתוך 2024.