ירידה של כ-1.28 מיליארד שקל בגביית הכספים לקרן העושר ב-2023

ירידה במחירי הדלקים ב-2023, השבתת מאגר הגז תמר למשך חודש בשל המלחמה והתשלום החד פעמי של איי.סי.אל ב-2022 הובילו לירידה של כ-1.28 מיליארד שקל בכספים שנגבו לקרן העושר הישראלית. סך הכל, הועברו לקרן במהלך 2023 כ-2 מיליארד שקל, לעומת 3.28 מיליארד שקל ב-2022. ב-2021 נגבו לקרן 1.26 מיליארד שקל, כך שסך הכספים שנגבו עומדים על 6.55 מיליארד שקל.

נכון להיום, עיקר הכסף שנגבה לקרן מגיע ממאגר תמר וחברת איי.סי.אל. מאגרי הגז הנוספים (לווייתן וכריש) שהחלו להפיק לאחר תמר, טרם הגיעו לרמת החזר ההשקעה שממנה מתחילים התשלומים לקרן. הכספים החלוטים בקרן, כלומר כאלו שנגבו כמקדמה ראשונית וטרם קיבלו את האישור הסופי מרשות המסים, עומדים על 4.66 מיליארד שקל.

כאמור, עם תחילת המלחמה הושבתה הפקת הגז ממאגר תמר למשך כחודש בשל החשש מאיום על פגיעה באסדה. בסופו של דבר, בשל שינוי בהערכות הביטחוניות הוחלט על החזרת הפקת הגז ממאגר תמר. אך החודש בו הושבת המאגר הוביל לירידה בסך התשלומים לקרן. על פי דו"ח של חברת BDO שפורסם בכלכליסט, כל חודש השבתה של הפקת גז טבעי ממאגר תמר מוביל לנזק של 800 מיליון שקל, מתוכם כ-300 מיליון שקל בהכנסות לקופת המדינה (התשלומים לקרן העושר הם רק חלק מסך המס שמשלמות חברות הגז). הסיבה הנוספת לירידה בהכנסות היא הירידה במחירי הגז הטבעי בעולם, לאחר שהגיעו לשיאים ב-2022 עם פריצת המלחמה באוקראינה. כמו כן, ב-2022 הושגו הסכמות בין חברת איי.סי.אל לרשות המסים על התשלומים שתעביר החברה לקרן על השנים 2016-2022, בגובה של כ-2 מיליארד שקל.

קרן העושר הוקמה בעקבות ועדת ששינסקי, לאחר גילויי מאגרי הגז הטבעי בחופי ישראל בתחילת העשור הקודם, בתקופה בה כיהן יובל שטייניץ כשר האנרגיה. מטרת הוועדה הייתה עדכון שיעורי המיסוי של חברות הגז (ולמעשה כל חברה העושה שימוש במשאבי טבע של ישראל), לאחר שאלו לא השתנו מ-1952. קרן העושר הייתה מההמלצות המרכזיות של הוועדה. במסגרתה בנוסף למס חברות בדומה לכל חברה אחרת ותמלוגים על שימוש במשאבי טבע של המדינה בגובה 12.5% מההכנסות, החל מהשקל הראשון, ישלמו החברות גם לקרן ייעודית לאחר שיגיעו לשיעור רווחיות מסוים. התשלומים לקרן העושר ("היטלי מס רווחי יתר ממשאבי טבע"), מתחילים לאחר שמאגר גז מגיע לסף הכנסות מסוים: החזר ההשקעה בפיתוח המאגר בתוספת 50%.

את קרן העושר, שהקמתה התעכבה מספר שנים מכיוון שלא נאסף בה מיליארד השקלים שהיו הסכום המינימאלי להתחלת הפעלתה, מנהלת ועדה בבנק ישראל. בין היתר על הקרן חלה מגבלה שלא להשקיע בשוק הנפט והגז הטבעי ולא להשקיע בפרויקטי תשתית מקומיים. שתי הגבלות אלו נהוגות בעולם בקרנות מקבילות ונועדו לביזור ההשקעות וגם הימנעות מהשתלטות של גורמים פוליטיים על כספי הקרן. בהסכם הקואליציוני האחרון עם הרכבת הממשלה, הוצע בליכוד לאפשר השקעה בפרויקטי תשתית מקומיים, מה שהוביל את יוזמי הקרן, ששינסקי ופרופ' יוג'ין קנדל להתנגד לרעיון המוצע בדיון בכנסת שנערך במרץ 2023.

מטרתה של קרן העושר היא מעין "פיצוי לדורות העתיד" על כך שעושים שימוש במשאבי הטבע של ישראל. כמו כן, הרצון להשקיע את הכסף שמגיע ממשאבי הטבע כך שגם לאחר התרוקנות המאגרים, ישראל תרוויח מהם. השנה חולקו לראשונה דיבידנדים מהקרן לקופת המדינה בגובה 40 מיליון שקל להקמת מבנים לתנועות נוער ותמיכה בבריאות הנפש. בשנה הבאה צפויים לעבור 70 מיליון שקל נוספים.