מנכ"ל אלקטרה: "השפעת הפוליטיקה על התשתיות נמוכה; יש פקידות חזקה"

מנכ"ל אלקטרה לא צופה טלטלה באופק: אלקטרה עוקפת את תוצאות השיא שרשמה ברבעון הקודם והכנסותיה ברבעון השלישי הגיעו ל־2.65 מיליארד שקל, עלייה של 17% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה ההכנסות הסתכמו ב־7.9 מיליארד שקל, 21% יותר מאשר בתקופה המקבילה. זאת כתוצאה מעלייה בהכנסות בכל מגזרי הפעילות, הטמעת תוצאותיה של חברת התחבורה הציבורית אלקטרה־אפיקים שנרכשה בשנה שעברה, ומימוש אחזקותיה בשני נכסים: בחברת קבלן ההיסעים בפרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן שהניב רווח של 56 מיליון שקל (רבעון שלישי), ובפרויקט אגירה שאובה בגלבוע שהניב רווח של 87 מיליון שקל (רבעון שני).

הרווח הנקי הרבעוני המיוחס לבעלי המניות זינק ב־47% לרמה של 69 מיליון שקל, ובמהלך ינואר־ספטמבר הוא עלה ב־66% והסתכם ב־250 מיליון שקל.

אלקטרה, שבשליטת אלקו של האחים זלקינד (48%) ובניהולו של איתמר דויטשר, פועלת בכמה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובחו"ל; הפעלה, שירות ואחזקה של נכסים ותשתיות; ייזום נדל"ן בישראל ובמזרח אירופה; וזכיינות - הקמת וניהול פרויקטים בתחומי התשתיות, הבנייה והסביבה, והפעלת קווי שירות בתחבורה ציבורית. מגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל היה אחראי ל־47% מההכנסות ברבעון, כ־1.3 מיליארד שקל (עלייה של 25% ביחס לרבעון המקביל, זאת כתוצאה מעלייה בהיקפי הביצוע).

הרווח התפעולי בו הגיע ל־32 מיליון שקל, זאת לעומת 5 מיליון ברבעון המקביל, לאור עלייה ברווחיות הפעילויות. בהכנסות בפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נרשם שיפור של 23% לרמה של 412 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהיקפי התקנת מערכות אלקטרו־מכאניות באירופה. אולם, נרשם הפסד תפעולי של 2 מיליון שקל בשל ירידה בהיקפי הפעילות בארה"ב בתקופת הקורונה. במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה ההכנסות עלו ב־2% לרמה של 641 מיליון שקל, כשהעלייה בתחומי הפעילות והטמעת אלקטרה־אפיקים קוזזה בירידה בהכנסותיה של מעבדה לבדיקות קורונה.

זו השפיעה גם על ירידה של 16% ברווח התפעולי שעמד על 49 מיליון שקל. במגזר הנדל"ן בייזום נרשם שיפור של 14% בהכנסות שעמדו על 131 מיליון שקל. הרווח התפעולי הסתכם ב־12 מיליון שקל. במגזר הזכיינות ההכנסות עלו ב־26% ועמדו על 277 מיליון שקל, והרווח התפעולי הוכפל פי 3 לרמה של 65 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מהטמעת אלקטרה־אפיקים וממכירת קבלן ההיסעים בפרויקט הנתיבים המהירים.צבר העבודות של אלקטרה הגיע נכון לסוף ספטמבר ל־28.7 מיליארד שקל.

דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי "בגזרת המאקרו יש עלייה באינפלציה ובריבית, ומחסור באנרגיה בגלל המלחמה באוקראינה, וברור שאם יהיה פחות היי־טק יהיה פחות ביקוש למשרדים וזה יגיע גם אלינו; אבל זה עוד רחוק, ואם זה יגיע, אז זה יגיע רק בשלבים, כי השנים הקרובות כבר מתוכננות וצבר העבודות הגדול מספק לנו ביטחון. אנחנו מבינים את המצב ופועלים לצמצם מינוף, ולכן מימשנו שני נכסים השנה. מצד שני אנחנו רואים ירידה במחירים ובביקוש לקרקעות, וזה מספק הזדמנות להגדיל את מלאי קרקעות. אנחנו צופים הסטה של תקציבים ופרויקטים מהמגזר הפרטי אל המגזר הציבורי בישראל ובחו"ל".

בכל הנוגע לממשלה החדשה, ולאפשרות שימנעו ביצוע של עבודות תשתית בשבת, אמר דויטשר כי "בישראל, ההשפעה הפוליטית על עולם התשתיות היא נמוכה וההשפעה של הפקידות הממשלתית חזקה מאוד. לא ראיתי שינויים משמעותיים בגלל ממשלה כזו או אחרת. יכול להיות שיהיה שר שיקדם דברים, אבל לא ראיתי שרים שהכניסו מקלות לגלגלים. הגירעון בתשתיות הוא גדול ויש רכבת של פרויקטים שנועדו לצמצם אותו שכבר יצאה מהתחנה, ואי־אפשר לא לבצע אותם. הדיבורים על שינויים הם רעשי רקע והתקציבים הממשלתיים מוקצים לפי תוכניות רב־שנתיות שקשה להסיט אותן."

היחס בין החוב הפיננסי נטו למאזן של אלקטרה הגיע בסוף ספטמבר ל־21.5%. מתוך החוב, כ־1.5 מיליארד שקל הם חוב כתוצאה מהלוואות למימון נדל"ן בייזום, 948 מיליון שקל בהלוואות למימון מגזר הזכיינות, ואג"ח בריבית קבועה של 834 מיליון שקל. העלייה בריבית השפיעה על חלק מההלוואות שבריבית משתנה, אך להערכת החברה השפעתה אינה מהותית, כשלדברי דויטשר במגזר הזכיינות המדינה מספקת הגנה מפני עלייה בריבית הבסיס בהלוואות שנלקחו.

אלקטרה נסחרת לפי שווי שוק של 7.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה ירד המניה ב־7.5%, בעוד שמדד ת"א 35, שבו היא כלולה, ירד ב־6%.