פוטין חי ובועט, והוא רוצה להמשיך לחמם את המזה"ת

האם ולדימיר פוטין חי או מת? השאלה שהעסיקה לא מעט אנשים בימים האחרונים קיבלה לכאורה תשובה שלשום בערב. הנשיא כינס ישיבה דחופה עם בכירי הממשל כדי לדון באירועים בדגסטן, לאחר שהמוני מקומיים פרצו לשדה התעופה בעיר הבירה מחצ'קלה בניסיון לטבוח ביהודים ובישראלים.

אז פוטין חי, או כך לפחות זה נראה. ברוסיה וגם בעולם ישנה עדיין אסכולה לפיה הוא אכן מת בשבוע שעבר ומי שהגיע לדיון בקרמלין היה כפיל מוצלח. ככה זה במשטרים דיקטטוריים, הכל אפשרי. לכן, סביר גם להניח שהשמועות ילוו את העולם בעת הקרובה, שהרי כבר זמן רב נטען שפוטין בן ה־71 סובל מפרקינסון מתקדם וגם מסרטן.

הפרסומים אודות מותו החלו לרוץ לפני כשבוע בערוץ טלגרם רוסי עם חצי מיליון עוקבים שמזוהה עם מקורות בממסד הבטחוני המקומי. זו כמובן לא הפעם הראשונה שמקורות "הורגים" את פוטין, אך הוא תמיד מקפיד לקום לתחיה. מה שהיה שונה הפעם, ולכן משאיר עדיין ספק מסויים, זו העובדה שדובר הקרמלין דמיטרי פסקוב התייחס לשמועות באופן חריג והבטיח שפוטין לגמרי חי.

הדבר לא הפריע לערוץ הטלגרם להתעקש כי פוטין, שאולי עבר החייאה מוצלחת, מת ביום חמישי האחרון מדום לב כשהם נוקבים אפילו בשעה, 20:42, כדי להוסיף לאמינות. מאז, כותבים בטלגרם, גופתו נשמרת במקרר באחוזתו בעיירת הנופש ולדאי, ומי שמנהל את העניינים הוא מקורבו ניקולאי פטרושב, שעומד בראש מועצת הביטחון. אותו פטרושב המשיך אתמול את הקו של הסנדק והאשים את ארצות הברית בפיצוץ צינור הגז נורד סטרים במטרה לחבל בזרימת הגז הרוסי לאירופה. חרף השבתת הצינור והסנקציות, רוסיה ממשיכה להיות בין ספקיות הגז הגדולות של אירופה, ומחקר שפורסם אתמול חשף כי חלק מהמדינות, ובראשן בלגיה וספרד, אף הגדילו את צריכת הגז הרוסי בשנה האחרונה ב־50%.

פוטין, או לפחות כפילו, נתן שלשום את ההצגה הטובה בעיר, כאשר לרגע ניתן היה לטעות ולחשוב שמדובר במנהיג מצידה השמאלי של המפה, במדינה דמוקרטית, ולא בשליט יחיד במדינה שכולאת את כל מי שמנסה להפגין נגד הפלישה לאוקראינה. מצד אחד, פוטין גינה את פעילות ישראל בעזה והפגין רגישות חסרת תקדים באומרו כי "האגרופים מתכווצים והדמעות זולגות למראה הילדים המדממים וסבלם של הנשים והזקנים (בעזה, לא בישראל, ס.ש)". אילו רק היה מזיל דמעה, ניתן היה להשתכנע סופית שמדובר בכפיל.

הפגנת תמיכה בפוטין ובשליט צפון קוריאה קים ז'ונג און, החודש בחברון | צילום: HAZEM BADER/AFP

באותה הזדמנות, הוא גם מיהר להאשים את ארצות הברית ואת "שלוחתה אוקראינה" בניסיון לפגוע בהרמוניה שבה מתקיימות לכאורה קבוצות אתניות ברוסיה. "כדי לפרק את רוסיה מבפנים, המערב מנצל את המצב במזה"ת ומפעיל אמצעים שונים, בהם רשתות חברתיות וטכנולוגיות מידע מתקדמות, במטרה ליצור התנגשויות בין אנשים בכל העולם. זו מטרתם של מפעילי הבובות הגיאופוליטיות", הצהיר פוטין. "מזמני הכאוס פועלים בצורה גלויה וחצופה: אלה הן ארצות הברית ומדינות הלוויין שלה שנחלשות כלכלית, אך לא רוצות להשלים עם כך", הציג נשיא רוסיה את תמונת הראי שלו למציאות. למעשה, רוסיה של פוטין היא סוכן הכאוס הראשי שדוחף את העולם אל עבר הסלמה במזרח התיכון, או כפי שפוטין רואה זאת, יצירת עולם רב־קוטבי חדש שבו ארצות הברית לא "תנהל את העניינים".

רוסיה אירחה בשבוע שעבר משלחת בכירה של אנשי חמאס, לאחר שפוטין היה בין הבודדים אשר לא הביע תנחומים בפני ראש הממשלה נתניהו ואף לא מיהר לגנות את הטבח. בינתיים, ההסלמה משרתת מצוין שתי מטרות שלו. הראשונה, הסטת תשומת הלב מהמלחמה ומפשעים נגד האנושות שרוסיה מחוללת באוקראינה, מה שכבר קרה בחודש האחרון. פוטין מגביר את ההתקפות שם ועל הדרך מקווה שארצות הברית תתרכז בסיוע לישראל, מה שישאיר פחות משאבים לאוקראינה. הרפובליקאים בארצות הברית כבר הביעו נכונות מופחתת לתקצב סיוע לאוקראינה, והמלחמה בעזה מספקת להם עילה.

המטרה השניה שתמיד ניצבת לנגד עיניו של פוטין, או כל מנהיג רוסי, היא עליית מחירי הנפט. בינתיים זה לא קרה, אבל עשוי לקרות ככל שמדינות יצטרפו לעימות. ירי טילים וכטב"מים מתימן על ידי החות'ים בעידוד ובהנחיה של איראן הוא בהחלט אירוע כזה. הבנק העולמי כבר הזהיר השבוע כי במקרה של הסלמה, הנפט עלול לזנק ל־150 דולר לחבית.

ככל שהעולם שוקע בחוסר יציבות, יש שיאמרו כמרחק ניצוץ נוסח רצח יורש העצר האוסטרו־הונגרי, ממלחמת עולם שלישית, קל יותר להאמין בכל תרחיש, מופרך ככל שיהיה. מותו של פוטין עשוי לתת לאופטימים תקווה, כי מחליפו יסיים את המלחמה באוקראינה ויתקרב למערב. זאת במקום הציר האיראני־סורי שחימם פוטין בשנים האחרונות מתחת לאף של נתניהו, שסבר כי מצא לו בן ברית חדש. בחלק מכלי התקשורת, בעיקר הבריטיים, כבר ניתחו את המועמדים להחליפו, אך בסופו של דבר רוב הדרכים מובילות לדמויות שימשיכו באותה מדיניות. כל אלה שישבו סביבו בשקט מופתי שלשום.

המדיניות איננה חדשה: שימוש במשאבי הטבע העצומים וכוח האדם הזמין ברפובליקות הנחשלות ביותר, לקידום שאיפות ההתרחבות של רוסיה. רבים בעולם לא שמעו על דגסטן ובירתה מחצ'קלה עד לפוגרום שנמנע השבוע. מדובר בשכנתה של צ'צ'ניה הידועה לשמצה, עוד רפובליקה סובייטית לשעבר, שעיקר תושביה הם צעירים מוסלמים עניים. היהודים עזבו בעשורים האחרונים וכיום נותרו בה כ־300 משפחות יהודיות. חלק מהצעירים נשלחים עם הצ'צ'נים לשרת בחזית האוקראינית כדי לפרוק את הכעסים שצברו כשגדלו בעוני. אחרים נשארים בבית ועוסקים באמנויות לחימה כגון MMA, הספורט הפופולרי ביותר באיזור, כדי להוציא את תסכולם בדרך מאורגנת יותר.

רבים ברוסיה מעריכים שהאירועים בדגסטן לא היו יכולים לקרות ללא אור ירוק מהממשל המקומי, שקיבל אוקיי ממוסקבה. אחרת, קשה להבין איך הצליחו המונים לפרוץ למסלולים בשדה התעופה. מי שיחפש הוכחות לכך שהכאוס הוא מוזמן, ימצא אותן גם בהתבטאות מפתיעה של רמזן קדירוב, שליט צ'צ'ניה המקורב לקרמלין, שמתגלה כחבר החדש של העם היהודי. קדירוב, שהביע תמיכה בפלסטין ובמלחמתה, גם הזהיר מפני תקיפות יהודים, בדרך האופיינית לו. "הנחיתי את כוחות הביטחון לעצור כל מי שיוצא להפגנות או הפרות סדר שלא אושרו", אמר. "שלוש יריות באוויר והרביעית במצח, זו הפקודה שלי".

אף שפוטין הוא אחד הגורמים הלא צפויים בזירה הבינלאומית, אפשר להניח כי בתקופה הקרובה הוא ימשיך לפעול לליבוי האש במזרח התיכון והרוחות האנטישמיות בעולם, תוך הצגתה של רוסיה כ"מפלט בטוח" ליהודים. בינתיים, הוא יחפש את הרגע הנכון להופיע כ"דאוס אקס מכינה", עם הצעות לתווך ולסייע בהשכנת שלום. הוא רק צריך להישאר בחיים עד אז.